כתבו: נועה שמש, עדי דהן, טליה שירזי, רעות יוסף
ערכו: שון רחמים, אדר סולימן, אלינור סנדקה, אלונה זרף, איתי יאיר, אורטל אוליפר אלדורף, אבישג שגב
מנחה אקדמית ועורכת ראשית: ד"ר תמי קצביאן
בית המשפט בפינלנד פסק - שליחי וולט הם עצמאים:
בפינלנד, המדינה בה נוסדה חברת וולט (Wolt), נפסק לאחרונה כי שליחי וולט הינם עצמאים ולא עובדים. בית הדין הפיני קבע כי שניים מתוך ארבעת הקריטריונים לקביעת יחסי עבודה אינם מתקיימים בוולט, ועל כן אין יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים. הקריטריון הראשון שאינו מתקיים בהקשר הפיני, הוא תנאי העבודה באופן אישי, משמע, שליחי וולט בפינלנד יכולים להעביר את ביצוע העבודה לצדדים שלישיים ואינם חייבים לבצע את המשלוח בעצמם. הקריטריון השני שאינו מתקיים הוא העובדה ששליחי וולט אינם מחויבים לעבוד במסגרת קבועה של שעות עבודה. ההכרעה של בית המשפט הפיני מעניינת במיוחד בהקשר הישראלי, משום ששאלת הסטטוס של שליחי וולט תלויה ועומדת בפני בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט, כי יש להכיר בשליחי וולט כעובדים ולא כעצמאיים. חברת וולט פועלת בישראל מזה כשש שנים ונכון לשנת 2023, מפעילה מערך משלוחים הכולל כ-15,000 שליחים סך הכל. מבירור שערכנו במעבדת המחקר עולה, כי בישראל, להבדיל מפינלנד, לשליחים אין אפשרות להעביר את המשלוחים לצד שלישי שיבצע אותם. על כן יש להניח כי ההכרעה הפינית לא תשפיע על החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה.
אסדרת השימוש בבינה מלאכותית בשדה העבודה - מבט מאירופה, ארה"ב וישראל:
לאחר שנים ארוכות של דיונים, ההצעה של האיחוד האירופי לאסדרה של בינה מלאכותית (AI Act) אושרה לבסוף ביום ה-13.3.2024 בפרלמנט האירופי ברוב מוחץ של 523 קולות בעד הרגולציה לעומת 46 קולות נגד ו-49 נמנעים. החקיקה האירופית היא המסגרת הרגולטורית הראשונה בעולם המתייחסת לסיכונים הנובעים משימוש בבינה מלאכותית בזירות שונות בחיי היום יום וקוראת לאסדרה ברורה של התחום. החקיקה מבוססת על מודל של ניהול סיכונים אשר מחלק מערכות בינה מלאכותית לארבע קטגוריות במדרג של היררכיה, מהגבוה לנמוך: סיכון בלתי נסבל (שהשימוש בו אסור), סיכון גבוה, סיכון נמוך/מוגבל וסיכון מינימלי. מערכות הנחשבות כבעלות סיכון גבוה כפופות למשטר מחמיר של דרישות, חובות ופיקוח, לרבות חובת רישום, הערכת סיכונים ועוד. החקיקה עתידה להשפיע גם על הנעשה בשוק העבודה, היות והיא מגבילה את אפשרויות הפיקוח על עובדים ועובדות באמצעות מערכות של בינה מלאכותית, בעיקר פיקוח המבוסס על זיהוי פנים של העובדת ותיוג הרגשות שלה. החקיקה האירופית מטילה גם מגבלות על מיון וסינון מועמדים ומועמדות לעבודה באמצעות מערכות של בינה מלאכותית, בשל ההשלכות האפשריות שיש לכך על זכות המועמדת לשוויון, פרטיות, שקיפות והליך הוגן.
בניגוד למצב באירופה, בארה"ב ובישראל סוגיית האסדרה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית, בעיקר בהקשר של שדה העבודה, עודנה בחיתוליה. בארה"ב, בית הנבחרים השיק לאחרונה כוח משימה מיוחד שמטרתו להסדיר את השימוש בבינה מלאכותית בשדה העבודה. תוצרי כוח המשימה יפורסמו במסגרת דו"ח שעתיד לכלול המלצות והצעות כיצד להתמודד עם האתגרים הצפויים מהשימוש בבינה מלאכותית בשדה העבודה. כוח המשימה נדרש להתייחס ליתרונות והחסרונות שיש בשימוש בבינה מלאכותית בשדה העבודה, בדגש על קידום חדשנות, שמירת היתרון התחרותי של ארה"ב ושמירה על הביטחון הלאומי. לאור הקונצנזוס הקיים סביב חשיבות אסדרת הנושא, כוח המשימה מורכב מנציגים מהמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית. עם זאת, בארה"ב, טרם אושרה חקיקה פדרלית המתמודדת עם אתגרי השימוש בבינה מלאכותית בחברה בכלל ובשדה העבודה בפרט.
בדומה לכך, גם בישראל טרם נחקק חוק אשר נותן מענה לאתגרים העולים מן השימוש בבינה המלאכותית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסם ביום ה-17.12.23 מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית. מסמך זה נועד להתוות את האופן שבו הרשויות השונות תפעלנה לשם אסדרת השימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית, אולם מדובר במסמך שאיננו מחייב. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתח ביקורת על היעדר האסדרה של מדינת ישראל. בתוך כך, באוגוסט 2023 פירסם המכון את הספר: "אדם, מכונה, מדינה: לקראת אסדרה של בינה מלאכותית". בספר ניתן למצוא את היתרונות של שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית לצד הסכנות הטמונות בכך, כמו גם הצעות לאסדרת התחום.
מדיניות איסוף מידע ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה - מסמך מיוחד של הרשות להגנת הפרטיות:
בפברואר 2024, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מסמך מיוחד העוסק במדיניות איסוף מידע ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה. המסמך פונה למעסיקים מן המגזר הציבורי והפרטי ששוקלים להשתמש או משתמשים בטכנולוגיות לזיהוי ביומטרי של עובדים ועובדות. המסמך כולל סקירה של עקרונות מרכזיים, וכן הנחיות והמלצות שעל המעסיקים לבחון בעת השימוש במערכות ביומטריות שונות במקום העבודה, לצורך בקרה ופיקוח על שעות הנוכחות של העובדים.
סוגיית הפרטיות של עובדים ועובדות בישראל מוסדרת במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות ובפסקי דין מובילים כגון פס"ד קלנסווה ופס"ד איסקוב. כזכור, פסק הדין בעניין עיריית קלנסווה, בחן את הסוגיה האם רשות מקומית רשאית לחייב את עובדיה למסור מידע ביומטרי מסוג טביעת אצבע לצורך מעקב אחר נוכחותם בעבודה. פסק הדין קבע כי מידע ביומטרי הינו מידע פרטי-אישי ובעצם מסירתו נפגעות זכויות יסוד מוגנות - הזכות לפרטיות והזכות לאוטונומיה, ולפיכך ניתן לפגוע בהן רק באמצעות הוראה מפורשת בחקיקה או בהסכמה. חרף האמור בפסק דין קלנסווה, כפי שעולה בבירור מן המסמך שפרסמה הרשות, מעסיקים רבים עושים היום שימוש בטכנולוגיות זיהוי ביומטרי על מנת לעקוב אחר שעות העבודה של העובדים והעובדות, באופן העלול לפגוע למעלה מן הדרוש בזכות העובדים לפרטיות.
______________________________________________________________________________
ביטים - ידיעות קצרות בנושא עבודה וטכנולוגיה
כתבו וערכו: אבישג שגב, אלונה זרף, אורטל אוליפר אלדורף ונועה שמש
• בתחילת פברואר, פרסם משרד העבודה מסמך מיוחד המסכם תהליך של שיתוף הציבור סביב הסוגיות הבולטות בשדה העבודה בעידן המודרני. המסמך מתאר כיצד שינויים במבנה שוק העבודה, גמישות בשעות העבודה וכן אסדרת העבודה מהבית לרבות הזכות להתנתק ואסדרת החקיקה שתתאים לעבודה מהבית - מהווים את שלוש הסוגיות הבוערות בשדה העבודה המודרני בישראל.
• לרגל יום האישה הבינלאומי, רשות החדשנות פרסמה תמונת מצב של נשים בענף הייטק בישראל. כפי שעולה מתמונת המצב, ניתן לראות גידול משמעותי במספר הנשים בתפקידי מחקר ופיתוח בעשור האחרון- 38% בהשוואה לכ-28% לפני עשור. לצד נתון חיובי זה, המסמך מראה כי נשים עדיין מאיישות רק כשליש מכלל משרות ההייטק.
• הפרלמנט האירופי הטיל לאחרונה איסור על לוביסטים (שדלנים) מטעם חברת אמזון (Amazon) להשתתף בדיונים של הפרלמנט. האיסור הוטל לבקשת ועדת התעסוקה של הפרלמנט, בעקבות סירובים חוזרים ונשנים של חברת אמזון להשתתף בשימועים פומביים של הפרלמנט האירופי. האיחוד האירופי הביע לאחרונה חששות בנוגע לתנאי העבודה של עובדי אמזון באירופה וביקר את חוסר נכונותה של אמזון לנהל דיאלוג עם קובעי מדיניות בהקשר זה.
• ועוד מאמזון - חשבונות של עשרות עובדים באמזון מכניקל טורק (Amazon Mechanical Turk) נחסמו לאחרונה, ולעובדים אין גישה אליהם. משמעות החלטה זו היא כי העובדים אינם יכולים לעשות שימוש בשכר שהרוויחו מעבודתם בחברה, אינם יכולים לקחת על עצמם עבודות נוספות ואף אינם יכולים לגשת למידע חיוני לצורך הגשת דיווחי מס.
• חברת אפל (Apple) אפשרה לאחרונה לחברי הדירקטוריון של החברה למנות גוף פיקוח חיצוני שיבחן את נהלי העבודה בחברה. מינוי זה נעשה לאור החשש כי חברת אפל מחבלת בניסיונות ההתאגדות של עובדי ועובדות החברה.