כתיבה: אורטל אוליפר אלדורף, עדי דהן, אריאל הוד, אלונה זרף, איתי יאיר, רעות יוסף, אלינור סנדקה, אבישג שגב, טליה שירזי ונועה שמש
עריכה: אדר סולימן ושון שמואל רחמים
מנחה אקדמית ועורכת ראשית: ד"ר תמי קצביאן
ההשפעה של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית על היקף התעסוקה בישראל ובעולם זוכה לסיקור נרחב בשנים האחרונות. במידעון הנוכחי, האחרון לשנה"ל האקדמית תשפ"ד, נקדיש את עיקר היריעה לדיון בסוגיה זו ונביא כמה מן המחקרים והדיווחים המרכזיים בנושא מן החודש האחרון. עוד במידעון, ביטים מכלכלת הפלטפורמה ועדכון פסיקה בנוגע לחופש הביטוי בעתות מלחמה בעידן הדיגיטלי.
רוצים להצטרף לרשימת התפוצה שלנו ולקבל ישירות את המידעון הבא? לחצו כאן>>
בינה מלאכותית והשלכותיה על היקף התעסוקה בישראל ובעולם:
אחד החששות המרכזיים בשדה העבודה הינו כי בינה מלאכותית תחליף עובדים ועובדות אנושיים במערכות ממוחשבות ותגדיל את אחוזי האבטלה בחברה. במהלך חודש מאי, נערך דיון בוועדת הבינה המלאכותית בכנסת, במסגרתו הוצגו מחקרים המראים כי כ-47% ממשרות השכירים בארה"ב ו-33% ממשרות השכירים בישראל נמצאות בסכנת החלפה. במסגרת הדיון הובאו גם נתונים מבנק ישראל, על פיהם השימוש בבינה מלאכותית עתיד להשפיע על כ-67% ממשלחי היד בישראל.
בהקשר זה, מכון MIT פרסם בתחילת חודש אפריל מחקר הבוחן את השינויים בהיקף וסוגי המשרות בשוק העבודה האמריקאי, שנוצרו בין השנים 1940-2018, בעקבות חידושים טכנולוגיים וצרכי השוק. בתוך כך, המחקר בוחן את החשש בנוגע להפחתת מספר המשרות הזמינות בשוק בעקבות השימוש המואץ בטכנולוגיות חכמות ומראה כיצד בעשורים האחרונים התפתחות האוטומציה מהירה יותר מקצב הגדילה של משלחי היד הקיימים בחברה. לצד ממצא זה, אחד מכותבי המאמר, פרופ' דוד אוטור (David Autor), סבור כי החידושים הטכנולוגיים עתידים להרחיב דווקא את מגוון אפשרויות התעסוקה הקיים כיום. הנחה זו תואמת לממצאים העולים מסקר מקיף שפרסם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum - WEF) לפני כשנה בדיוק, במאי 2023, על פיהם בינה מלאכותית לא תצמצם בהכרח את מספר המשרות הקיימות בשוק.
בשורות הבאות נבחן את "אתגר האבטלה" שהשימוש בבינה מלאכותית מביא עמו בהתייחס למשלחי יד שונים. כתמיד, הידיעות שנביא מתייחסות למחקרים ודיווחים מן הארץ והעולם בשבועות האחרונים.
בינה מלאכותית בשירות רשתות המזון הקמעוניות:
בתחום רשתות המזון הקמעוניות קיים החשש כי בינה מלאכותית תחליף קופאיות אנושיות ואף עובדות אנושיות תומכות קופה ממוחשבת, וזאת בשל האפשרות להקים "חנויות חכמות". חנות חכמה היא חנות שמבוססת על רשת טכנולוגית מתוחכמת שמזהה את המוצרים השונים שהלקוח אוסף, ומחייבת אותו בתשלום על מוצרים אלו באופן אוטומטי עם היציאה מן החנות, ללא כל צורך, לכאורה, בעובדות ועובדים אנושיים שילוו את תהליך הקנייה. מקרה המבחן של חניות ‘Just Walk Out’ של חברת אמזון, מדגים כי בפועל, מאחורי כל חנות חכמה שכזו עומדים עובדים אנושיים, בדרך כלל ממדינות מוחלשות (במקרה הזה, 1,000 עובדים הודים), שמוודאים מרחוק כי המערכת הממוחשבת זיהתה את כל המוצרים שנקנו והלקוחות אכן חויבו על המוצרים שהם רכשו.
מקרה מבחן זה מתיישב עם מחקרים רבים בתחום המבהירים כי בינה מלאכותית לא רק עלולה להעלים עבודות, אלא בעיקר להגדיל את אי השוויון הקיים בין קבוצות שונות באוכלוסייה ולייצר עבודות רפאים (ghost work) שנועדו לאפשר ולתחזק את הפעילות השוטפת של טכנולוגיות חכמות, לצד עבודות מכניסות בענף ההייטק. בישראל, רשת שופרסל הקימה בשנת 2019 חנות פיילוט ראשונה בתל אביב ללא קופות או קופאיות, המאפשרת לצרכנים לאסוף מוצרים מהמדף באופן דומה. החנות מכוסה ברשת של מצלמות שעוקבת אחרי כל מה שזז במרחב, ומזהה באמצעות בינה מלאכותית את הלקוח ואת המוצר שהוא לוקח מהמדף. חווית המשתמש דומה לזו שניתנת בחנויות של אמזון, אך בניגוד אליה, ללא זיהוי פנים של הלקוח. סוגיה זו מציפה דילמות רבות הקשורות לזכויות עובדים, סוגיות של גלובליזציה, וזכות הצרכנים לפרטיות.
בינה מלאכותית בשדה האמנות:
כפי שתיארנו בהרחבה במאמר דעה של הסטודנטית אלינור סנדקה במידעון האחרון, גם בענף האמנות, המבוסס, לכאורה, על יצירתיות וחוויה רגשית אנושית, קיים החשש כי עובדות ועובדים רבים יוחלפו בתוכנות של בינה מלאכותית שיכולות לבצע את העבודה בעלות אפסית ובזמן קצר יותר, בהשוואה לעובד אנושי. ניצחון משמעותי לעובדת האנושית נרשם בהקשר זה בארצות הברית בחודש אפריל האחרון, כאשר חברות מובילות בענף המוזיקה (כדוגמת Sony Music Entertainment ו-Warner Music Group) הגיעו להסכם עם איגוד התסריטאים והשחקנים [the Screen Actors Guild–American Federation of Television and Radio Artists (SAG-AFTRA)] על פיו יש לפצות אמנים בתחום המוזיקה על שימוש בבינה מלאכותית שמבוססת על הקולות האנושיים שלהם, וכי יש לקבל הסכמה מודעת של האמן על שימוש שכזה. עוד נקבע בהסכם, כי רק בני אנוש יכולים להיחשב כאמנים או זמרים.
בינה מלאכותית כיועצת משפטית:
השימוש בבינה מלאכותית כתחליף לעובדים ועובדות אנושיים קיים גם בענף המשפט. כפי שפורסם בעבר לא אחת, בינה מלאכותית עשויה להעניק ייעוץ משפטי שגוי ואף להמציא טקסטים משפטיים שלא היו ולא נבראו. בהקשר זה, צ'אטבוט (Chatbot) חדש שהושק בעיר ניו יורק ונועד לספק לתושבי העיר מידע משפטי בנוגע להקמת עסק והפעלתו בהתאם לחוקי המדינה, התגלה לאחרונה כמי שמספק מידע משפטי שאיננו מדויק. בתחקיר שנערך על ידי אתר החדשות האמריקאי, The Markup, נמצא כי הצ'אטבוט סיפק מידע שגוי בכל הנוגע לחוקי העבודה החלים בעיר ואף ייעץ לעסקים לעבור על החוק.
בישראל, יצא לאחרונה גילוי דעת מקדים בעניין השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, מטעם הוועדה המייעצת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. גילוי הדעת מבהיר כי האחריות על מידע שמספקת הבינה המלאכותית מוטלת על עורכי הדין ואלו נדרשים לבדוק את מהימנות המידע המוצג ולאשש אותו באופן פרטני תוך מציאת אסמכתאות חיצוניות למידע שהתקבל על ידי מערכות של בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית בענף הסיעוד:
בדומה לענפים שסקרנו לעיל, גם בענפי הרפואה והסיעוד ישנו שימוש הולך וגובר בבינה מלאכותית בשנים האחרונות, באופן שמאיים על משלח ידם של העובדים האנושיים בתחום. בתוך כך, התפרסם לאחרונה כי חברות הטכנולוגיה Nvidia ו-Hippocratic AI פיתחו במשותף מערכת מבוססת בינה מלאכותית המעניקה ייעוץ רפואי באמצעות שיחת וידאו עם אחות ממוחשבת בעלות של 9$ לשעה. המערכת עתידה להחליף תוכניות קיימות המעניקות ייעוץ רפואי על ידי אחיות אנושיות בעלות של 90$ לשעה. לצד היתרונות הכלכליים שיש בפיתוח מעין זה, כדוגמת הנגשת ייעוץ רפואי לאוכלוסיות מוחלשות, התוכנה עלולה להוביל לאובדן משרות והגדלת אחוזי האבטלה בענף הסיעוד בארצות הברית.
השימוש בבינה מלאכותית בתחום הסיעוד איננו מוגבל רק לשלב הייעוץ. במרכז הרפואי "Kaiser" שבסן פרנסיסקו, קליפורניה, נעשה שימוש בתוכנות של בינה מלאכותית גם בשלבי הטיפול בחולים המגיעים למרכז. החלטה זו הובילה למחאה של איגוד האחיות בקליפורניה כנגד ההסתמכות ההולכת וגדלה על תוכנות של בינה מלאכותית בהליכי הטיפול השונים במרכז. לטענת האחיות, בשל היעדר פיקוח נאות על השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית והדרתם של העובדות והעובדים משלבי הפיתוח של טכנולוגיות אלו, שימוש לא מבוקר בטכנולוגיות של בינה מלאכותית עלול להוביל להרעת מצבם הבריאותי של החולות והחולים. מחקרים נוספים מעלים חששות גם ביחס להשלכות השליליות שיש לשימוש בבינה מלאכותית ביחס לזכות המטופלת לשוויון, בשל ההטיה המובנית שקיימת במערכות מעין אלו.
בינה מלאכותית כמנהלת וממיינת מועמדות, מועמדים עובדים ועובדות:
לצד החששות בדבר האפשרות שבינה מלאכותית תחליף ואף תייתר את העובדת האנושית ותגדיל את אחוזי האבטלה במשק, בפועל, כפי שעולה מן הספרות בתחום, אתגר משמעותי נוסף שמציבות טכנולוגיות חכמות הינו ביחס למיון וניהול עובדים באמצעות תוכנות של בינה מלאכותית (מה שקרוי בעגה המקצועית, Algorithmic Management). בהקשר זה, התפרסמו בחודש אפריל האחרון במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, הנחיות הנוגעות לשימוש בבינה מלאכותית במגוון הקשרים, ובכלל זה בשדה העבודה, ובפרט בהתייחס לגיוס מועמדים ומועמדות לעבודה. ההנחיות בוחנות את הסיכונים הטמונים בשימוש בבינה מלאכותית בהקשרים אלו, ובפרט את הפגיעה האפשרית בזכות העובדת והעובד לשוויון. בדומה לכך, בחודש אפריל, ארגון העל של ארגוני העובדים הבריטי, ה-TUC (Trades Union Congress), המייצג 48 איגודים מקצועיים, פתח בקמפיין לקידום הצעת חוק מטעמו להסדרת השימוש בבינה מלאכותית בשלבי המיון והניהול בעבודה. הצעה זו מתייחסת, בין היתר, לחובות שיש להטיל על מעסיקים בעת שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית לשם מיון מועמדים ומועמדות למשרה, בדגש על החובה להיוועץ עם מומחים קודם לשימוש, ולהעניק הסבר בהיר למועמדים על השימוש בתוכנה והשלכותיה.
ביטים מכלכלת הפלטפורמה:
סוגית הניהול האלגוריתמי נדונה גם בהקשרים של כלכלת הפלטפורמה. כך למשל, במסגרת המתווה האירופי להסדרת כלכלת הפלטפורמה עליו דיווחנו במידעון האחרון, ישנה התייחסות מפורטת לסוגיית הניהול האלגוריתמי, ולזכות העובדת לקבל מידע לגבי ההחלטות שניתנו בעניינה מדמות אנושית, לצד החובה לחשוף את המידע המצוי ברקע לניהול האלגוריתמי לגורמי שלטון.
חשש מרכזי העולה ממקרים של ניהול אלגוריתמי בכלכלת הפלטפורמה קשור לאפשרות לערוך מניפולציה על המידע שנמצא בבסיס ההחלטה, באופן שאיננו שקוף או בהיר לעובדת. ארמין סאמי, שליח מזון בחברת “Uber” שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית, ניסה להמחיש את המציאות בה אלגוריתם שולט בתנאי ההעסקה ובשכר עובדים באופן מניפולטיבי ופוגעני. לצורך כך, הוא פיתח את אפליקציית “UberCheats” שחשפה פערים משמעותיים בין מספר הקילומטרים שנסעו השליחים בפועל לבין התגמול ששולם להם על בסיס מספר הקילומטרים שחישבה האפליקציה.
הקשיים של עובדים בכלכלת הפלטפורמה אינם מסתכמים רק בבעיית הניהול האלגוריתמי. עובדים רבים המשמשים כשליחים ונהגים בכלכלת הפלטפורמה מתקשים לאתר מקום בו יוכלו להתרענן מן הנסיעות המתמשכות, וזאת נוכח סירובם של מסעדות רבות לאפשר לשליחים להשתמש בתאי השירותים שלהם וכיוצא באלו. על רקע מציאות זו, הוקמה בארגנטינה "תחנות עצירה/מנוחה" הכוללות שימוש חינמי, לכאורה, בתאי שירותים ובמכונת קפה. בפועל, השליחים שמבקשים לעשות שימוש בתחנות המנוחה נדרשים למלא את פרטיהם אישיים ולהסכים לכך שהפרטים יועברו הלאה לצדדים שלישיים - כדוגמת חברות פיננסיות, חברות ביטוח וגופי תקשורת. מציאות זו מתקשרת לשיח הביקורתי הרחב יותר על "חברת המידע" ("the information society" או "surveillance capitalism") בה המידע של כולנו, ללא קשר לשדה העבודה, הופך למטבע עובר לסוחר ומשמש כ"נפט החדש".
ואחרון חביב מכלכלת הפלטפורמה בהקשר הישראלי – בחודש אפריל, ניתנה חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה בעניין הערעור כנגד בית הדין האזורי לעבודה בהחלטתו על אישור התובענה הייצוגית נגד וולט, על פיו יש להכיר בשליחי וולט כעובדים ולא כעצמאיים. בחוות הדעת נקבע, בין היתר, כי בשל השונות הקיימת בין השליחים באשר לדפוסי עבודתם והרצון האינדיבידואלי של כל שליח להיחשב כעובד או כעצמאי – אין לדון בתביעה במסגרת של תובענה ייצוגית קולקטיבית. היות ועמדת היועצת המשפטית לממשלה דורשת למעשה כי כל שליח ושליחה שמעוניינים שיכירו בהם כשכירים יגישו תביעה עצמאית בנושא לבית הדין לעבודה, עולה החשש כי היא מקשה על יכולתם של השליחים, שהינם עובדים מוחלשים ממילא, לעמוד על זכויותיהם.
חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי בעת מלחמה:
ועדכון אחרון מישראל, והפעם סביב חופש הביטוי בעתות מלחמה – בהחלטה מחודש אפריל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר את פיטוריו של עובד ערבי בחברת כללית-הנדסה (חברת בת של חברת כללית) וזאת לאחר שהעובד פרסם פסוקי קוראן כסטטוס שלו באפליקציית WhatsApp, שפורשו כהסתה כנגד מדינת ישראל, וזאת כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר. פסק הדין עוסק, בין היתר, בשאלת האיזון הראוי בין חופש הדת, חופש הפולחן וחופש הביטוי של העובד במרחב הדיגיטלי, בעיקר בעתות מלחמה, לבין האינטרס העסקי של המעסיקה והאינטרסים והזכויות של עובדות ועובדים אחרים במקום העבודה. פסק הדין בוחן גם סוגיות של שימוע, הסדרים בהסכם הקיבוצי וכן את ההשלכות של סירובו של עובד להתנצל על פרסום שנעשה על ידו ועשוי להיחשב כפוגעני.