כותבים/ות: ליאן אוחיון, עמרי אקובס, הילי בוים, ליאל דפרוש, לינוי יצחקי, מאי כהן, זיו פנחס, עמיחי שני.
עורך ראשי: ד"ר עומר אלוני
עורכת ראשית ומנחת הפרויקט: ד"ר תמי קצביאן
היכן הרגולטור? בינה מלאכותית משנה את שדה העבודה
הבינה המלאכותית מטלטלת את שוק העבודה ומציבה שלל אתגרים לשמירה על זכויות עובדים, אך בישראל עובדות ועובדים רבים נותרים חשופים ללא הגנה מספקת. בזמן שמדינות אחרות מנהלות דיון ציבורי ער על השלכות השימוש בבינה המלאכותית על זכויות עובדים, בישראל הנושא כמעט ואינו עולה על סדר היום. היעדר רגולציה ברורה מעמידה את העובדים בישראל בסיכון לפגיעה בפרטיותם, בשוויון ההזדמנויות לתעסוקה ובתנאי עבודה הוגנים. מידעון זה יתמקד בדוחות ובמחקרים עדכניים שפורסמו בחודשים האחרונים על הסכנות הכרוכות בשימוש בבינה המלאכותית בשוק העבודה, בישראל ובעולם, לצד אמצעי הרגולציה הנחוצים להתמודדות עמן.
בינה מלאכותית בעידן הדיגיטלי: רגולציה, זכויות עובדים והאתגרים בארה"ב ובישראל
משרד העבודה האמריקאי פרסם באוקטובר 2024 מדריך חדש לשילוב בינה מלאכותית בעבודה, שמטרתו להבטיח שמירה על זכויות עובדים בעידן הדיגיטלי. המדריך, שמתבסס על יוזמת נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן, מציע כללים ועקרונות כגון פיתוח סטנדרטים אתיים ייעודיים בהקשר של הטמעת AI במקום העבודה, פיקוח אנושי על החלטות קריטיות, שקיפות בהשפעת הטכנולוגיה, והגנה על פרטיות הנתונים. בנוסף, המדריך מדגיש את הצורך בהכשרת עובדים ועובדות כדי להבטיח שהם יוכלו להתמודד עם טכנולוגיות חדשות ולהסתגל לשינויים. היוזמה קוראת גם לשיתוף העובדים בתהליכי קבלת החלטות, ולקידום רווחת העובדים באמצעות טכנולוגיה. מדובר במדריך חיוני ומשמעותי לשוק העבודה, אך יישומו תלוי במידה רבה בשיתוף פעולה מצד המעסיקים, שכן הוא בגדר המלצה בלבד ואינו כולל מנגנוני אכיפה מחייבים.
בישראל, לעומת זאת, המצב מורכב יותר. נכון להיום, לא נדונה אסטרטגיה לאומית לניהול השפעות הבינה המלאכותית בשוק העבודה, והממשלה טרם אישרה תוכנית פעולה כוללת להתמודדות עם האתגרים שמציבה הטכנולוגיה. בהקשר זה, דוח מבקר המדינה "היערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית", שהתפרסם בנובמבר 2024, עומד על היעדר היערכות וחוסר ברגולציה בישראל. הדוח מפרט כיצד ישראל משתרכת מאחור בכל הנוגע לחדשנות ולהטמעת טכנולוגיות AI, ומדגיש את המחסור בתקציבים ייעודים לקידום התחום. לצד זאת, הדוח מנתח את האתגרים המשפטיים והסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית. בתוך כך, הדוח קובע כי יש צורך ברגולציה רחבה בנושא כדי למנוע פגיעה בזכויות אדם, וביניהן, במשתמע, גם בזכויות עובדים. הדוח מדגיש כי אי הקניית אוריינות הנתונים כבר בגילים צעירים במסגרות החינוך, עלולה לפגוע במוכנות ובהשתלבות של הדור הבא בעולם העבודה הטכנולוגי. הדוח מזהיר כי בעוד העולם מתקדם במהירות בתחום הרגולציה של הבינה המלאכותית, בישראל אין היערכות לשינויים הטכנולוגיים והתעסוקתיים הצפויים. פער זה מתבטא גם בהיעדר תשתיות מחשוב מתקדמות.
השתלטות הבינה המלאכותית על שוק העבודה: סוגיות של אי שוויון, ניהול ופיקוח
השימוש בבינה המלאכותית הפך להיות חלק עיקרי בארגונים גדולים ברחבי העולם. לפי כתבה של ״דה מרקר״ בנושא, ב-72% מהארגונים בארה״ב משתמשים בבינה המלאכותית עבור פונקציה אחת של הארגון לפחות. כפי שמתואר בכתבה, הנקודה הדרמטית שבה ניתן לזהות את הזינוק בתעשייה ובמסחר בשימוש בבינה המלאכותית נעוצה בהשקת ChatGPT בנובמבר 2022. ChatGPT הוא מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית, אשר פותח כדי להבין ולהפיק טקסט בשפה טבעית, ומאפשר ניהול שיחות, מתן הסברים ומענה לשאלות באופן המדמה תקשורת אנושית. מאז נובמבר 2022 התפתחו מודלים דומים כדוגמת Claude ו-Gemini. למודלים אלו יש השפעות משמעותיות על שוק העבודה.
שילוב זה צפוי להוביל להתייעלות וצמצום בכוח אדם, שכן הטכנולוגיה יכולה להחליף מטלות שמבוצעות על ידי עובדים, כמו עיבוד וניתוח מידע, מענה לשאלות של לקוחות במדורי שירות-לקוחות או אפילו תמיכה טכנית. בתעשיית התרופות באמריקה, למשל, משתמשים בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות; בבנקים משתמשים ב-AI במסגרת הליכים למתן אשראי; ואילו חברות הביטוח נעזרות בטכנולוגיה חדשנית זו כדי לזהות הונאות. שינויים אלה משנים אף את דרישות התפקיד מהעובדים, מאחר ואלה נדרשים כעת לדעת לעבוד לצד מערכות בינה מלאכותית ולעבור הכשרות ייעודיות כדי שיוכלו לשמש בתפקידם במתכונתו החדשה ומוּטת הבינה המלאכותית. לפי ניתוח של מכון ברוקינגס מאוקטובר 2024, הבינה המלאכותית הגנרטיבית צפויה לחולל שינוי משמעותי בשוק העבודה, עם פוטנציאל השפעה על יותר מ-30% מהעובדים, כאשר לפחות מחצית מהמשימות בתפקידים שלהם עשויות להשתנות או אפילו להיות מופרעות (disrupted) בעקבות התפשטות ה-AI במשק. התחומים בעלי החשיפה הגבוהה ביותר כוללים מקצועות יוקרתיים כמו מדע, טכנולוגיה, הנדסה, משפטים, אדריכלות ופיננסים, בעוד שמשרות "צווארון כחול" בענפי העבודה הפיזית והשירותים בשכר נמוך צפויות לחוות השפעה פחותה בהרבה.
על בסיס מצב זה, מחקרים מראים כי בניגוד לחששות הראשוניים, בינה מלאכותית אינה צפויה להוביל לעלייה משמעותית באבטלה. במקום זאת, היא צפויה להעמיק את אי-השוויון הכלכלי בין קבוצות עובדים שונות, תוך יצירת פערים משמעותיים בהזדמנויות ובתנאי העבודה.
חשש מרכזי נוסף בשוק העבודה נוגע לשימוש בבינה מלאכותית ככלי לניהול ולפיקוח על עובדים, הן במסגרת מקום העבודה והן מחוצה לו. סקר שנערך בארצות הברית ופורסם בנובמבר 2024, מגלה כי למעלה משני שלישים מהעובדים מדווחים כי הם נמצאים תחת מעקב אלקטרוני בעבודתם. מטרת מערכות המעקב היא לנהל ולפקח על עובדים (ובכלל זה כמובן עבודה-מרחוק ומהבית) באמצעות ניטור תנועות שמאפשר מעקב אחר זמן עבודה ודפוסי פעילות. מערכות מעקב מסוג זה עלולות לפגוע בזכות לפרטיות, משפיעות באופן ניכר על תנאי העבודה של העובדים, על שכרם ואפילו על בריאותם הנפשית. העובדה שהעובדים מודעים לכך שהם נמצאים תחת מעקב מתמשך מגבירה את תחושת חוסר האמון בין ההנהלה לעובדים, מה שיכול לפגוע גם במוטיבציה ובתחושת השייכות למקום העבודה, ואף בביצועי העובדים ובתפוקת העבודה הכוללת.
בהקשר של פיקוח באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, בישראל אין אסדרה חוקית מפורטת בנושא מעקב אחר עובדים בהקשר הקונקרטי של שדה העבודה, אך הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בשנים האחרונות שני גילויי דעת בנושא. הראשון עוסק בשימוש במערכות לאיסוף נתוני מיקום, וקובע כי השימוש בהן מותר רק לתכלית ראויה, באופן מידתי, ובהיעדר חלופות הפוגעות פחות בזכות לפרטיות. השני מתמקד במעקב אחר עובדות ועובדים בעבודה מרחוק, בעיקר במצבים של עבודה מהבית, ומדגיש כי יש לאסוף רק מידע רלוונטי, להימנע מאמצעים פולשניים כמו מצלמות או ניטור מסכים רציף, לבחון את נחיצות המידע שנאסף באופן שוטף, ולהגביל את משך הזמן שבו המידע מאוחסן. הרשות מזהירה כי שימוש במידע שנצבר למטרות אחרות או פגיעה בזכויות עובדים עלול להפר את חוק הגנת הפרטיות ולהוביל להשלכות חמורות. שני גילוי הדעת מדגישים את החשיבות באיזון בין צורכי המעסיק לבין שמירה על פרטיות העובדים, וכל זאת לאור ההתפתחות הטכנולוגית בשדה ה-AI.
השינויים הדרמטיים שמביאה הבינה המלאכותית לשוק העבודה מחדדים את הצורך ברגולציה מתאימה וברורה בישראל שתאזן בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על זכויות העובדים, תוך שימת דגש על פרטיות, שוויון והוגנות בתנאי העבודה.