דלג לתפריט ראשי דלג לתוכן העמוד דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
לרישום ומידע נוסף השאירו פרטים

כיצד מעצבים זקנה?

סטודנטים וסטודנטיות מבית הספר לעיצוב של המכללה השתתפו בהאקתון ייחודי בו פיתחו מענים לאתגרי ההזדקנות

לא רחוק היום שאנשים יוכלו לחיות מעבר לתוחלת החיים הנוכחית. תוחלת החיים המתארכת, במדינות המערב, לצד ההתפתחויות המדהימות בתחומי הבריאות והטכנולוגיה יאפשרו לאנשים לחיות שנים רבות יותר ולהתמודד ביתר קלות עם מחלות שונות.

התחזית הזו מייצרת אתגרים רבים בכל תחומי החיים. כיצד יוכלו אנשים לכלכל את חייהם לאחר שיצאו לפנסיה? האם הבתים כפי שהם מתוכננים היום יתאימו לצרכיהם של אנשים מבוגרים יותר? האם המרחב הציבורי בנוי להתמודד עם צרכיהם? מה לגבי הגישה לטכנולוגיות מתקדמות? לשירותים שונים? וכמובן - הצורך להתמודד עם סוגיית הבדידות שהופכת לקריטית בגילאים מבוגרים.

עם סוגיות אלו ונוספות התמודדו סטודנטים וסטודנטיות מבית הספר לעיצוב וחדשנות של המכללה למינהל במסגרת האקתון ייחודי שנערך בשיתוף עם הג'וינט-אשל.


קבוצות עבודה מעורבות

טלי כהן אנדרסון, מרצה בכירה בבית ספר לעיצוב וחדשנות של המכללה, המובילה פעילות של שיתוף פעולה עם הג'וינט-אשל ומנחת הפרויקט, מציינת כי ההאקתון הוא חלק מקורס שנערך בבית הספר ששמו "גרונטכנולוגיה – טכנולוגיות בשירות הזקנה". קורס זה הוא קורס חובה בתכניות לעיצוב פנים ולתקשורת חזותית במרחב והוא מתקיים בשנה ג' ללימודים. "הקורס עוסק באתגרי העיצוב בכל מה שקשור לאוכלוסייה הזקנה", אומרת כהן אנדרסון, "מטרת הקורס היא לטפח את החשיבות של פיתוח מענים לאתגרי ההזדקנות בקרב הדור הבא של מהנדסות ומהנדסים, עובדים סוציאליים ועובדות סוציאליות, מעצבים ומעצבות ואנשי ונשות זקנה".

במסגרת הקורס חולקו 74 הסטודנטים והסטודנטיות ל-12 קבוצות עבודה מעורבות, משתי התכניות. במסגרת העבודה בקבוצות הם בחרו אתגרים הקשורים לזיקנה, חקרו אותם, ראיינו זקנים ואנשי מקצוע כדי להתעמק באתגר, שמעו הרצאות בנושאי זיקנה והחלו לפתח מענים.

שיאו של הקורס היה האקתון של 10 שעות אותו ליוו 16 מנטורים ממגוון תחומים- גרנטולוגים, מטפלים מתחומים שונים, מעצבים ואדריכלים. פאנל השופטים בהאקתון כלל את נשיא המכללה פרופ' יורם רבין, חני רוזה, מנהלת פתוח עסקי בג'וינט-אשל עידן פנחס, סמנכ"ל יוניפר ונדב יצחק, מנהל תכנון, פיתוח וחדשנות, במנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב. בסיומו של ההאקתון בחר הפאנל את ארבעת המיזמים הזוכים שזכו למענק כספי. בנוסף, עיריית תל אביב ציינה כי תשקול ליישם חלק מהמיזמים.


מתחברים לדור המבוגר באמצעות משחק

במקום הראשון בהאקתון זכה מיזם Holding New שפיתח מענה לצורך בהנגשת שירותים ממשלתיים לזקנים, על ידי תכנון מוקד התנדבותי – מקוון ופיזי - המופעל על ידי סטודנטים. הסטודנטים והסטודנטיות בקבוצה עיצבו מרחבים מזמינים, נגישים ומכבדים לאוכלוסייה המבוגרת.

במקום השני זכה המיזם "משמעות הזיכרון - קופסת משחק בין-דורית". המשחק מאפשר ומקל על הדור הצעיר להתחבר למבוגר וללמוד ממנו באמצעות פעילויות שונות.

במקום השלישי זכו במשותף שתי קבוצות. Memo מיזם המכוון למתן עזרה לזקנים הסובלים מדמנציה ולהעלאת המודעות והמעורבות החברתית לגבי המחלה. המיזם השני שזכה הוא Fixel - אפליקציה לחיבור בין מתנדבים לזקנים הזקוקים לסיוע בתיקון בעיות טכניות ואחרות בבית, תוך שילוב בין סרטוני הדרכה צעד-צעד לבין מענה אנושי.


חלק ממסורת של שיתוף פעולה רב שנים

"הסטודנטים פתחו במסע מרתק ומרגש, מפתיע ובעיקר מלמד ומגלה אל עולמם של בני הגיל השלישי. מסע ששינה אצלם סטיגמות, פתח אפשרויות לשיח חדש במשפחה ובעיקר גילה למעצבים הצעירים עד כמה עוד ניתן לעשות עבור אוכלוסייה זו על מנת לשדרג ולשפר את איכות חייהם", אומרת כהן אנדרסון, "העיסוק בפרויקט זה, הוכיח לכולנו, שבעידן המקדש את החדש והצעיר והסלפי על פני הזקן והמנוסה, לעיצוב יש דברים הרבה יותר חשובים ויקרים להציע לעולם מאשר עוד אובייקט כזה או אחר".

אופיר בן נתן, מנהל חדשנות וטכנולוגיות בשירות הזקנה בג'וינט-אשל שליווה את הקורס, ונטע כהן, מנהלת תכניות הדרכה בג'וינט-אשל אמרו: "אנחנו גאים בפיתוח של היוזמה הייחודית הזו במשותף עם המכללה למינהל. אנו מאמינים כי הסטודנטיות והסטודנטים שהשתתפו בקורס ובהאקתון ייחודי זה, יהפכו למעצבים ומפתחים טובים יותר. הם יהוו סוכני שינוי שיובילו פיתוח פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים לאתגרים של האזרחים הוותיקים ויוכלו להיות שחקנים מרכזיים בתוך תעשיית ה- AGETECH המתפתחת".

במהלך השנים האחרונות שיתף פעולה הג'וינט-אשל ביצירת קורסים שמטרתם התמודדות עם אתגרי הזיקנה גם במרכזים האקדמיים רופין ובראודה. עבור המכללה למינהל זו אינו שיתוף הפעולה הראשון עם הג'וינט-אשל. המכללה משתפת פעולה עם הארגון כבר למעלה מ-10 שנים בפרויקטים שונים בתחומים של זיקנה, מוגבלויות ועוד.

"הפרויקטים שאנחנו בוחרים להוביל הם לרוב קהילתיים-חברתיים", אומרת כהן אנדרסון, "התפיסה שלנו היא כי גם שאנחנו מעצבים את המרחב, או פלטפורמות דיגיטליות שונות - אנחנו צריכים גם לספק מענה לאתגרים חברתיים".