השפעת הבינה המלאכותית על המלחמה: כשהעולם כבר לא יכול להבדיל בין אמת לפייק
אב עם 4 ילדים קטנים, חלקם על גבו, מאובקים ועייפים וברקע תמונות של בניינים שקרסו – זו רק אחת מהתמונות הרבות מאוד שהופצו ברחבי העולם בשבועות האחרונים כדי להדגים את ממדי ההרס בעזה. הבעיה המרכזית של התמונה הזו, שללא ספק תרמה לנזק התדמיתי לישראל- היא שהיא פייק.
בשנתיים האחרונות הפצת מסרים שקריים הפכה קלה משמעותית "בזכות" כלי הבינה המלאכותית השונים, שאינם מחייבים כל הבנה בעיצוב ו/או בפוטושופ. כמעט כל אחד יכול היום לייצר תמונה מזויפת וסרטון מזויף באמצעות כלים כמו DALL-E, מידג'רני ו-Stable Diffusion.
לשימוש בתכנים מזויפים יש מטרות רבות – הם יכולים לסייע בקידום אג'נדה מסוימת, הם נועדו להפחיד, להניע לפעולה ועוד. במלחמה השימוש בתמונות מזויפות וסרטונים מזויפים נועד, בין השאר, כדי להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית במטרה לייצר לחץ ציבורי. כך, החמאס משתמש בתמונות מזויפות המתארות סיטואציות זוועתיות כדי להדגים איך ישראל פוגעת באזרחים חפים מפשע כדי לגייס את דעת הקהל העולמית לצדו. מנגד, גם גורמים שונים בישראל עושים שימוש בתמונות ובסרטונים מזויפים, כאשר המטרה העיקרית של אותם תכנים מזויפים היא לשפר את המורל הלאומי. כאלו לדוגמה הן תמונות מזויפות שהופצו של חיילים בסיטואציות שונות בשדה הקרב, או תמונות של שחרור חטופים ועוד.
"התמונות המזויפות גורמות נזק רב"
ככל שהמלחמה מתארכת, יותר ויותר תמונות מזויפות מופצות, והן יוצרות כאוס, בלבול וגם נזק הסברתי כאמור. "שימוש בתמונות וסרטונים מזויפים הפך לנפוץ כל כך במהלך המלחמה - כי זה קל", אומרת דפנה רייף, מרצה בבית הספר לתקשורת. רייף, הבעלים של "הבועטת ברשת", היא מומחית לאסטרטגיה דיגיטלית ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש ומרצה לבינה מלאכותית. במקביל לכל אלו, עם פרוץ המלחמה הקימה רייף, בהתנדבות, 24 קבוצות הסברה, בשפות שונות, שמטרתן לקדם את ההסברה של ישראל בעולם.
"חמאס ותומכיו משתמשים בבינה מלאכותית, בין השאר, כדי לייצר תמונות וסרטונים שקריים כדי לגייס אמפתיה ולהראות את הסבל והקושי של הצד הפלסטיני. אנשים נוטים לתמוך בצד שנראה להם כצד הסובל, והתמונות המזויפות האלו גורמות נזק רב כי מרבית האנשים שרואים אותן חושבים שהן אמיתיות".
לדברי רייף, קל מאוד לייצר נזק הסברתי לישראל בתקופה הנוכחית, והשימוש בתמונות מזויפות תורם לכך. "לרוב האנשים קשה להבדיל בין תמונה אמיתית למזויפת. לבינה מלאכותית קשה להעמיק בפרטים הקטנים. כך, למשל, לא נדיר לראות דמויות עם 6 אצבעות בידיים בתמונות שהן פייק, אבל רוב האנשים לא מתעמקים בפרטים הקטנים. אותו הדבר נכון לגבי סרטונים עם תרגום – כאשר לא מדובר בשפה שאנחנו מכירים הרי רוב האנשים לא ילכו לבדוק אם הכתוביות מדויקות ועוקבות באמת אחרי הדברים המושמעים בסרטון".
להיצמד לאמת, לחזור על המסרים שהתגלו כאפקטיביים
על אף העובדה שגם בצד הישראלי, או מכיוונם של גורמים בינלאומיים התומכים בישראל, עושים שימוש בתמונות מזויפות, רייף אומרת כי השימוש הזה קטן משמעותית בהשוואה לשימוש שנעשה על ידי חמאס ותומכיו. "לישראל יש בעיה נוספת. רוב התכנים שיוצאים מישראל הם אלו שדובר צה"ל משחרר, אין מעבר לכך מערך הסברה - וזה בעייתי. ברגע שרואים שתוכן כלשהו מופץ על ידי דובר צה"ל, במקומות רבים בעולם מתייחסים אליו באופן אוטומטי כמידע שקרי. לדוגמה הצילומים שהפיץ דובר צה"ל של נשק שנמצא בבית החולים שיפא – במקומות רבים בעולם חושבים שאנחנו, ישראל, שתלנו שם את כלי הנשק האלו".
אז איך כדאי להתנהל בתקופה הנוכחית, למי שרוצים לסייע בהסברה בינלאומית? לרייף יש שני מסרים עיקריים:
1. היצמדו לאמת: "אנחנו לא צריכים לפברק", אומרת רייף, "יש לנו עדויות של ניצולים, תמונות אמיתיות המתארות את הזוועות, מבלי להראות דברים קשים מדי. אנחנו לא משתמשים בהן מספיק". לדבריה חשוב להציף את סיפורי הניצולים, משפחות הקורבנות, משפחות החטופים, לעשות שימוש בתמונות של לפני ואחרי ועוד.
2. שננו את המסרים האפקטיביים: כחלק מהמלחמה ההסברתית יש חשיבות רבה למסרים שהתגלו כאפקטיביים כמו The west is next, הכוללים שימוש בסרטונים המדמים התקפות טרור על יעדים מוכרים בעולם. עוד מסר שהוא אפקטיבי הוא ההשוואה בין הזוועות להן אחראי חמאס להתנהלות דאעש. "שימוש במסרים האלו מסייע לנו להגיע לעוד ועוד אנשים במערב, ולהעביר את הצד שלנו", מסכמת רייף.
