שיחה על הדרך עם פיונה דרמון
בוגרים מראיינים בוגרים - בפינה זאת אנו מחברים בין בוגרים צעירים המראיינים בוגרים שעשו דרך מקצועית ענפה. הבוגרים שנמצאים היום בעמדות מפתח, משתפים ועונים על שאלות מקצועיות וגם אישיות ופותחים לנו צוהר לדרך ולעשייה שלהם עם הרבה השראה.
*****
פיונה דרמון היא מהנשים הבכירות בתעשיית ההון סיכון הישראלית, היא שותפה כללית בקרן הון הסיכון - JVP , מקרנות ההשקעה הגדולות והוותיקות בישראל מייסודו של אראל מרגלית. JVP חריגה בנוף קרנות ההשקעה בתעשיית ההון סיכון הישראלי; מעל 50% מהשותפים וחברי ועדת ההשקעות הן נשים, נתון שפיונה גאה בו, ומסבירה בפשטות כי הדבר נובע מיכולות ולא מסטטיסטיקה.
ברוח התקופה, המפגש עם פיונה היה מפגש זום. כשפתחתי את הראיון עם שאלות על נשים, ואחוז הנשים בתעשיה, פיונה עצרה אותי בחיוך וביקשה ממני להתחיל מהתחלה עם שאלות שסביר להניח שהייתי שואל שותף בכיר בקרן ישראלית אחרת – ולא שותפה אישה.
המסר היה ברור, עצם הבקשה הצביעה בבירור על האופן שבו פיונה תוספת את הנושא.
עבור פיונה שאלת תקרת הזכוכית מעולם לא נקשרה למגדר, אלא למסלול הקריירה: "כאשר רואים ומרגישים את תקרת הזכוכית, קל מאוד להירתע ממנה, ובשלב הבא לחשוב איך לפרוץ אותה. אם לא חושבים על תקרת זכוכית, ניתן להתפנות לפיתוח היכולות האישיות והמקצועיות, ולהתמקד בלהיות נוכחים ורלוונטיים בכל אינטראקציה מקצועית. לעבודה קשה וליכולת לפתח חשיבה יצירתית לצד היכולת להתבטא בצורה עניינית, מדויקת ורלוונטית, אין משמעות להיותנו גבר או אישה."
אחת הגישות החשובות, לתפיסתה של פיונה, היא היכולת והמודעות לדעת לספר את הסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולסביבה שלנו – אמנות ה-Storytelling.
היכולת לדעת לזקק את המסר והעברתו בצורה מוקפדת, חשובה היום יותר מתמיד.
פיתוח יכולות אלו , מביאה איתה ערך עצום לסביבה וליצירת שיח עניני, חד וברור. לא ממש משנה באיזה תחום אנו עוסקים – ראיית חשבון, תכנות, ניהול קהילות, הקמת סטארט-אפ או הון סיכון. בכל עיסוק שהוא, חשוב לעבוד יכולת הזיקוק והמכירה – ככל שנדבר בקיצור, בחדות ובדברי טעם, התרומה שלנו לשיח תהיה משמעותית יותר, והנוכחות שלנו תידרש יותר.
השאלות הראשונות ששאלתי את פיונה התמקדו בפיתוח הקריירה שלה, לשאלתי מה היה הצעד המשמעותי בפיתוח הקריירה שלה היא השיבה: "שלוש השנים בהן שימשתי כיועצת קשרי משקיעים לחברות ציבוריות, תרמו רבות לקריירה שלי. למדתי לשרת ארגונים במקום להתמקד בהצלחה אישית. להבין שהצלחת הארגון הלקוח, קודמת לכל, יותר מכל הצלחה אישית.
ככל שמבינים שהצלחת הארגון מביאה איתה בהמשך הגשמה אישית, אפשר לצמוח ולבלוט כשחקן נשמה, שחקן צוות שרואה וחושב על התמונה הגדולה. כל תפקיד שעברתי בחיים תרם לארגז הכלים שלי, אבל התפקיד הזה ממש חידד את חשיבות עבודת הצוות. השנים האלו תרמו מאוד להצלחה שלי ב JVP, ועיצבו את דפוסי העבודה שלי. אני ממליצה בחום לכל אדם להיות יועץ בשלב מסוים בקריירה, ענווה היא שם המשחק."
תובנה נוספת שפיונה שיתפה התמקדה בנושא שמטריד לא מעט מאיתנו: הגדרת תפקיד. מבחינת פיונה התשובה פשוטה: "כלל בסיסי בהתפתחות מקצועית וקידום במסלול הקריירה, נעוצה בהבנה שהאדם מגדיר את התפקיד ולא התפקיד מגדיר את האדם. צריך להפסיק לחשוב על הטייטל שכתוב על כרטיס הביקור, במונחים של תחומי אחריות.
בהקשר זה, ישנן שתי גישות אפשריות: האחת, שאנו מוכיחים כי אנו ראויים להגדרת התפקיד החדשה. גישה זו רלוונטית כאשר אנו מקבלים קידום שמותח את גבולות היכולות המקצועיות בנקודת הכניסה. במצב זה נוכיח שאנו מסוגלים לייצר ערך בסיטואציה החדשה.
הגישה השנייה מתמקדת בהוכחה שאנו יכולים לפרוץ את הגדרת התפקיד - אנו מבצעים את תפקידנו על הצד הטוב ביותר ובנוסף אנו מחפשים תחומי אחריות נוספים, גם ללא קידום רשמי. גישה זו תקפה בדרך כלל בין חצי שנה לשנה בתוך תפקיד מסוים.
לדברי פיונה ישנו מחקר, לפיו קידום בתפקיד מגיע לאחר שכבר הוכח בוודאות כי ניתן לבצע את התפקיד החדש.
כדי שזה יקרה, יש להגדיל ראש, לקחת תחומי אחריות נוספים, אפילו אם הם אינם חלק מהגדרת התפקיד הנוכחי. צריך לעבוד קשה על מנת להיות רלוונטי ונחוץ לארגון.
בין התובנות הנוספות שפיונה מעלה היא עד כמה חשוב להבין שכל פגישה טומנת בחובה גם הזדמנות. "בהתאם לכך, חשוב תמיד להתכונן לפגישה, להיערך מראש, לחשוב אילו חיבורים יכולים לצאת מהפגישה, ולא להפסיק לחשוב איך לייצר ערך. זהו כלל שכדאי ליישם אותו גם בכל ישיבה, דיון, אי-מייל, טלפון או פורום שבו אנחנו לוקחים חלק".
"חשוב לנצל כל הזדמנות לתרום לשיח ובעיקר לחשוב כקולקטיב ולא כפרט. הערך שלנו לארגון יהיה אם נדע להפגין את הערך שלנו לארגון, אם נהיה שחקני צוות משמעותיים ונקדם את האחר לפני שנחשוב על עצמנו. הרי בסופו של דבר הצלחת הארגון תתקשר להצלחתנו".
אחרי ששאלתי את פיונה איך היא רואה את הדרך להצלחה עברנו לדבר פיונה ואני על עולם התוכן שבו היא עוסקת ששנינו מאוד אוהבים, ידוע שכל ישראלי הוא סטארטאפיסט פוטנציאלי – כולם מדברים על הרצון להקים חברות ולייצר את האקזיט הנכסף. אולם בפועל, מספר החברות החדשות שקמות מדי שנה נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2015.
שאלתי את פיונה מה דעתה על ריבוי ההשקעות בחברות בוגרות והפריחה של קרנות צמיחה – השקעות בחברות חברות בוגרות כגון ControlUp, Pyramid, Appsflayer ולא בחברות סיד שזה עתה נוסדו.
לפי סטארטאפ ניישן סנטרל, בשנת 2014 ישראל הגיעה לשיא החברות שקמו בשנה אחת – כ-1,400 וההשקעה הממוצעת בסטארטאפ עלתה מכ-7.5 מ' דולר ב-2014 לכ-16 מ' דולר בשנת 2019.
המשמעות היא שיש פחות חברות שקמות ומגייסות כסף ממשקיעי הון סיכון ויש פחות השקעות בסכומים נמוכים, אשר מאפיינים השקעות בשלבים מוקדמים.
לדעת פיונה, תעשיית הסטארטאפים בישראל בהתהוות: "ראשית, אני סבורה שקיימת מגמה, בעקבות המשבר שנוצר ב Covid-19, של התמקדות בשימור חברות פורטפוליו (חברות שהקרן כבר השקיעה בהן בעבר ומסייעת להנהלה להמשיך ולהתפתח). בתחילת הקורונה, דאגנו להבטיח, שיהיה הון שיספיק ל – 18 החודשים הקרובים בחברות הקיימות. כיוון שלא היה ברור כמה זמן ימשך המשבר וכיצד הוא יתפתח. ב- JVP וידאנו שיש כסף בחברות הפורטפוליו שלנו עד הרבעון השלישי של שנת 2021. כך נוצר מצב שחברות הנחשבות בעלות פוטנציאל קיבלו את המשאבים הדרושים להתמודד ולהמשיך לצלוח את המשבר. לאף גורם בתעשייה לא היה פנאי לבחון חברות חדשות שהיו מחוץ לרדאר.
תהליך בדיקת ההשקעות, אשר בסופו של דבר הבשילו לכדי עסקאות בחודשים הראשונים של המשבר, התחיל לפני המשבר.
כולם חיכו שבמאי העולם יגיע לקיצו, אולם חברות הסתגלו למציאות החדשה וביוני חזרה האופטימיות המאפיינת משקיעי הון סיכון.
בנוסף, היה לקרנות הון ממשמעותי להשקעות – נכנס כסף ממשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה וחברות ביטוח). במקום התרסקות, השווקים חגגו ונוצר המון כסף זמין.
מנגד, למנהלי החברות התפנה זמן לשבת במשרד ולפתח אסטרטגיה יחד עם הצוותים שלהם במקום לבלות חלק משמעותי מזמנם במטוסים. התוצאה היא שמצד אחד נוצר כסף משמעותי זמין ומצד שני נוצר זמן רב לפיתוח האסטרטגיה.
תהליכים אלו הובילו לעסקאות מיזוגים ורכישות אסטרטגיים ובסכומים גבוהים.
עם זאת פיונה, לא בטוחה שמדובר במגמה ארוכת טווח. לטענתה, כדי ליצור חברות ענק בישראל, יש לייצר גם חברות קטנות ובינוניות ולשם כך יש להקים חברות חדשות ולהפנות להם משאבים.
"לאחרונה רשות החדשנות הכריזה על תוכנית בהיקף 80 מיליון דולר להשקעות בחברות סיד, בכדי להבטיח את המשך יצירת חברות חדשות. צריך כל הזמן למלא את מחסנית החברות כדי לשמור על החדשנות ותעשיית הסטארטאפים הציונית".
*****
כתב, אלכס שמוילוביץ' – משקיע הון סיכון ויועץ אסטרטגי בבוסטון קונסולטינג גרופ (BCG). בשנים האחרונות ייעץ לחברות טכנולוגיה במיזוגים ורכישות וגיוס הון. עבד בצוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס ושל כללטק, קרנות הון סיכון שמשקיעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ושלבי צמיחה. שימש כדירקטור באינטגרליה, סטארט-אפ חינוכי שמסייע לעולים חדשים להשתלב בחברה הישראלית.
אלכס הוא בוגר תואר ראשון במשפטים וחשבונאות, בהצטיינות יתרה, במכללה למינהל ובוגר תואר שני במנהל עסקים באינסיאד בצרפת וסינגפור. רואה חשבון מוסמך לאחר שסיים התמחות במחלקה הכלכלית בPwC.
