איך לבחור את הארנק המתאים לי
לפני שש שנים הזדמן לי לבקר בפעם הראשונה בשנחאי. נחתתי באמצע הלילה ומיד ירדתי סקרן לרחוב בכוונה לחטוף משהו לאכול. התיישבתי במסעדה היחידה שהייתה פתוחה ושהתכוננתי לשלם, הוצאתי כמה שטרות וראיתי את המלצרים מתלחשים. משפת הגוף שלהם היה ברור לי שהם פשוט לא יודעים מה לעשות עם הכסף שלי. לקח לנו עוד כמה שניות ארוכות והרבה סימני ידיים ואז שלפתי את כרטיס האשראי שלי. בשלב הזה הם לגמרי נרתעו ואחד מהם רץ לקרוא למישהו שהיה מאחורי הדלפק. "הביג בוס" הגיע מהוסס ואחרי עוד כמה מלמולים לא ברורים הוא הסכים לקחת את המזומן שלי. על כרטיס האשראי הוא הסתכל בבוז.
כל ההתנהלות הייתה לי לא ברורה ורק אחרי כמה ימים הבנתי מה קרה שם באותו הלילה. סין, מדינת עולם שלישי, פתחה כבר אז פער עצום בעולם התשלומים על פני המערב.
באותה התקופה, 600 מיליון איש כבר השתמשו אז ב-Wechat ומספר גבוה אף יותר ב-Alipay. הסיבות לאימוץ המהיר של ארנקים דיגיטליים בסין רבות ומגוונות אבל המשמעותית מכולן היא הסיבה שהסינים דילגו על כמה שלבים שלנו במערב הם מובנים מאליהם. לסיני הממוצע אין חשבון בנק ואין לו כרטיס אשראי ולכן הארנק הדיגיטלי היה האפשרות הרלוונטית המיידית היחידה לבצע תשלומים גם בעולם הפיזי (חנויות, תחבורה ציבורית, שירותי ממשל וכו') וגם באתרי eCommerce באינטרנט.
בשנים האחרונות גם אצלנו בביצה הקטנה נראה שאי אפשר כבר להתחמק ממשפטים כמו - "תעביר לי ב-bit" או "תפתח קבוצה ב-XXX בשביל היומולדת בגן" (זה המתחרה אז תסלחו לי אם אני לא כותב את השם שלהם...). אז האם ישראל בדרך לאמץ את המודל הסיני? ואם כן, כמה מהר זה יקרה? אז זהו שהתשובה היא - לא, ישראל לא תהפוך לסין. כלומר עדיין לא. זאת אומרת - יש לנו עוד דרך ארוכה עד שנגיע לשם וזה תלוי בחברות הארנקים הדיגיטליים אבל גם הרבה תלוי בכם.
לאחרונה אני נזכר בסרט "גשם של פלאפלים" בכל פעם שאני חושב על כמות הארנקים הדיגיטליים ש"נפלו" עלינו רק בשנתיים האחרונות: bit, Anypay, Apple Pay, Paybox, Pepper, רמי לוי, מקס וכאל הם רק רשימה חלקית של "הגשם" הזה והיד עוד נטויה - Google Pay כנראה תיכנס לכאן במהלך 2022 וישנם עוד מיזמי ארנק מקומיים כמו הארנק של בנק הדואר ויוזמות פרטיות אחרות.
מי ינצח בקרב הזה? מי יצליח להתעלות מעל האחרים ולהתבלט? מי ימצא את דרכו לטלפון שלכם ומי לא? מי ישאר שם לאורך זמן ואיזה מהארנקים תסירו אחרי שימוש קצר?
לכל חברה מסחרית המקדמת טכנולוגיה חדשה, יש משימה מאתגרת מאוד - לחנך את השוק. לפעמים החברה לבד בקרב והכל מוטל עליה לטוב ולרע ולפעמים, כמו במקרה של הארנקים הדיגיטליים כאן בארץ, היא חלק מרשימה ארוכה של מתחרים המנסים להתמודד במקביל על אותו מקום יוקרתי בתוך הטלפון שלכם. במקרה של אפליקציות ארנק, הסטטיסטיקות מחו"ל מלמדות אותנו כי לרוב המשתמשים יש יותר מארנק אחד בשימוש פעיל בטלפון. כלומר, יכולים להיות כמה מנצחים וקרוב לוודאי שאכן כך יהיה גם כאן אצלנו והסיבה לכך היא פשוטה - אנחנו כצרכנים משתמשים בארנקים דיגיטליים שנותנים לנו ערך וככל שהערך עולה, כך עולה השימוש.
אז בעצם צריך רק לפצח את עניין הערך וזהו, דיי פשוט לא? רמז - התשובה היא לא, אבל זה בהחלט מרכיב משמעותי בפיצוח.
"ערך למשתמש" הוא מונח חמקמק ומורכב המקפל בתוכו הרבה תתי תחומים ולפעמים גם קשה להגדיר אותו כי הוא יכול להיות אישי מאוד והוא יכול להשתנות מתקופה לתקופה ומאזור לאזור ותלוי בהרבה משתנים. ערך יכול להיות משהו בסיסי ביותר כמו למשל אפליקציה פשוטה ונוחה לתפעול. הפשטות והנוחות מולידים הרגל ואנחנו כאנשים הרי אוהבים הרגלים וההרגל הוא הערך המוסף.
ערך יכול להיות כספי - הארנק הדיגיטלי אוגר את היסטוריית הרכישות שלנו ולומד אותנו ואת ההרגלים שלנו. וכתוצאה מכך יודע להציג לנו הצעות מותאמות אישית. הצעות אלו מאפשרות לנו לחסוך ואפילו לקבל כסף על כל רכישה שנעשה דרכו לכן נרצה להשתמש בו ולא בארנק אחר.
ערך יכול להתחבר ליוקרה - מי מכם הקוראים את הכתבה הזו על מכשיר האייפון שלהם, כנראה יודעים על מה אני מדבר ומי שלא מבין, צריך רק להיכנס לקבוצה של האייפוניסטים ברשת כדי לקבל דגימה קטנה של הטירוף הרגשי שההשקה של Apple Pay גורמת ל"כת" הזו (גילוי נאות - היה לי פעם אייפון ונגמלתי).
יש ארנקים שהערך הכמעט יחיד שלהם הוא מתן מענה על צורך ספציפי כמו למשל ארנקים דיגיטליים הפונים לאוכלוסיית ה- UnBanked, אותה אוכלוסייה שלא יכולה לפתוח חשבון בנק כמו עובדים זרים או ילדים מתחת לגיל 16 וכו'. אלו אוכלוסיות שחייבות להשתמש בארנק דיגיטלי מכיוון שאין להם ברירה אחרת, בדיוק כמו המלצרים הסיניים...
יש עוד הרבה משתנים כאמור ויהיה קשה למנות את כולם, אבל אין ספק שעניין האמון - "האם אני בוטח בארנק הדיגיטלי הזה או לא?" הוא מהחשובים שיש ועל פיו אקבל החלטה אם ארצה לשלם עם הארנק הזה או אמחק אותו מהטלפון. אחרי הכל, מדובר כאן בכסף שלי וכסף זה לא תכנת ניווט. הבנתם כבר שאין נוסחה אחת שיודעת לחזות באיזה אמצעי תשלום נשתמש. אם הייתה לי נוסחה כזו, הייתי עושה מיליונים. בינתיים מכל הגשם הזה, נותר לנו רק לבדוק עם עצמנו מה מתאים לנו, מה חשוב לנו, באיזה ארנק אנחנו בוטחים ואיזה ארנק מתגמל אותנו על השימוש בו. ואז, מבלי להתמהמה יותר מדי, ללחוץ לחיצה ארוכה על האייקונים של הארנקים האחרים ולמחוק אותם לצמיתות.
אז מה יהיה כאן בעוד כמה שנים? האם נהפוך לסין? כאמור, קרוב לוודאי שלא. קרוב לוודאי שנהיה דומים יותר למדינות המערב, שם הארנקים הדיגיטליים תפסו את מקומם והשימוש בהם עולה משנה לשנה אבל אני לא צופה שהם יחליפו לגמרי את המזומן ואת כרטיסי האשראי, לפחות לא בחמש השנים הקרובות.
קנייה נעימה!
כותב הכתבה, גבי ברויטמן, בוגר תואר שני במינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. יזם, סטארטאפיסט ומנטור. גר בתל אביב, נשוי לנעמה ואבא לשתי בנות. בשנים האחרונות מתמקד בעולם התשלומים הדיגיטליים וכיום VP Biz Dev & Digital Payments של bit - הארנק הדיגיטלי הגדול בישראל.
