איך לרכוש כלים ומיומנויות שיעזרו לכם להשתלב בתעשיית העיתונאות?

עולם העיתונות השתנה מהותית בעשורים האחרונים. התחזקות אמצעי התקשורת הדיגיטליים ופריחתן של הרשתות החברתיות, לצד הירידה של אמון הציבור באופן כללי במידע אותו הוא צורך מכלל אמצעי התקשורת, גרמו להיחלשות העיתונות המסורתית. אך לצד היחלשות זו, פורחים אמצעי תקשורת אחרים המספקים הזדמנויות לא מעטות למי שרוצים להפוך לעיתונאים. השינויים האלו מצריכים סט שונה של כלים הנדרשים ממי שרוצים להיות עיתונאים ועיתונאיות, והבנה עמוקה של התחום כולו והשינויים שהוא עבר ועובר.

הפופולריות הגוברת של הניו ג'ורנליזם

ירמי שיק בלום, כותב בעיתון "הארץ "ויוצר דוקו, המלמד קורס כתיבה עיתונאית במסגרת תואר ראשון בתקשורת במסלול תוכן, טלוויזיה ודיגיטל, אומר כי כיום יש הרבה יותר מקום לכתיבה האישית בעיתונות. "העיתונות המסורתית היא משהו שהולך ונעלם" הוא אומר, "הניו-ג'ורנליזם, שהחל לפרוח בשנות ה-80 וה-90, תפס שוב פופולריות בשנים האחרונות ", הוא אומר. ניו-ג'ורנליזם היא כתיבה אישית בה הכותב מדווח מנקודת מבטו, כאשר הוא חלק מהדיווח/הכתבה עצמם. "הרשתות החברתיות הפכו את הסגנון הזה למאוד פופולרי שוב, והפכו את הכתיבה העיתונאית לכזו שמגיעה מהחוויה האישית, ונותנת זווית ייחודית", אומר שיק בלום, "דווקא בעידן של פייק ניוז, בניו ג'ורנליזם אין יומרה לאובייקטיבית. הכותב חושף מההתחלה את הסובייקטיביות שלו".

הפופולריות של סגנון הכתיבה הזה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון פלטפורמות אומר שיק בלום. "היום יש צורך בכמויות תוכן רבות יותר מבעבר. כמעט כל העיתונים מתרחבים לעוד פלטפורמות של יצירת תוכן - רדיו, דיגיטל, רשתות חבריות. באופן פרדוקסלי, דווקא ההיחלשות של העיתונות המסורתית מייצרת יותר הזדמנויות למי שרוצה להשתלב בתחום".

הבסיס לעבודה עיתונאית לא השתנה - היכולת לספר סיפור

שי גל , כתב בחדשות 2, בעבר כתב ב"עובדה" ויוצר דוקו, מסכים כי השינויים הרבים והמשמעותיים מייצרים יותר הזדמנויות למי שרוצים להיות עיתונאים. "התחזקות התקשורת האלקטרונית מייצרת יותר דרישה לתוכן. כמות התוכן היא הרבה יותר גדולה ומתפרסת על יותר פלטפורמות", הוא אומר, השינוי הזה מאפשר לאנשים מכיוונים יצירתיים שונים להגיע לבולטות. "אבל חשוב לזכור כי כדי להגיע לבולטות צריך להיות מסוגל לספר סיפור שאורך החיים שלו ארוך".

גל, המנחה פרויקט גמר דוקו ואקטואליה במכללה, אומר כי השינויים האלו הפכו את הקהל לכזה שמחפש תוכן מורכב, סיפורים שניכר שהשקיעו בהם, וזאת לצד דרישה למידע חדש ועדכני. מגמה נוספת לדבריו היא התחזקות עולם הדוקו. "ממוצר שוליים למיטבי לכת, הדוקו הופך להיות מוצר מרכזי עם הרבה מאוד כסף שמושקע בו, בעיקר בארה"ב", הוא מסביר, "התהליכים האלו פותחים את השוק בפני הרבה יותר אנשים - יש כאלו שיכולים לייצר תוכן עיתונאי באמצעות חשבון הטוויטר שלהם, ויש כאלו שמשתלבים בטלוויזיה".

גל, שבשנה האחרונה מביים הפקה אמריקאית על נאס"א, אומר כי היכולת לספר סיפור טוב נשארה הבסיס של העשייה העיתונאית. "עיתונאי טוב צריך לדעת לזהות את הסיפור, למצוא דרך יוצאת דופן לספר אותו, ולהיות בעל נגישות למקורות שלאחרים אין".

לימודי עיתונאות צריכים לכלול מגוון רחב של תחומים, כולל כמובן התנסות. בסדנה שמעביר שיק בלום הוא חושף את הסטודנטים והסטודנטיות למגוון סגנונות כתיבה, ונותן להם להתנסות בכתיבה שהיא שילוב בין יצירתי לעיתונאי. "אני מבקש מהם לכתוב טקסטים שמתבוננים בסיטואציות שונות, שמחייבים הבחנה. תרגיל הסיום הוא סיקור של אירוע והוא כולל כמובן הכנת תחקיר ויציאה לשטח. אני מאמין שהמגע עם אנשים מאפשר להעביר דברים אנושיים ועמוקים יותר, ממקום פחות שיפוטי. גם אם מי שמתנסה בכך לא מחפש להיות עיתונאי, יש משהו בסגנון הכתיבה הזה שיכול לפתח אותו לעוד מקומות".

גם גל מאמין כי הדרך להפוך לעיתונאי היא על ידי עשייה וקבלת פידבק. "ולעשות זאת כמה פעמים. בדרך אתה מבין במה אתה טוב. איך לראיין, איזה טעויות את ואתה עושים, מה עבד לכם ומה לא". כך, במסגרת פרויקט הגמר, הסטודנטיות והסטודנטים של גל מייצרים כתבות דוקו של עד 10 דקות, שמפותחות לפי כל העקרונות שנלמדו בקורס. "בשנים האחרונות היו כמה פרויקטים שהייתי מאוד גאה בהם - למשל פרויקט אינטימי שעשה מישהו על התהליך הארוך של היציאה שלו מהארון, או כתבת תחקיר על מאבקי האגו והכסף שמאחורי תעשיית אימוץ הכלבים בישראל. פרויקטים מאוד מרשימים ברמתם".

הופכים לצרכני תקשורת ביקורתיים

זווית נוספת של לימודי עיתונאות כוללים את יסודות המקצוע הקלאסיים. שלומי ברזל, עיתונאי לשעבר, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, מרצה בכיר בבית הספר לתקשורת, מאמין כי ההיכרות עם הבסיס של המקצוע היא חלק חיוני מהעבודה העיתונאית, גם כאשר זו השתנתה מאוד. "חשוב להקנות לסטודנטים ולסטודנטיות את ההבנה איך כותבים, מה המבנה של ידיעה, הכרת הדרכים בהן סיפור הופך לידיעה, איך מגיעים למקורות מידע, מורכבות העבודה עם מקורות המידע, מהן השיטות לאיסוף מידע, וגם סוגיות שקשורות לאתיקה עיתונאית", הוא אומר.

לדבריו, קורס עיתונאות, המספק לסטודנטים את הבסיס לעבודה העיתונאית, גם עוזר להם ולהן להיות צרכני תקשורת יותר טובים. "הם מבינים את המרכיבים של סיפור חדשותי טוב יותר. הם יכולים לשאול שאלות ענייניות כמו עד כמה הסיפור מהימן, כמה העבודה עליו היתה רצינית. אלו כלים חשובים בעידן של פייק ניוז לכל אחד, לא רק למי שרוצה להפוך לעיתונאי".

לדברי ברזל, השינויים בעולם התקשורת, הפכו את המקצוע לנגיש יותר. "הפלטפורמות שדרכן אפשר לייצר עיתונות הרבה יותר גדולות מבעבר. בעבר היתה הגדרה ברורה מיהו עיתונאי - בן אדם שעובד בכלי תקשורת מסורתי ומחזיק בתעודת עיתונאי. בעידן שלנו כמעט כל אחד יכול להיות עיתונאי. זה נהדר לחברה האזרחית. יש הרבה יותר אנשים הלוקחים חלק ביצירה של עיתונות, וזה הרבה יותר מאתגר - מבחינת הענף כולו וגם מבחינת צרכני התקשורת".