טובעים במידע

כיצד מתמודדים עם כמויות הדאטה העצומות והאתגרים שהן מייצרות? בין השאר על ידי הקניית כלים מתאימים לילדים ובני נוער כך שיוכלו לשאול את השאלות הנכונות

כמות הדאטה בעולם הולכת וגדלה במספרים אדירים - ב-2021, על פי הערכות, כמות הדאטה היתה 70 זטה-בייט - כמעט כפולה לעומת 2020. ב-2025 התחזיות הן כי כמות הדאטה תגיע ל-185 זטה-בייט.

כמויות הדאטה הבלתי נתפסות שאנחנו מייצרים מאפשרות פיתוחים מדהימים. הן מסייעות לייצר פיתוחים מצילי חיים, או כאלו המשפרים את איכותם והן מאפשרות לנו להיחשף למידע רב שבעבר לא יכולנו להגיע אליו. אבל, במקביל, הן מחייבות יכולת הבנה מעמיקה של האתגרים הנלווים לכל התהליכים האלו.

עידן הפייק ניוז

לתחום החינוך יש חשיבות רבה בהתמודדות עם האתגרים שכמויות הדאטה מייצרות. האחד, הרחבת ההשכלה בתחום ויצירת מסלולי הכשרה של אנשי מקצוע שיוכלו לענות על הביקוש הרב למדעני נתונים.

אבל למערכת החינוך יש תפקיד נוסף חשוב לא פחות, שמתחיל עוד בבתי הספר - ללמד את הדור הצעיר לשאול את השאלות הנכונות אל מול כמויות המידע הרב בהן הוא נתקל.

כמויות הדאטה, והנגישות הרבה שיש למידע באופן כללי - מייצרים פייק ניוז. השנתיים האחרונות סיפקו דוגמה מצוינת לאופן בו נעשה שימוש במידע באופן שגוי - בין אם באופן מכוון ובין אם לאו. כולנו נחשפנו לנתונים רבים על החיסונים - חיובים ושליליים - מבלי יכולת לדעת מה מהנתונים האלו מדויק ומה שקרי. ההצפה הזו של נתונים שחלקם מגמתית והרסנית קיימת גם בתחומים רבים נוספים, ונדמה כי מגמת הפייק ניוז רק הולכת ומתרחבת.

ללמד את הילדים לשאול את השאלות הנכונות

פרופ' שמואל איציקוביץ, מייסד הפקולטה למדעי המחשב וראש התכנית לתואר ראשון במדע הנתונים במכללה למינהל, אומר כי בתי הספר לא צריכים ללמד את הילדים לנתח את המידע, אבל כן לתת להם כלים לבדוק את אמינותו. "ילדים שנחשפים למידע מאינספור מקורות צריכים לדעת לא לסמוך עליו בעיניים עצומות. הם צריכים להיות מסוגלים לשאול על איזה נתונים מתבסס המידע, איזה ניתוח נעשה לנתונים, וכתוצאה מכך הם יוכלו לסנן את המידע אליו הם נחשפים באופן טוב יותר. אין לנו ציפייה שכל מי שצופה בתקשורת וגולש ברשתות החברתיות יעשה ניתוחים מעמיקים, אבל אנחנו כן רוצים שבעיקר לדור הצעיר יהיו הכלים לשאול את השאלות - על מה מבוסס המידע שאתם מפיצים? איך נעשתה האנליזה?"

פרופ' איציקוביץ ישתתף בכנס בנושא דאטה סיינס שייערך ב-10 במאי, ובו הוא ינחה פאנל בנושא האתגרים והצרכים בתחום מדע הנתונים. בפאנל ישתתפו אנשי אקדמיה מובילים מ-MIT,   אוניברסיטת  Berkeley, אוניברסיטת וירג'יניה והמכללה למינהל, בכירים מהתעשייה ורונית נחמיה, מי שמובילה את מגמת מידע ונתונים - Data Analysis במשרד החינוך.  במסגרת הפאנל ידונו, בין השאר, באופן בו יכולה וצריכה מערכת החינוך לקדם את תחום מדע הנתונים.

"יש התחלה של עשייה בתחום זה במערכת החינוך בארץ", מציין פרופ' איציקוביץ, "מגמה אותה מובילה רונית נחמיה. ישנם מספר בתי ספר המלמדים מגמה של מדע הנתונים, ואנחנו מקווים שזה יתרחב לבתי ספר נוספים".