אימפריות נופלות? כיצד הורדת דירוג האשראי של ארה"ב צפויה להשפיע על העולם כולו
ההורדה המפתיעה של דירוג האשראי המושלם של ארה"ב עלולה לפגוע משמעותית בדומיננטיות של הדולר. פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה, מספק תחזית
העולם הפיננסי הוכה בתדהמה בתחילת חודש אוגוסט, כאשר סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב.
פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב מהדירוג הגבוה ביותר, AAA, ל-AA+, וזאת בשל "הידרדרות מתמדת בסטנדרטים של הממשל בשני העשורים האחרונים".
מדוע ההורדה הזו התרחשה עכשיו ומה היא מסמלת עבור הכלכלה החזקה בעולם? פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה, מומחה לכלכלת ארה"ב וכלכלן בינלאומי, מנתח.
אבל קודם – הסבר קצר על דירוג אשראי. דירוג אשראי הוא ציון הקובע את מידת הוודאות שהמדינה תוכל להחזיר את חובותיה. דירוג האשראי נקבע אחרי שנבדקים מאפייני החוב של המדינה, היקפו, היכולת להחזיר אותו, מאפייני המשק (צמיחה, תוצר לנפש ועוד), סחר החוץ, תקציב הממשלה והסביבה המוניטארית והגיאו-פוליטית.
הורדת הדירוג ב-2011 וכיצד היא שונה מהורדת הדירוג הנוכחית
"חשוב לציין כי דירוג האשראי של ארה"ב הורד בעבר", מציין פרופ' אלון, "ב-2011 הורידה סוכנות האשראי S&P את דירוג האשראי של ארה"ב, בגלל אי ודאות לגבי העלאת תקרת החוב על ידי הקונגרס האמריקאי בתקופת הקדנציה של הנשיא ברק אובמה. בעקבות הורדת הדירוג אז, הציפייה היתה שהתשואה על האג"ח הממשלתי תעלה, על מנת לפצות את המשקיעים על סיכון יתר – אבל היא ירדה", אומר פרופ' אלון. "באופן כללי, כאשר מדינה בגירעון, כמו ארה"ב, היא יכולה בין השאר לקחת הלוואות נוספות על ידי הנפקת אג"ח ממשלתי. כשדירוג האשראי של אותה מדינה יורד, הציפייה היא, כאמור, כי התשואה על האג"ח תעלה. עם הורדת הדירוג ב-2011 הציפייה הזו לא התממשה כי הדולר הוא המטבע הנסחר ביותר בעולם, ולכן אנשים היו מוכנים להחזיק באג"ח ממשלתי של ארה"ב ונרשמה דווקא רכישה מוגברת של אג"ח זה. אבל כעת השוק מגיב אחרת ותשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב - עולה" אומר פרופ' אלון.
מדוע השוק מגיב באופן שונה כעת? כי השוק, לדברי פרופ' אלון, מעריך כי המצב בו נמצאת כלכלת ארה"ב אינו בר קיימא.
כשהריבית על החוב צומחת בקצב מסחרר
כדי להבין מדוע השוק מגיב כעת כפי שהוא מגיב צריך לבחון את הסיבות להורדת הדירוג הנוכחית. פרופ' אלון מציין כי הסיבה להורדת הדירוג כעת נובעת מיחס חוב-תוצר גבוה של ארה"ב. יחס חוב-תוצר הוא היחס בין החוב הציבורי של מדינה לבין התוצר המקומי הגולמי (GDP). יחס חוב-תוצר נמוך מראה כי המדינה מייצרת סחורות ושירותים באופן שמאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה מבלי לקחת הלוואות נוספות. יחס החוב-תוצר של ארה"ב כיום הוא כ-130%, וממשיך לגדול. רק לשם השוואה, בישראל יחס החוב-תוצר הוא כ-60%. בין המדינות להן יחס חוב-תוצר גבוה ניתן לציין את ונצואלה עם יחס חוב-תוצר של כ-240%, סודן עם כ-180% ויוון עם כ- 170%.
"לארה"ב יש גירעון כפול: גם במסחר וגם בתקציב, וזה כאמור מצב לא יציב ולא בר קיימא. זאת לצד עליית הריבית שמגדילה את הגירעון הזה. חשוב לזכור כי עד לקורונה העולם כולו נהנה מסביבת ריבית נמוכה מאוד. בעקבות המגפה, בכל העולם, בגלל סיבות שונות, חלה עלייה באינפלציה שהדרך להתמודד איתה היא העלאת הריבית. כאשר הריבית עולה – יש לכך השפעה ישירה על החוב של המדינה", מסביר פרופ' אלון, "כיום הריבית בארה"ב היא 5.5% - דבר שמגדיל מאוד את הגירעון הממשלתי: ב-2022 תשלומי הריבית לבדם על החוב של ארה"ב הסתכמו בכ-500 מיליארד – עלייה של 35% לעומת 2021. כל הסיבות האלו מגבירות את הסיכון שארה"ב לא תפרע את חובותיה".
ונחזור רגע לדולר. "בהסתכלות היסטורית, הדולר הוא המטבע הנסחר ביותר בעולם ולכן אנשים היו מוכנים להחזיק חובות אמריקאים. אבל בשנים האחרונות כאמור הכל התהפך. חלק מהסיבות הן הגירעון הכפול והדפסת יתר של כסף, בעיקר כשזה מגיע ממדינה שהיתה יחסית שמרנית בנושא זה. סיבה משמעותית נוספת היא העובדה שהאמריקאים השתמשו בדולר ככלי מלחמתי ואסרו על קיום מסחר דולרי עם רוסיה, בעקבות המלחמה עם אוקראינה. בצעד הזה הם למעשה ירו לעצמם ברגל והשיגו תוצאה הפוכה בכך שהפכו את הדולר למטבע פחות רלוונטי מבעבר".
תם עידן הכלכלה החזקה בעולם?
כדי להתמודד עם הגירעון הכפול יכולה ארה"ב לקצץ בהוצאות, על ידי הקטנת תקציבי הממשלה, או להדפיס כסף, אומר פרופ' אלון. "אני מעריך שהממשל האמריקאי יבחר באופציה של הדפסת כסף, כי זה הפתרון הכי קל פוליטית. אם שאר המדינות לא יעשו את אותו הדבר, וכנראה שזה מה שיהיה, המהלך הזה עלול לגרום לדולר לאבד עוד יותר מהדומיננטיות שלו. זה יהיה תהליך של כמה שנים, אבל בסופו ארה"ב תאבד את מעמדה כמדינה המובילה את הכלכלה העולמית. שאר המדינות צריכות לחשוב מה יקרה ביום שאחרי, וכיצד הן משתלבות בעולם החדש שייווצר. יש מספר מעצמות שמתחזקות מאוד בשנים האחרונות כמו סין, רוסיה ואפילו סעודיה. לצד זה יש מדינות שחושבות על פיתוח של מטבע חדש שיתחרה בדולר".
מה המשמעות מבחינת ישראל? ישראל מחזיקה רזרבות עצומות של דולרים בבנק ישראל – כ-205 מיליארד דולר (נכון ליולי 2023), שאמורות לעזור לבנק המרכזי לאזן את השקל מול הדולר בעת הצורך. "מדינות אחרות, כמו רוסיה וסין, החליטו לצמצם את הרזרבות האלו ולעבור להחזיק בזהב במקום בדולרים. בישראל ובמדינות שונות באירופה זה עדיין לא קורה. אם תהליך היחלשות הדולר יימשך, יצטרך הבנק המרכזי לשאול את עצמו אם להחזיק ברזרבות דולריות באותה הכמות או לעבור ליורו, זהב ואפילו ביטקוין. אבל גם אם מתעלמים לרגע מנקודה זו, לישראל יש חיבור פוליטי וביטחוני חזק מאוד עם ארה"ב, ולכן עבורנו יש משמעות רבה להיחלשות של כלכלת ארה"ב – אם היא תתרחש", מסכם פרופ' אלון.