פוסט-קורונה: למה כל העולם מדבר על אינפלציה, ואיך זה משפיע על הכיס שלנו

קשה להאמין כי יש מישהו שלא שם לב לעליות המחירים בשנה האחרונה. נראה כי הכול התייקר: האוכל, שכר הדירה, החשבונות ואפילו החופשות, אותן ניתן סוף סוף לחזור לתכנן.

עליות המחירים האלו משקפות מצב של אינפלציה, והן אינן אופייניות רק לישראל. לדברי גיא בית אור, מרצה ללימודי כלכלה במכללה למינהל בתכנית התואר הראשון בכלכלה, העולם חווה רמות של אינפלציה שלא נראו מאז שנות ה-80 של המאה שעברה. "תמיד יש איזו שהיא עליית ערך יציבה במחירים לאורך זמן שמשקפת כל מיני תהליכים, למשל את השיפור באיכות המוצרים והשירותים שמקבלים. אינפלציה היא תהליך מתמשך של עלייה קבועה ברמת המחירים. בדרך כלל, במדינות מפותחות, יעד האינפלציה השנתי הוא כ-2%, בישראל האינפלציה עמדה בשנה האחרונה על 3.1% - שיעור שכמותו ראינו לאחרונה ב-2011", הוא אומר.

במדינות אחרות האינפלציה גבוהה הרבה יותר - בארה"ב היא עמדה על 7.5%, בבריטניה 5.5%, גרמניה 5.1%, צ'כיה 9.9%, פולין 9.2%, הולנד 6.4%, בלגיה 7.6%, ובספרד האינפלציה עלתה ל- 6.1%. "בהשוואה לשאר המדינות האלו האינפלציה בישראל אינה גבוהה, אבל צריך לזכור כי בישראל רמת המחירים היתה גבוהה עוד טרם עליית האינפלציה ולכן עלייה נוספת במחירים מורגשת היטב".

מנזקי הקורונה

העלייה באינפלציה החלה בחודשים הראשונים של 2021, ולדברי בית אור זו תגובה ישירה למדיניות שננקטה מול התפשטות מגפת הקורונה. "בתחילת 2020 מדינות כל העולם החלו ליישם סגרים, מלאים וחלקיים, והגבלות תנועה שונות. כל הצעדים האלו הכניסו את העולם למיתון יזום", מסביר בית אור, "בנוסף, קרו בשנתיים האחרונות כמה תהליכים במקביל: כל הממשלות כמעט גייסו כסף, ונכנסו לחובות, כדי לתת אותו לאזרחים שישבו בבית דרך חל"תים ומענקים. לכן, לאנשים, במקרים רבים, היתה אותה הכנסה ויותר זמן פנוי להוציא אותה. העובדה שאנשים ישבו בבית חודשים על חודשים הובילה לגידול בצריכת מוצרים ושירותים מקוונים על חשבון שירותים אחרים שבמהלך אותה תקופה לא היינו יכולים לצרוך - בין אם בשל העובדה כי אנשים נאלצו לצייד את המשרד הביתי שלהם, פיתחו תחביבים שונים כדי להעביר את הזמן, או חיפשו דרכים לפצות את עצמם". לכן, בכל העולם נרשמו עליות בביקושים למוצרים ולשירותים מקוונים. במקביל, המפעלים לא עבדו בתפוקה מלאה בגלל הסגרים, ובנוסף סחורה היתה תקועה בנמלים השונים ונוצרו קשיים בשרשראות האספקה - מכלול התהליכים האלו גרמו לעליות מחירים.

על אף היציאה מהסגרים, ההפרעות בשרשראות האספקה עדיין נמשכות, וזאת לצד הביקושים הגדולים שלא מגיעים רק מכיוונם של יחידים - גם מדינות הגדילו ביקושים למוצרים שונים. כל אלו צפויים לגרום להמשך עליית האינפלציה.

ואם כל זה לא מספיק, המלחמה שהחלה בין רוסיה ואוקראינה מפעילה לחצים אינפלציוניים נוספים שצפויים רק להאריך ולהגביר את האינפלציה. לרוסיה יש תפקיד קריטי בעולם הסחורות ובפרט בשוק האנרגיה כאשר אירופה במיוחד תלויה בגז הרוסי. מאז תחילת הלחימה, מחיר הנפט זינק ב-15%, מחיר הפחם זינק ב-69%, ומחיר הגז הטבעי באירופה זינק ב-99%.

רוסיה היא גם מעצמה חקלאית כאשר היא ואוקראינה אחראיות על נתח נכבד משוקי החיטה והתירס. ולראייה, מאז תחילת המלחמה מחיר החיטה זינק ב-25% והתירס ב-8.8%.

מיותר לציין כי השלכות המלחמה ברוסיה יורגשו הרבה מעבר למרכז אירופה. הלחץ לעליית המחירים בעולם יימשך.

בית אור מעריך כי התהליכים הנוכחיים יובילו להאטה כלכלית חריפה ואף למיתון. "העולם צועד להידוק מוניטרי שלא ראינו הרבה שנים. אינפלציה גבוהה לאורך זמן עלולה לייצר ציפיות גבוהות לאורך זמן וליצור מצב של סחרור אינפלציוני. לכן, הבנקים המרכזיים במדינות רבות בעולם החלו בתהליך העלאת הריבית כבר בשנה שעברה וצפויים להמשיך בתהליך זה גם השנה. עם זאת, לאחרונה התחילו לעלות סימני שאלה בכל הנוגע ליכולת שלהם להעלות ריבית כנדרש, שכן המלחמה מכניסה אי וודאות גבוהה במיוחד בכל הנוגע לאופק הכלכלי וזאת במקביל לעלייה נוספת בסיכונים האינפלציוניים", אומר בית אור, "תהליך העלאת הריביות והשחיקה בכוח הקנייה של האזרחים (עקב האינפלציה), ביחד עם ההשפעות השליליות של המלחמה צפויים לקרר את השווקים באופן ניכר. סביבת האינפלציה השנה עוד צפויה להחריף לפני שתשתפר, אך התהליכים שתיארנו כאן צפויים להוביל להתקררות הכלכלות וציפיות האינפלציה במבט ל-2023. הדרך לשם תעבור ככל הנראה דרך האטה כלכלית גלובלית ואף מיתון שהשפעותיו יורגשו גם בישראל".