זמן שינוי: מדוע ישראל צריכה להיפרד משעון החורף

"כשביקרתי באשקלון בקיץ האחרון, יצא לי לנהל שיחה מרתקת עם איש שיפוצים מקומי, שסיפר על אתגר עמו הוא מתמודד על בסיס יומיומי.
על מנת להימנע מפקקים ולהגיע לעבודות בתל אביב, הוא מתעורר בקיץ בשלוש וחצי בבוקר, שעה שלמה לפני הזמן שבו היה מתעורר בחורף. 'במקום לקום בארבע וחצי, אני מתחיל את יומי בחשכה', הוא אמר, וקולו נשבר מעייפות".

בסוף חודש מרץ, כמדי שנה, נכנס לתוקפו שעון הקיץ בישראל והוא צפוי להימשך 7 חודשים. בעוד רבים נהנים מהעובדה כי היום מתארך, יש למעבר הזה השלכות בעייתיות לא מעטות.

ברחבי ישראל, רבים נאלצים להתמודד עם השפעות שליליות דומות עקב המעבר משעון החורף לשעון קיץ ובחזרה. המעבר הזה גורם לבלבול רב ולהפרעות שינה בקרב האוכלוסייה. חוקרים מצאו ששינוי השעה משפיע על הקצב הביולוגי של האדם, ויכול לגרום לתחושות של עייפות, חוסר ריכוז ואף להפרעות נפשיות. מסיבה זו ונוספות כמוה, מדינות רבות בעולם כולל אסיה, אפריקה ודרום אמריקה, החליטו לבטל את המדיניות הזו. גם הפרלמנט האירופי קבע ב-2019 שכל מדינה החברה בו יכולה להחליט בעצמה אם להישאר כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה.

עול כלכלי

למעברים בין שעון קיץ לשעון חורף יש השלכות כלכליות לא מבוטלות. אחת מהן היא העלויות הנוספות שעסקים נאלצים לשאת בגין התאמות לשעון החורף, כולל השקעה בתאורה וחימום. וזאת במקביל לירידה בהכנסות הנגרמת להם בשל ירידה בכמות הלקוחות, ירידה אותה חווים עסקים הפועלים בעיקר בשעות הערב. הממשלה, מצידה, נאלצת להשקיע סכומים ניכרים בתשתיות תחבורה ואנרגיה ובקמפיינים פרסומיים לציבור, על מנת לתמוך במעבר הזה. העלויות האלו לא רק שהן מכבידות על התקציב הלאומי, הן גם מורידות את היעילות הכלכלית הכוללת של המדינה.

עוד נקודה שלא ניתן להתעלם ממנה היא השפעת המעבר בין השעונים על פריון העבודה ובריאות הציבור. חוקרים מצאו שהפרעות שינה והשפעות נפשיות שנגרמות על ידי המעבר משעון קיץ לשעון חורף וחוזר חלילה, עלולות להוביל לירידה בפרודוקטיביות של עובדים, מכיוון שהן מובילות לעייפות וירידה בריכוז.

לא פחות חשוב הוא ההיבט הבריאותי. המעבר בין שעון קיץ לחורף מקשה על התאמת הגוף לשינויים בקצב הביולוגי, וזה יכול להוביל לבעיות בריאותיות, כמו עלייה בלחץ דם, התקפי לב וחרדה. כמו כן, המעבר לשעון חורף, שאחת מהשפעותיו היא חוסר האור בשעות הבוקר, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים ותאונות עבודה, בעקבות חוסר זהירות וריכוז.

הגיע הזמן לקבוע זמן

בישראל, מדי שנה, מתעורר הדיון סביב הצורך במעבר בין שעון חורף לשעון קיץ. המטרה המקורית של המעבר הזה הייתה לנצל טוב יותר את שעות האור היום ולחסוך באנרגיה. אך האם היתרונות הללו עדיין רלוונטיים בעידן שלנו?

בעולם כבר מתחילים להפנים שלא מדובר בהכרח בדבר טוב, ומדינות רבות, כאמור, בחרו לבטל את המעבר הזה ולהישאר עם שעון קבוע כל השנה. ההחלטה הזו מאפשרת להן להימנע מהשלכות השליליות של שינויי השעון, ולהגביר את היציבות הכלכלית והנוחות הכוללת של האוכלוסייה.

הגיע הזמן שגם ישראל תצטרף למדינות אלו ותבטל את המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף. עלינו לשקול את ההשלכות הרחבות של המעבר הזה על החברה, הכלכלה והבריאות, ולהבין שההחלטה להישאר עם שעון קבוע כל השנה עשויה להביא לתוצאות טובות יותר לכולנו. בואו נקבל החלטה מושכלת שתוביל לשיפור באיכות החיים וביעילות הכלכלית של מדינת ישראל.

פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה