מה זה למידה רגשית חברתית? SEL ומה השפעתה על תחום החינוך - המדריך המלא

גישת הלמידה הרגשית-חברתית (SEL) מסייעת לתלמידים ולתלמידות לפתח יכולות רגשיות ואישיות, משפיעה לטובה על בריאותם הנפשית ומשפרת את ביצועיהם בבית הספר. כיצד היא מיושמת בפועל ואיך מטמיעים אותה בתכניות להכשרת מורים ומורות?

ככל שהתקשורת הבינאישית הופכת לכזו המתבצעת בעיקר באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, נראה כי גובר הצורך בחזרה לבסיס – ליכולת להתחבר לרגשות, להבין אותם ולדעת לתקשר אותם.

הצורך הזה בא לידי ביטוי גם, ואולי בעיקר, במערכות החינוך. לכן בשנים האחרונות צוברת תאוצה גישת הלמידה הרגשית-חברתית - SEL (Social emotional learning). משרד החינוך בישראל, כמו גופים מקבילים לו במדינות אחרות, החליט בשנים האחרונות לשלב בתפיסת העולם החינוכית ובתכנית הלימודים את עקרונות הגישה בבתי הספר, מתוך ההבנה כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לשיפור אקלים בית הספר ולבריאותם הנפשית של התלמידים, אלא גם להישגיהם הלימודיים.

אז מה זה SEL? למידה רגשית-חברתית היא גישה חינוכית, הכוללת מגוון מיומנויות ועקרונות, שמטרתם לסייע לילדים ולבני נוער לפתח את היכולות החברתיות והרגשיות שלהם. כאשר מוטמעת הגישה בתפיסת בית הספר ובתכנית הלמידה היא מסייעת בקידום היכולת לנהל מערכות יחסים בריאות, בפיתוח יכולות רגשיות ואישיות, ובשיפור הביצועים האקדמיים והחברתיים.

חמשת עקרונות הגישה

ד"ר אלה שראל מחלב, מרצה בבית הספר לחינוך בתכנית תואר שני בייעוץ חינוכי ובתואר שני בלימודי משפחה, מציינת כי גישת הלמידה הרגשית-חברתית כוללת חמישה מרכיבי מפתח:

•מודעות עצמית – פיתוח יכולת הבנה של הרגשות, החוזקות, החולשות, הערכים והמטרות של האדם.
•ניהול עצמי – לימוד של ויסות ושליטה ברגשות, במחשבות ובהתנהגויות במצבים שונים. בכלל זה ניהול מצבי מתח, שליטה בדחפים והגדרת יעדים.
•קבלת החלטות אחראית – היכולת לזהות אתגרים, לנתח מצבים, לפתור בעיות, לבצע בחירות אתיות ולקחת אחריות.
•ניהול מערכות יחסים – בנייה ושמירה על מערכות יחסים בריאות על ידי תקשורת יעילה, שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים. הטמעת מיומנויות כמו עבודת צוות, תקשורת ואמפתיה.
•מודעות חברתית – היכולת להבין את הפרספקטיבה של האחר ולחוש אמפתיה כלפיו גם כאשר הוא מגיע מרקע שונה.

התכנית הלאומית: לשפר רווחה נפשית, למנוע אובדנות ולהגביר ערבות הדדית

ד"ר שראל מחלב פיתחה תכנית לאומית, באמצעותה מתרגלים רכיבי SEL במטרה לשפר רווחה נפשית, למנוע אובדנות ולהגביר ערבות הדדית.
בנוסף, היא ריכזה פרויקט של הכשרת חברי סגל לקידום למידה רגשית-חברתית בשלבי הכשרת מורים.

לדבריה, המיומנויות המפורטות בגישה חשובות משום שהן מסייעות לנו לזהות את הרגשות שלנו, לבטא אותם, לווסת אותם ולהיות מודעים לצרכים שלנו ושל אחרים. "הכרה ותרגול של מיומנויות אלו מעשירות, כמובן, גם את תהליך הלמידה עצמו ומקדמות את הישגי הלומדים. הן מאפשרות לתלמידים ולתלמידות להבין טוב יותר מה עוזר להם ללמוד, מהי התשוקה שלהם בלמידה, מה יכול לסייע להם ללמוד טוב יותר. בנוסף, הן מאפשרות למי שאמונים על סביבת הלמידה להתאים אותה לצרכיהם".

עם הפנים קדימה: "להקנות לילדים מיומנויות שיהיו רלוונטיות גם בעוד 20 שנה"

ד"ר ענת בן גל דהן, מרצה בבית הספר לחינוך, מוסיפה כי המיומנויות שיידרשו מהילדים שמתחילים כעת את דרכם במערכת החינוך, כאשר אלו ייצאו לשוק העבודה – יהיו שונות מאלה הנדרשות כיום. "התפקיד של מערכת החינוך, בין השאר, הוא להקנות לילדים ולילדות את המיומנויות שיהיו רלוונטיות גם בעוד 20 שנה. זה לא רק אנגלית ברמה גבוהה, אלא גם ערכים ושאלות של אתיקה ומוסר, יכולת לעשות רפלקציה, יכולת לדבר על רגשות ולהכיר ברגשות של עצמי ושל אחרים – כל אלו הן מיומנויות שנכנסות תחת מטריית הלמידה הרגשית-חברתית".

לכן, לדבריה, במסגרת למידה רגשית-חברתית מלמדים את הילדים, בין השאר, לשאול את עצמם איך הם מרגישים היום, כיצד הם מרגישים בסיטואציות חברתיות שונות, ואיך מרגישים החברים שלהם. "אם, למשל, ילד היה מעורב בריב עם חבר, צריך ללמד אותו להיות מסוגל להבין ולבטא איך הוא הרגיש, מה הביא אותו להתנהג כפי שהתנהג, איך הוא חושב שהחבר הרגיש ומדוע לדעתו החבר התנהג כפי שהוא התנהג. הגישה הזו מלמדת לתת מקום וכבוד לרגשות של עצמי ולרגשות של האחר. אלו עקרונות שילוו אותם לכל החיים ויעזרו להם לפתח מערכות יחסים בריאות לאורך כל מעגלי החיים".

"ילד שילמד את המיומנויות האלו יהיה בעל יכולות רבות יותר", מוסיפה ד"ר שראל מחלב, "היכולת לעשות רפלקציה, למשל, כאשר היא נלמדת מגיל צעיר – היא מיומנות חשובה מאין כמוה. ילד שיודע לעשות תהליכים רפלקטיביים יכול, למשל, לזהות נקודות שמכניסות אותו ללחץ ולנהל את הלחץ הזה, לווסת אותו. היכולת הזו תלווה אותו ותתרום לו גם כמבוגר".

עם הפנים פנימה: חלק אינהרנטי מתהליך ההכשרה במכללה

ד"ר שראל מחלב מציינת, כי למידה רגשית-חברתית תמיד הייתה חלק מרכזי בהכשרת יועצים חינוכיים ומשפחתיים ובעבודתם בשטח.
עם זאת, בשנים האחרונות היא תופסת תאוצה ומתפשטת יותר ויותר, גם לתהליכי הכשרת אנשי חינוך.

לדבריה, בבית הספר לחינוך הגישה מיושמת בשלושה אופנים: "ראשית, למידה רגשית-חברתית היא חלק בלתי נפרד מתרבות בית הספר לחינוך ובאה לידי ביטוי בכל אורחות החיים בקמפוס. כך, למשל, המרצים בבית הספר יוצרים יחסי קרבה ואכפתיות עם הסטודנטים, מעודדים שיח רפלקטיבי ויוצרים מרחב בטוח המאפשר לשתף במחשבות, רגשות ולהנכיח ריבוי זהויות.

"הדרך השנייה היא בקורסים העוסקים ישירות בנושא למידה רגשית-חברתית. כך, למשל, בקורס 'למידה רגשית ואמפתיה' שעוסק בעקרונות הגישה. בנוסף, בקורס 'הריאיון המסייע' הסטודנטים לומדים מיומנויות של הקשבה פעילה, מקבלים כלים להשהיית שיפוט ולחיזוק היכולת האמפטית.

"דרך שלישית ליישום הגישה היא בקורסים שאינם עוסקים ישירות בנושא אולם מזמנים לימוד ותרגול מיומנויות רגשיות-חברתיות.
לדוגמה, בקורס 'סמינריון מחקר' הסטודנטים לומדים לזהות אילו מיומנויות רגשיות חברתיות נדרשות להתמודדות עם אתגרי המחקר ולשיפור תהליך המחקר, הם מקבלים כלים להגברת מודעות עצמית כאנשים וכחוקרים צעירים, ולאורך הקורס הם ממשיגים ומתרגלים מיומנויות אלה ובוחנים את תרומתן לטובת עריכת מחקר איכותי".

יישום הגישה בא לידי ביטוי גם באינטראקציה בין הסטודנטיות והסטודנטים למרצות ולמרצים. "כל שיעור יתנהל באווירה של 'בוא נחקור איך החומר פוגש אותנו'", מספרת ד"ר שראל מחלב. "בנוסף, יישום הגישה בא לידי ביטוי בכל אינטראקציה עם מרצה, על ידי יישום הקשבה אמיתית, ניסיון להבין לעומק עם הסטודנטים אילו קשיים הם חווים, ואיך הקושי פוגש אותם ומשפיע עליהם".

ד"ר בן גל דהן מסכמת: "אנחנו צריכים לחנך את הסטודנטים והסטודנטיות שיעסקו בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי להבין שמפגש אנושי היא המהות של המקצוע, ולכן את זה אנחנו צריכים לשאוף ולעשות קודם כל בעצמנו, כאנשי אקדמיה, להתנהל ברוח הזו במערכת עצמה. לדוגמה - כאשר אני מבקשת מסטודנטיות וסטודנטים להציג פרזנטציה, אני אבקש מהם קודם כל לספר קצת על עצמם, מי הם, איפה הם גדלו, למה הם בחרו ללמוד דווקא פה.
זה מאפשר יצירת קרבה, הכרת השונה ואמפתיה גם בכיתות של 40 סטודנטים".