חשיבות תפקיד הייעוץ החינוכי בתקופות של משבר מתמשך

כיצד ניתן לעזור לילדים ולבני נוער להתמודד עם מצבי לחץ? נראה כי השאלה הזו הופכת לאקוטית בשנים האחרונות בישראל. אין ספק כי לאנשי ונשות המקצוע במערך בריאות הנפש על תחומיו השונים, יש חלק מרכזי בסיוע לדור ההמשך בהתמודדויות השונות.

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), וראשת תוכנית תואר שני בייעוץ חינוכי במכללה, אומרת כי בשנים האחרונות רמת המצוקה בקרב הציבור הישראלי הולכת ועולה, וגיל מי שמתמודד עם מצוקה זו - הולך ויורד. "אחרי הקורונה קיבלנו מאות אלפי פניות מהורים, ממתבגרים ומילדים שהתמודדו עם כאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה, לצד תחושת בדידות וקונפליקטים במערכות היחסים המשפחתיות והחברתיות. רבים מהם לא הספיקו לעבד את אותם קשיים וכעת הם מתמודדים עם מציאות חסרת תקדים, הנמשכת כבר לא מעט חודשים, מאז פרוץ המלחמה".

מסייעים ברמה המערכתית והפרטנית

לדבריה, הקשיים האלו הופכים את מקצוע הייעוץ החינוכי למשמעותי מאוד. "היועצים והיועצות החינוכיים הם הסוכנים של מערך בריאות הנפש במערכת החינוך. ברמה המערכתית הם אלו שמסייעים לצוותים החינוכיים לייצר מנגנונים שיודעים לזהות את המצוקות של התלמידים ולהתמודד עמן. אם זה על ידי תוכניות התערבות, מערכים של כישורי חיים שמוטמעים בתוכנית הלימודים ועוד. ברמה הפרטנית הם מוכשרים לזהות מצוקות ולתת להן מענה - ברמת הפרט והקבוצה".

החשיבות של תפקיד היועצים והיועצות החינוכיות בתקופה של מצב חירום מתמשך היא בלתי מעורערת - ולכן מציינת ד"ר דניאלס כי יש להרחיב את התקנים בתחום זה ולהוסיף שעות מתוקצבות לפעילותם בבתי הספר ברחבי הארץ. "בנוסף, צריכה לחלחל ההבנה שיועצות חינוכיות יכולות לתרום לא רק במסגרות הפורמליות. יש להן ידע ומיומנויות שיכולים לסייע במקומות רבים נוספים ולא רק במערכת החינוך. אין סיבה, למשל, שיועצות חינוכיות לא ישתלבו במגוון תפקידים בקהילה בין השאר בפיקוח של משרד הבריאות והרווחה. מדובר במשאב אנושי משכיל ומנוסה, כוח מוביל באקדמיה ובשדה. ניתן וחשוב לנצל את המומחיות והכישורים של יועצים חינוכיים במגוון דרכים - פשוט צריך להיות יצירתיים.
צו השעה הוא יצירת רצפים טיפוליים ואיגום של משאבים ושירותים הפועלים יחד ובשיתוף פעולה".

לצד זה, מדגישה ד"ר דניאלס את חשיבות ההטמעה של מנגנוני תמיכה ביועצות החינוכיות: "נדרשת הדרכה מתמשכת שמלווה את היועצות החינוכיות ומקנה ערוצים של התמודדות עם המציאות המשותפת אותה הן חולקות עם הנועצים תוך שימור עצמי ומניעת שחיקה. חשוב לתת להם כלים יישומיים לרבות מעולמות הגוף והנפש כמו מיינדפולנס למשל, שיכולים לסייע להן ברמה האישית ובהיבט המקצועי בעבודתן עם תלמידים, הורים ומורים".

לצד הקושי - הזדמנות לצמיחה

במכללה בתוכנית התואר השני בייעוץ חינוכי מספקים ללומדים וללומדות כלים שונים היכולים לסייע להם בעבודתם בתקופות משבר.
כך, התוכנית כוללת התנסות בייעוץ אונליין ובייעוץ קצר מועד. "ייעוץ קצר מועד הוא משמעותי בתחום הייעוץ לפרט. כמות הנזקקים לסיוע הולכת וגדלה ומתבקש שיהיו אנשי מקצוע שידעו לטפל בצורה קצרת מועד מתוך הבנת הרווחים הייחודיים של התחום על שיטות הייעוץ השונות שבו, כגון ייעוץ קוגניטיבי התנהגותי, ייעוץ ממוקד פתרון ועוד, כך שנוכל לתת מענה ליותר נועצים ולהגיע ליותר אוכלוסיות - לרבות קבוצות בסיכון".
בכנס שנערך לאחרונה במכללה בנושא צמיחה מתוך משבר דיברה ד"ר דניאלס על ההתמודדות של הסטודנטיות בזמן המלחמה וכיצד היא סייעה להתפתחות האישית והמקצועית שלהן. "התקופה הנוכחית חשפה אותן להתמודדות עם אוכלוסייה במשבר בהיקפים שלא היו בעבר. לצד הקשיים הן דיווחו על צמיחה שבאה לידי ביטוי ברמה האישית וגם המקצועית. הן למדו להתנהל במקצועיות וברגישות בסיטואציות לא פשוטות עם תלמידים ומשפחות במצבי קיצון ולסייע להם".

לדבריה, במפגש עם אירועי דחק מעוררי חרדה, אנו נדרשים (כיחידים או כחברה) לגייס משאבים פנימיים (כמו חשיבה גמישה, יצירתיות, מוכנות ויכולת לבקש ולקבל עזרה) ומשאבים חיצוניים לצורך התגברות על קשיים, נסיבות חיים, מגבלות ומכשולים, המונחים לפתחנו.
"אנו נדרשים לחוסן בהתמודדות המתמשכת שלנו ברמה האישית, המשפחתית, הקהילתית והלאומית. אנו נוטים לחשוב כי חוסן פירושו היכולת לחזור ולהיות מה שהיינו לפני קטיעת שגרת החיים על ידי האירוע הטראומטי. אולם למעשה, חוסן הוא היכולת להמשיך ולנוע קדימה, תוך התפתחות אישית וגדילה, כשאנחנו ממצים עד תום את חיינו".

ד"ר דניאלס מסיימת באמירה אופטימית: "כאשר אנו משוחחים עם אדם שחווה אירוע טראומטי, חשוב לזכור כי הטראומה מביאה, במרבית המקרים, לתגובה של חוסן. חשוב לתת מקום לכאב ולתחושת השבר, אך חשוב לא פחות, להפיח תקווה ולעסוק גם בעוצמות ובכישורים שהתפתחו בעקבות החוויה הקשה. רבות מדובר על פוסט טראומה, או בשמה המקצועי PTSD (Post-Traumatic Stress Disorder), יחד עם זאת, ידוע כי בעקבות טראומה מופיעה גם צמיחה PTG (Post-Traumatic Growth), הכוללת הערכה מוגברת של החיים, תחושת מסוגלות ויכולת, יצירת תקשורת בין אישית מספקת ועמוקה יותר, נכונות לעריכת שינויים באורח החיים וגם התפתחות רוחנית".

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), וראשת תוכנית תואר שני בייעוץ חינוכי