השפעות חרם חברתי בגיל הילדות וההתבגרות

כיצד חרם משפיע על המוחרמים, המחרימים ואלו שלא מתערבים? איך ניתן לאתר חרמות בעידן הדיגיטלי ומה יכולים הורים ואנשי מקצוע לעשות? ראיון עם ד"ר שירי דניאלס, ראשת תכנית התואר שני בייעוץ חינוכי

אחד מהפחדים הגדולים ביותר של כל הורה הוא כי הילד שלו יעבור חרם חברתי. ההשפעות של חרם חברתי עלולות להיות קשות מאוד ואף מתמשכות, במקרים בהם הילד או הילדה "סוחבים" את הצלקות של אותה הפגיעה במשך שנים. אחד הקשיים הגדולים הוא לזהות את הסיטואציה הבעייתית – פעמים רבות כאשר ילדים ובני נוער סובלים מחרם חברתי בבית הספר, הם אינם משתפים בכך את הוריהם או את הצוות החינוכי, ולכן לא ניתן לדעת מה עובר עליהם בזמן אמת.

ד"ר שירי דניאלס, ראשת התכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי והמנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט), מצביעה על נורות האזהרה שיש לשים לב אליהן, ומסבירה כיצד ניתן לסייע במקרים של חרם חברתי על ילדים ובני נוער.
ד"ר דניאלס היא גם מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו-"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי", בהוצאת מטר.

מה זה חרם וכיצד הוא מתבטא? ומה ההבדל בין חרם לבריונות ברשת?

"בני אדם הם יצורים חברתיים וככאלה יש להם צורך בהשתייכות, בקבלה ובאהבה. בגיל ההתבגרות המשימה המרכזית של המתבגרות והמתבגרים היא לגבש זהות אישית והם עושים זאת לרוב באמצעות התרחקות מעולם המבוגרים והתחברות לקבוצת השווים. דחייה ונידוי בגיל הכל כך רגיש והסוער הזה עלולים להיות גורמים מסכנים רבי עוצמה.

חרם מוגדר כדחייה של חבר בקבוצה חברתית (או יותר מחבר אחד), על ידי רוב חבריה - באופן מתוכנן. חרם יתבטא בנידוי ובהרחקה מהקבוצה תוך הימנעות מכוונת מקשר עם אותו החבר. חרם עשוי לכלול בידוד, השפלה וביוש תוך הדרה של האדם מקבוצת ההשתייכות.
לכן, ברור מדוע הפחד להיות מוחרם הוא אחד הפחדים הגדולים וההרסניים ביותר המוכרים לנו.

הנתונים מלמדים כי בשני שליש מהכיתות מתרחשים חרמות. החרם שכיח יותר בתחילת גיל ההתבגרות, לקראת סוף בית הספר היסודי, והשכיחות שלו יורדת לרוב ככל שמתבגרים.

בעבר, ילדים ומתבגרים שעברו חרם יכלו למצוא נחמה בביתם, כשהם מחוץ לכותלי בית הספר והפעילות חברתית. כיום, בעידן הדיגיטלי, ביתו של אדם כבר אינו מבצרו, וילדים ובני נוער עלולים להיות חשופים לבריונות רשת. בריונות ברשת היא התנהגות המבוצעת באמצעים טכנולוגיים על ידי יחידים או קבוצה, שיש בה בכדי לפגוע או להשפיל, להביך, להטריד ולהפחיד את הזולת. היא יכולה להיות מילולית (חזרה על תכנים ומסרים פוגעניים) או שהיא יכולה להתבטא בפרסום של תמונות וסרטונים. יש סוגים שונים של בריונות ברשת הכוללים: התחזות לאחר, הטרדה, סחיטה ואיומים, החרמה ונידוי, הפצת שמועות, הפצת מידע אישי ופרטי, לעג והשמצה".

כאשר מתקיים חרם, האם הנפגעים הם רק המוחרמים?

"בתהליך של חרם ובאלימות ברשתות החברתיות, מעורבות 3 אוכלוסיות: נפגעים, פוגעים והעומדים מהצד. שלוש האוכלוסיות האלו זקוקות לעזרה. פעמים רבות הפוגעים עצמם נפגעו בעבר מחרם והם זקוקים לעזרה ולהכוונה ולא רק לאכיפה. בנוסף, צריך לזכור את מצבם הרגשי של כל אותם ילדים שצופים בשיח האלים וחיים בפחד ובחרדה שמחר זה יגיע אליהם. החרדה הזו מונעת מהם פעמים רבות לעמוד לצד הנפגעים, ו/או לפנות ולשתף מבוגרים בסביבתם".

במידה והילדים או בני הנוער לא משתפים במה שעובר עליהם, כיצד ניתן לזהות שהם עוברים חרם?

"חשוב להיות ערניים ולהיות רגישים לכל שינוי שחל אצל הילד. פעמים רבות ילדים ובני נוער מתקשים לבטא מצוקה במילים, ולכן רצוי לשים לב להתנהגויות העשויות לרמז על מצוקה רגשית המחייבת התערבות. ככלל, התנהגות שאינה שגרתית ואופיינית צריכה להדליק אור אדום.

אילו סימנים עשויים להעיד על מצוקה רגשית? תנודות במצב הרוח (בכי מרובה, גילויי תוקפנות, פחד חריף); רגרסיה - נסיגה להתנהגות ילדותית שאפיינה שלבים מוקדמים יותר (למשל מציצת אצבע, הרטבה); אמירות מילוליות המשקפות פסימיות, ייאוש, חוסר אונים או הערכה עצמית נמוכה ('אני כישלון', 'אני לא מסוגל'); הימנעות מקשרים והיעדרות ממפגשים חברתיים, שינוי בהרגלי הפנאי והסתגרות; ירידה בתפקוד: היעדרות מביה"ס,
אי השתתפות בחוגים, הישגים לימודיים ירודים; תלונות על הרגשה כללית לא טובה ודיווח על תחושות כאב; ריבוי פחדים (הצמדות להורה, סירוב לעזוב את הבית או לישון לבד); בעיות סביב אכילה (חוסר תיאבון, הימנעות מאכילה או אכילה כפייתית); קשיי שינה (קושי להירדם, עייפות מתמשכת ושינה מוגזמת); שינוי הרגלי גלישה ושימוש במדיה חברתית: הימנעות מוחלטת משימוש במסכים, או לחלופין - שימוש אובססיבי.

ככל שההתנהגות יוצאת דופן ושונה מהרגיל, עליה להדליק נורות אזהרה. חשוב להעריך את סימני המצוקה על פי מספר מדדים: עוצמה, משך ותדירות וכן ריבוי סימנים. הסיכון גובר כאשר השינויים באים לידי ביטוי במקומות ובהקשרים שונים ולאורך זמן".

איך ניתן להתחיל שיחה עם הילד כשלהורה יש חשש שהוא מתמודד עם חרם או בריונות ברשת?

"התפקיד שלנו כהורים מתחיל הרבה לפני שיש חשש לפגיעה בילד. המספר ההולך וגדל של בני נוער שנפגעים מחרם ומבריונות ברשת באופן ישיר, לצד ההשלכות הרגשיות הקשות אשר חווים כל אותם ילדים ומתבגרים אשר צופים מן הצד במעשי אלימות והשפלה קשים, בשילוב עם היותו של האינטרנט מגרש משחקים נטול פיקוח הורי - מחייבים אותנו ההורים ואנשי החינוך לנוכחות פעילה גם במרחב המקוון. לצד הנוכחות הזו חשוב לפתח מיומנויות לזיהוי מצוקה ולניהול שיחה מסייעת בעקבות זיהוי כזה".

איך שומרים/מייצרים מעורבות הורית?

"חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם הילדים והמתבגרים בשגרה, כי כך יגבר הסיכוי כי הם יפנו אליכם בעתות מצוקה. בנוסף, היו ערניים לשינויים במצב הרוח ולאיתותי מצוקה. הקפידו להיות מעורבים בפעילויות ילדיכם ברשת והימנעו מאמירות שפוסלות את הרשת או מאיומים בניתוק, הנובעים מתוך חרדה וחוסר הבנה של עולמם.

דונו עם ילדיכם בהבדלים שבין הלשנה לבין דיווח, עודדו אותם להתגייס לסיוע לחברים הנמצאים במצוקה על ידי שיתוף מבוגר משמעותי - גם במחיר גילוי סוד.

לפני שקונים את הסמארטפון הראשון – חנכו! אל תסתפקו בתיאור הסכנות ברשת. הקנו לילדיכם מיומנויות לגלישה בטוחה שיסייעו להם להימנע מפגיעה. במסגרת זו, חשוב לנהל עמם שיח רגוע ושקול בנושאים כמו בטיחות, אחריות ושמירה על הפרטיות. במקביל, חשוב כי בני הנוער יהיו מודעים למצוקה הרגשית שהם עלולים לגרום לאחרים באמירות פוגעניות פומביות ברשתות חברתיות, ולדבר איתם על הצורך להיות רגישים לתחושות הזולת.

מעל לכל, העבירו מסר חד משמעי: לא משתתפים בחרם, ולא מעבירים סרטונים פוגעניים שיש בהם אלימות או מיניות (השפלה, מכות או עירום למשל)".

האם רצוי לעקוב אחר הפעילות של הילדים ברשתות, למשל על ידי מעקב אחר הסמארטפון שלהם?

"יש גבול דק בין מעורבות לבין התערבות והתערבות יתר. מעורבות הורים חיונית גם ברשת - היותה של רשת האינטרנט פלטפורמה נוחה לאלימות נובעת גם מהיעדרות כמעט מוחלטת של דמויות סמכות מבוגרות. רק מעטים מקרב ההורים ו/או המורים מוּדעים למתרחש ברשתות החברתיות שבהן גולשים ילדיהם או תלמידיהם.

יחד עם זאת, המעורבות צריכה לבוא ממקום של דאגה, אכפתיות ותמיכה ולא כפיקוח ומשטור. אמון והידברות על גבולות הגזרה הם חשובים. כשיש סימנים מדאיגים מומלץ לגלות ערנות, לבצע תצפית אחר התנהגות הילד בחברה ובמרחב המקוון כאחד. השימוש בטכנולוגיה אינה תחליף לתשומת לב, הקשבה וניהול שיחה. רצוי כי מדי פעם הורים יתעניינו אם הילד נחשף לפגיעה ברשת, וחשוב לבסס את הנוכחות של ההורים כדמויות משמעותיות ואכפתיות שקיימות עבורו בכל מצב".

איזה כלים מקבלים הסטודנטים והסטודנטיות בתכנית התואר השני בייעוץ חינוכי כדי להתמודד עם האתגרים האלו?

"תכנית התואר השני בייעוץ חינוכי מקנה לסטודנטיות ולסטודנטים כלים ומיומנויות מותאמים לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. כלים אלו מאפשרים להם להיות גורמים משמעותיים בטיפוח ושימור הרווחה הנפשית והחוסן של תלמידים, הורים ומורים.

תכנית הלימודים שלנו מכינה את הסטודנטיות והסטודנטים להשתלבות בעולם הייעוץ והטיפול, כמו גם להשתלבות במגזר השלישי ובארגונים קהילתיים. הקורסים הנלמדים באופן עיוני וכן באמצעות סדנאות ופרקטיקום מעשי. הקורסים האלו כוללים כלים בתחום הייעוץ למערכת והייעוץ לפרט, ביניהם: הנחיית קבוצות, ייעוץ קצר מועד והתערבות במשבר, ייעוץ אונליין, הנחיית הורים, פסיכולוגיה התפתחותית של הילד, תיאוריות אישיות וישומן בייעוץ, פסיכופתולוגיה, מגדר ומיניות וקורסי התמקדות בתחום נוער בסיכון וילדים בעלי צרכים מיוחדים".