לימודי תואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות של מסלול האקדמי המכללה למינהל, מבוסס על התנסות תוך כדי לימוד, וכולל מעבדות מעשיות לצד האפיק האקדמי.
במסגרת זו, שיתפו הסטודנטים פעולה עם חברת קוראל שירותי ים, ותכננו עבורה פתרונות יצירתיים כמענה למספר אתגרים עמם היא מתמודדת. בסיומו של התהליך בחרה החברה לאמץ וליישם חלק מהפתרונות.
המעצבת הרב תחומית מיכל קסטיאל, מנחת המעבדה, מציינת כי תהליך העבודה התפרס על פני סמסטר שלם, והיה חלק מהמעבדה הראשונה שהסטודנטים לומדים בתואר. "במסגרת המעבדה אנחנו מלווים בכל פעם חברה אחרת, במטרה למצוא יחד עם אנשיה את האתגרים המשמעותיים עמם היא מתמודדת, ולייצר תהליכי חשיבה יצירתיים שיובילו לפתרונות יצירתיים", היא אומרת. בעבר ליוו במסגרת המעבדה הסטודנטים את מכבי שירותי בריאות, המשטרה, פיצה האט ועוד.
במסגרת המעבדה פוגשים הסטודנטים אנשים שונים מהחברה אותה הם מלווים, עורכים בה סיורים, ונחלקים לקבוצות עבודה המייצרות בתהליך מתמשך פתרונות, שבסופו של דבר מוצגים בפני החברה.
בתהליך עם קוראל נחלקו הסטודנטים ל-5 קבוצות עבודה רב-תחומיות, המורכבות מאנשים בעלי רקע שונה. "יש לנו בתואר מגוון רחב של אנשים - מהנדסים, מנהלי משאבי אנוש, אנשי צבא, מעצבים ועוד. הכוח של הגיוון הזה הוא עצום כשמדובר בתהליכים של חשיבה עיצובית וחשיבה יצירתית", אומרת קסטיאל.
תהליך העבודה כלל מיפוי של האתגרים העיקריים עמם מתמודדת החברה, העלאת רעיונות שונים עבור כל אתגר, ולבסוף התמקדות ברעיון מרכזי ופיתוחו לכדי אב טיפוס, שהוצג בפני הנהלת החברה.
החלפות של עובדים ככלי לשימור ידע
בין הפתרונות העיקריים שהוצגו היה תהליך שמטרתו לסייע במיון וגיוס עובדים. הקבוצה שהתמקדה באתגר זה יצרה תהליך המבוסס על זיהוי ה-soft skills של המועמדים, באמצעות אפליקציה המתבססת על מודל הקושר צבעים לכישורים שונים, ומידת ההתאמה בין אנשים בעלי כישורים שונים.
קבוצה נוספת התמודדה עם אתגר שימור הידע ותיעודו, על ידי פיתוח מודל של החלפת עובדים. במסגרת זו, עובדים "יחליפו" מחלקה לפרק זמן קבוע מראש וילמדו את נהלי העבודה במחלקה החדשה, התפקידים השונים בה ועוד. תהליך זה מחייב כל מחלקה לייצר תהליכים סדורים המסייעים, באופן טבעי, בשימור הידע בטווח הארוך.
עוד קבוצה פיתחה פתרון בתחום העשרת העובדים. הקבוצה הציעה ליצור "בנק" המכיל מגוון רחב של קורסים והכשרות העשרה, בהתאם לתקציב של החברה, כך שכל מנהל מחלקה יוכל לבחור את העובדים אותם הוא רוצה לתגמל ולהציע להם אחת מההכשרות.
התעשייה מאמצת את הפתרונות
טלי בירון, לשעבר סמנכ"לית קשרי חוץ של המכללה למינהל, המלווה את כל החיבורים בין התעשייה למכללה, מציינת כי קוראל בחרה ליישם את תהליך שימור הידע ויצירת בנק הכשרות ההעשרה.
בירון מזכירה כי במשך השנים נעשו שיתופי פעולה רבים - בתכניות שונות במכללה - "בהאקתונים שאנחנו מובילים כמו גם בתהליכים סמסטריאליים ושנתיים עמוקים יותר, נוצרים תהליכים יצירתיים המחוללים שינוי בארגונים. השינוי בא לידי ביטוי ביישום הפתרונות שהם תולדה של תהליכי החדשנות שאנו מקיימים", היא אומרת. בירון מציינת כי החיבורים האלו, בין האקדמיה לתעשייה, מייצרים עבור שני הצדדים ערכים משמעותיים: "הסטודנטים זוכים להתנסות מקצועית, חשיפה לעולם האמיתי, והתעשייה זוכה לקבל פתרונות חדשניים, ולהיחשף לתהליכי חשיבה רעננים ".
במסגרת המעבדה פוגשים הסטודנטים אנשים שונים מהחברה אותה הם מלווים, עורכים בה סיורים, ונחלקים לקבוצות עבודה המייצרות בתהליך מתמשך פתרונות, שבסופו של דבר מוצגים בפני החברה.
בתהליך עם קוראל נחלקו הסטודנטים ל-5 קבוצות עבודה רב-תחומיות, המורכבות מאנשים בעלי רקע שונה. "יש לנו בתואר מגוון רחב של אנשים - מהנדסים, מנהלי משאבי אנוש, אנשי צבא, מעצבים ועוד. הכוח של הגיוון הזה הוא עצום כשמדובר בתהליכים של חשיבה עיצובית וחשיבה יצירתית", אומרת קסטיאל.
תהליך העבודה כלל מיפוי של האתגרים העיקריים עמם מתמודדת החברה, העלאת רעיונות שונים עבור כל אתגר, ולבסוף התמקדות ברעיון מרכזי ופיתוחו לכדי אב טיפוס, שהוצג בפני הנהלת החברה.
החלפות של עובדים ככלי לשימור ידע
בין הפתרונות העיקריים שהוצגו היה תהליך שמטרתו לסייע במיון וגיוס עובדים. הקבוצה שהתמקדה באתגר זה יצרה תהליך המבוסס על זיהוי ה-soft skills של המועמדים, באמצעות אפליקציה המתבססת על מודל הקושר צבעים לכישורים שונים, ומידת ההתאמה בין אנשים בעלי כישורים שונים.
קבוצה נוספת התמודדה עם אתגר שימור הידע ותיעודו, על ידי פיתוח מודל של החלפת עובדים. במסגרת זו, עובדים "יחליפו" מחלקה לפרק זמן קבוע מראש וילמדו את נהלי העבודה במחלקה החדשה, התפקידים השונים בה ועוד. תהליך זה מחייב כל מחלקה לייצר תהליכים סדורים המסייעים, באופן טבעי, בשימור הידע בטווח הארוך.
עוד קבוצה פיתחה פתרון בתחום העשרת העובדים. הקבוצה הציעה ליצור "בנק" המכיל מגוון רחב של קורסים והכשרות העשרה, בהתאם לתקציב של החברה, כך שכל מנהל מחלקה יוכל לבחור את העובדים אותם הוא רוצה לתגמל ולהציע להם אחת מההכשרות.
התעשייה מאמצת את הפתרונות
טלי בירון, לשעבר סמנכ"לית קשרי חוץ של המכללה למינהל, המלווה את כל החיבורים בין התעשייה למכללה, מציינת כי קוראל בחרה לאמץ וליישם את תהליך שימור הידע ויצירת בנק הכשרות ההעשרה. בירון מזכירה כי במשך השנים נעשו שיתופי פעולה רבים - בתכניות שונות במכללה - שהניבו פתרונות יצירתיים, אותם בחרו החברות לאמץ. "בהאקתונים שאנחנו מובילים כמו גם בתהליכים סמסטריאליים עמוקים יותר, נוצרים תהליכים מדהימים ופתרונות שהחברות שמחות ליישם", היא אומרת.
בירון מציינת כי החיבורים האלו, בין האקדמיה לתעשייה, מייצרים עבור שני הצדדים יתרונות לא מעטים: הסטודנטים זוכים להתנסות מקצועית, חשיפה לעולם האמיתי, והתעשייה זוכה לקבל פתרונות חדשניים, ולהיחשף לתהליכי חשיבה רעננים ושונים.
