איך למצוא רעיון לסטארט-אפ הבא שלכם?

ישראל היא אמנם "אומת הסטארט-אפ" והיא מייצרת מוחות חדשניים ויצירתיים, אבל גם יזמים סדרתיים יודעים כי לא כל רעיון מוצלח מבשיל לכדי חברה, ולא כל רעיון מוצלח שהבשיל לכדי חברה מבטיח כי זו תצליח.

ועדיין - לא מעט אנשים רוצים להתנסות בחוויה היזמית ולהקים חברת סטארט-אפ, לפעמים גם כשאין להם רעיון קונקרטי. גם מי שכבר הקימו חברה בעבר יכולים להגיע למסקנה כי הגיע הזמן לעבור למיזם הבא, אבל גם להם אין בהכרח רעיון שאותו היו רוצים לקדם. אז איך תמצאו רעיון לסטארט-אפ הבא שלכם (או לסטארט-אפ הראשון שלכם)?

כאב ואתגר כמנוע לתהליך היצירה

ד"ר גוין סאס, דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות, מציין כי יש כמה גישות לפיתוח רעיונות יזמיים. הגישה הראשונה היא כאשר הרעיונות צומחים מתוך המציאות עצמה. "פעמים רבות אנשים נתקלים בבעיה מסוג מסוים, וחושבים לעצמם שזה לא מצב תקין, שניתן להתנהל אחרת. מתוך זה הם מחפשים פתרון שיכול להוביל למיזם בסופו של דבר".

כך לדוגמה הוא מדבר על בעיות המוכרות לכולנו כמו המגיפה העולמית של השמנת יתר, אלימות בחברה הערבית בישראל ועוד - נושאים כואבים ובוערים שכרגע אין להם פתרון מספק. "הכאב או האתגר הם פעמים רבות המנוע לתהליך היצירה, לתהליך היזמות".

גישה נוספת היא הסתכלות קדימה - בחינה של העתיד וחשיבה על תחומים שבהם ידרשו פתרונות. "אנחנו יודעים, למשל, שהעשור הבא הולך להיות מורכב עבור מדינת ישראל בכל מיני תחומים. אחד מהם קשור לבני הנוער והילדים שחוו כמה שנים לא פשוטות בעקבות הקורונה, וכעת עם המלחמה. הילדים האלו יגיעו לאוניברסיטאות עם רמות חרדה ולחץ מאוד גבוהות, ואחר כך יצאו לשוק העבודה עם אותם קשיים. איך נוכל להקל על ההתמודדות שלהם? של אנשי החינוך? של מי שינהלו אותם בשוק העבודה?", אומר ד"ר סאס.

סיעור מוחות קבוצתי

דרך נוספת להצמחת רעיונות יצירתיים היא על ידי תהליך עבודה משותף של סיעור מוחות. תהליך זה יעיל בעיקר כשהקבוצות מורכבות מאנשים מתחומי תוכן שונים.

בתוכנית התואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות מתנהלים תהליכי חשיבה כאלו בקבוצות הטרוגניות המורכבות מסטודנטים וסטודנטיות בתחומי ידע שונים - עיצוב, טכנולוגיה, מנהל עסקים, משפטים ועוד. "תהליך סיעור מוחות המתנהל בקבוצות הטרוגניות הוא מרחב שמאפשר למשתתפים לפעול בצורה יצירתית, לייצר חיבורים לכאורה לא הגיוניים ולא נוחים, מהם יכולים לפרוח רעיונות שלא היו עולים בדרכים אחרות", אומר ד"ר סאס.

לאחר השלב של מציאת הרעיון, מגיע השלב של פיתוחו. גם כאן קיימות כמה גישות. "יש אנשים שמגיעים כבר עם הפתרון המוגמר", אומר ד"ר סאס, "אבל אני מאמין שאם יש לך פתרון מוכן בראש - כנראה מישהו כבר חשב עליו קודם".

רעיון טוב בלי תוכנית עסקית - לא יצליח

במקרים בהם אין פתרון, או כאשר יש רק פתרון חלקי, ד"ר סאס מאמין כי צריכות להישאל בתהליך הפיתוח כמה שאלות מהותיות. "כבר בתחילת התהליך היזמי חייבים לחשוב על ההיתכנות העסקית של המיזם. זה לא מספיק שיש רעיון טוב - חייבים שהוא יעבוד גם בעולם העסקי. לצורך כך צריך לחשוב כיצד הפתרון מביא ערך, כיצד הערך הזה מתרגם להכנסות. חשוב לבחון מי הם הלקוחות - האם זה ארגונים, ממשלות, אנשים פרטיים? מה הרגולציה בשוק? מי המתחרים? כל אלו שאלות חשובות - שחשוב לשאול אותן ישר בתחילת הדרך".

ד"ר סאס מאמין כי יצירת תוכנית עסקית חשובה כמו הרעיון עצמו. "לגבי כל רעיון חייבים להבין מההתחלה כיצד הוא מיתרגם להכנסות. לכן חייבים תוכנית עסקית. רעיון טוב בלי תוכנית עסקית לא יצליח, רעיון בינוני עם תוכנית עסקית טובה - דווקא כן".

שאלה קריטית נוספת שצריכה להישאל כבר מההתחלה היא - מי אמר שמה שאתם רוצים לעשות הוא הדבר הנכון? "זו שאלה שגורמת ליזמים לבחון את עצמם לעומק, היא מייצרת ספקנות. בסופו של דבר אנשים מקובעים בפתרון שלהם, שהוא לא בהכרח נכון, וצריך לעזור להם לצאת מהקיבעון הזה", הוא מסכם.

ד"ר גוין סאס, דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות
לעמוד המרצה של ד"ר גוין סאס >>