יזמות היא מנוע חשוב בעולם העסקי, ולא רק בו. יזמים מוצלחים מניעים תהליכים שיכולים להיות בעלי השפעה משנת חיים על אוכלוסיות שונות. ישראל נחשבת למדינה המצמיחה יזמויות מוצלחות בעיקר בתחום הטכנולוגי, וההבנה וההכרה בחשיבות של תהליכים אלו מחלחלת גם כלפי מעלה כאשר לעידוד תחום היזמות מוקצים משאבים רבים גם ברמה הלאומית.
אבל לא כל מי שאוחז ברעיון מוצלח יהפוך ליזם מוצלח. האם יזמות היא משהו אותו ניתן ללמוד? במכללה למינהל משוכנעים שהתשובה לכך היא חיובית. ד"ר גוין סאס, דיקן בי"ס לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל ומומחה לחשיבה יצירתית, מציין כי יזמות מורכבת מיצירתיות ויכולת אילתור, ואלו כישורים אותם בהחלט ניתן ללמד, אם יוצאים מהשבלונה המוכרת והמקובעת. "תכנית לימוד כמו שלנו מייצרת בוגרים ובוגרות שיודעים להתמודד עם מורכבויות, לעשות חיבורים יצירתיים, וכתוצאה להיות יזמים מוצלחים".
מתודולוגיה שכופה בחירות רנדומליות
תכנית הלימודים בתואר השני (.M.A) בעיצוב חדשנות ויזמות של המכללה למינהל, מאפשרת לסטודנטים ולסטודנטיות לחוות חוויה לימודית יוצאת דופן, המתבססת על מתודולוגיה שמייצרת בחירות רנדומליות. זו תכנית בינתחומית המבוססת על שילוב בין ידע אקדמי-עיוני לבין התנסות מעשית-יזמית ועשיה פרויקטלית. זה התואר היחיד בישראל שכול התכנים הנלמדים מתוך עולמות החדשנות ויזמות והוא היחיד המכשיר את הסטודנטים להיות מנהלי חדשנות.
"המתודולוגיה הזו מייצרת הסתכלות שונה על כל התחומים", אומר ד"ר סאס, "היא מובילה לתהליך קבלת החלטות שונה, בו לא תתקבל התשובה ראשונה שעולה לראש, אלא תהליך שבו יעלו מגוון רחב של רעיונות. יצרנו תכנית לימודים שמעודדת כאוס, חוסר בהירות וערפול - כי מהמקומות האלו צומחת היצירתיות. מהמקום הזה מתקבלים תוצרים שונים, ופורצי דרך", אומר סאס, "סטודנט המסיים את התואר חוזר עם תרמיל כלים מטורף לתפקיד שלו – הוא יחזור עם פרספקטיבה שונה לחלוטין על הדברים, ועם תהליך קבלת החלטות אחר".
עבודה במסגרת מעבדות
הלימודים בתכנית כוללים 4 מעבדות שונות:
חשיבה עיצובית - Design thinking. במסגרת מעבדה זו מתנסים הסטודנטים והסטודנטיות ביישום של מתודולוגיות וכלים שונים בתחום החשיבה עיצובית. המעבדה כוללת עבודה עם חברות גדולות להן מסייעים הסטודנטים והסטודנטיות בפיתוח פתרונות לבעיות עסקיות שונות. בין השאר השתתפו בעבר במעבדה הגופים "מכבי שירותי בריאות", "פיצה האט", משטרת ישראל","סבון של פעם", "קוראל שירותי ים" ועוד.
מעבדת Creative thinking. "במעבדה הזו אנחנו כופים התנהלות רנדומלית טוטלית, ומפגישים את הסטודנטים והסטודנטיות עם סיטואציות שונות שמייצרות תהליך יצירתי, מכיוון שיצירתיות צומחת רק במרחבים שמעודדים ערפול, בלגן וכאוס", אומר ד"ר סאס. במסגרת הזו עושים שימוש במעבדה בכלים מגוונים דוגמת דמיון מודרך, כתיבה אוטומטית, ציור עיוור ועוד. "המטרה של השימוש בטכניקות האלו היא לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות להעלות כמות משמעותית של רעיונות. בסופו של דבר, ככל שכמות הרעיונות גדולה יותר, כך יש יותר הזדמנויות ליצירת ערך", אומר ד"ר סאס. המעבדה לחשיבה יצירתית אומר סאס "זה אירוע שעשוי לשנות חיים".
חשיפה לאקו-סיסטם היזמי הבינלאומי. במסגרת מעבדה זו נוסעים הסטודנטים והסטודנטיות ליעד בחו"ל (בשנים האחרונות: ברלין, ברצלונה, הלסינקי, ניו -יורק, כולם ערים מוד חדשניות ומתפתחות), בו הם נפגשים עם משקיעים ויזמים שונים, מבקרים באקסלרטורים מקומיים, מסיירים בחברות וסטארטאפים טכנולוגים, מסיירים בחממות באוניבסריטאות ושם נפגשים עם סטודנטים מקומיים וסגל ומבקרים במרכזי חדשנות.
אקסלרטור. אירוע השיא של התואר ביזמות (עיצוב חדשנות ויזמות), המעבדה הרביעית בתואר היא פיתוח פרויקט יזמי במסגרת אקסלרטור. העבודה באקסלרטור מביאה לידי ביטוי את מגוון הכלים היזמיים שרכשו הסטודנטים והסטודנטיות במהלך התואר. במהלך העבודה על המיזם מלווים הסטודנטים והסטודנטיות על ידי מנטורים מהתעשייה – מומחי תוכן (כולם בכירים, קרי בעלי חברות, מנכ"לים או סמנכ"לים), ובסופה הם מציגים את הפרויקט בצוותים בפני משקיעים פוטנציאליים ופמל שופטים.
