כל מה שרציתם לדעת על לימודי ייעוץ משפחתי

המושג "משפחה" השתנה משמעותית בעשורים האחרונים כתוצאה משינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. התא המשפחתי מקבל ביטויים רבים וכבר מזמן אינו "רק" אבא, אמא וילדים. המושג משפחה מגדיר היום מגוון רחב של יחידות משפחתיות הנבדלות זו מזו בהרכב, במבנה ובדינמיקה, בין אם אלו משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות, משפחות מורכבות, ומשפחות ללא ילדים.

שינויים אלו יצרו מציאות מורכבת יותר, והביאו עימם אתגרים חדשים. מצד אחד, ההכרה במגוון צורות משפחה הביאה לקבלה גדולה יותר ולשוויון הזדמנויות עבור קבוצות ויחידים שבעבר סבלו מאפליה. מצד שני, השינויים יצרו גם בלבול וחוסר ודאות לגבי מהי "משפחה" ומהם התפקידים והציפיות של חבריה. אתגרים נוספים כוללים את הצורך בהתאמה של מוסדות חברתיים (כגון מערכת החינוך והבריאות) למגוון צורות המשפחה, ואת הצורך בפיתוח תמיכה חברתית למשפחות במצבים חדשים. במציאות כזו גובר הצורך באנשי מקצוע שיכולים לספק את התמיכה הדרושה בצמתים שונים בחיי כל משפחה.

שילוב של ידע תיאורטי והכשרה מקצועית

תוכנית התואר שני בלימודי משפחה היא התוכנית הראשונה והוותיקה ביותר בישראל, והיא מציעה הכשרה מקיפה ומעמיקה בעולם הייעוץ המשפחתי. התוכנית משלבת ידע תיאורטי מעמיק עם כלים מעשיים, ומכשירה את הבוגרים והבוגרות להיות יועצים-מומחים למשפחה, מקצועיים ומיומנים.

התוכנית כוללת מגוון רחב של נושאים, החל מהבנת התפתחות המשפחה, דינמיקה משפחתית, תקשורת בינאישית, פתרון קונפליקטים, ועד התמחויות ייחודיות כמו ייעוץ בשיטת אדלר, יעוץ בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) והתמחות בשיטת האימגו. בנוסף, כוללת התוכנית פרקטיקום במסגרתו הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בניהול תהליך ייעוצי ממוקד וקצר מועד בהדרכת אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה הקלינית והטיפול הזוגי והמשפחתי.

ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני מומחה, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה, בחוג למדעי ההתנהגות, הפקולטה למדעי האדם והחברה, מציין כי קהל הלומדים והלומדות בתוכנית הוא מאוד מגוון. "יש לנו סטודנטים וסטודנטיות בטווח גילאים רחב מאוד - משנות ה-20 ועד שנות ה-60", הוא אומר, "המגוון בא לידי ביטוי גם ברקע המקצועי שלהם – יש לנו סטודנטים וסטודנטיות שהם בוגרות ובוגרים של תארים ראשונים במדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, משפטים, ראיית חשבון, חינוך ועוד. חלקם הם אנשים שחושבים על קריירה שנייה ופונים ללימודים אלו. עבור אחרים מדובר ברכישת ידע משלים וחשוב לתחום עיסוקם – למשל עורכי דין בתחומים של ענייני משפחה, מורות, מורים וגננות, עובדים סוציאליים ועוד. וישנם, כמובן, את מי שבוחרים בתחום כי הוא פשוט מעניין אותם".

תהליך ייעוצי המסייע בהתמודדות עם אתגרי החיים השונים

ד"ר סגל מציין כי בתהליך הייעוץ למשפחות מנהלים תהליך ייעוצי עם הפרט, ו/או המשפחה בקשר לאתגרי החיים שאנשים מתמודדים איתם בצמתי החיים. "יש אתגרים הקשורים להורות, לזוגיות, להתפתחות מקצועית, לבעיות רפואיות שמתעוררות ועוד. יש למשל מוסמכות שלנו שעובדות בבית החולים שם הן מלוות משפחות המתמודדות עם מחלות כרוניות של אחד מבני המשפחה".

ד"ר סגל מדגיש כי התהליך הייעוצי מסייע בהתמודדות עם אתגרים שונים בחיים ואינו עוסק בטיפול בהפרעות נפשיות קליניות. "מי שמוסמך לטפל בהפרעות נפשיות הם פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים. זו המומחיות שלהם, בעוד שסיוע לאנשים להתמודד עם מצוקות החיים השונות או אתגרי חיים הינו המרחב ליועצים ויועצות. לכן תחום הייעוץ למשפחה, כפי שאנחנו מלמדים אותו במכללה, מעניק למוסמכים של התוכנית כלים משמעותיים רבים שמובילים למומחיות בעיסוק בעבודה ייעוצית שהיא כה נדרשת", הוא מסכם.

ד"ר דוד סגל, פסיכולוג קליני מומחה, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה, בחוג למדעי ההתנהגות, הפקולטה למדעי האדם והחברה