סטייק עסיסי וטעים שלא מצריך הריגת חיה (בשר מתורבת), חלבונים מתוקים (ואפילו טעימים) המשמשים כתחליפי סוכר והניתנים לייצור המוני, אריזות משמרות טריות - אבל באמת, תזונה מותאמת אישית על סמך דגימת צואה - כל אלו הם רק חלק מתעשיית הפודטק (Foodtech) הישראלית הצוברת תאוצה בשנים האחרונות.
ישראל - מעצמת חלבון אלטרנטיבי
פודטק הוא תחום במדעי המזון והתעשייה העוסק בפיתוח טכנולוגיות שונות המאפשרות לשפר את איכות המזון, לשפר את אופן גידולו, שימורו והפצתו.
בכל העולם כולו צוברת תעשייה זו תאוצה, וכך גם בישראל. מדינת ישראל היא השנייה בעולם במספר חברות הסטארט אפ בתחום הבשר המתורבת (יותר מ-35% מההשקעות העולמיות בחברות בשר מתורבת נעשו בארץ), והשלישית במספר המשקיעים בתחום החלבון האלטרנטיבי.
כך, דו"ח של ארגון GFI שניתח את ההשקעות שנעשו בחברות חלבון אלטרנטיבי בישראל ובעולם, העלה כי ב-2021 נעשו בישראל 23 השקעות בסך של 623 מיליון דולר בחברות הפועלות בתחום החלבון האלטרנטיבי, זאת לעומת 16 השקעות בהיקף של 114 מיליון דולר בשנת 2020.
בין החברות הישראליות המוכרות בתחום ניתן להזכיר את פיוצ'ר מיט, יצרנית הבשר המתורבת, שגייסה לפני מספר חודשים 347 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון דולר לפני הכסף. עוד חברה בולטת בתחום היא רידפיין מיט (Redefine Meat) העוסקת בהדפסת תלת ממד של נתחים דמוי בשר על בסיס חומרים מן הצומח. רידפיין מיט גייסה לפני מספר חודשים 135 מיליון דולר. אך כאמור, פודטק אינו רק בשר מתורבת. חברה ישראלית נוספת מוכרת מאוד היא חברת DayTwo, המפתחת טכנולוגיית ניטור חולים והמלצות תזונה על בסיס בדיקות צואה. החברה שהוקמה ב-2015 גייסה עד היום מעל 80 מיליון דולר.
כיוון שהנושא צובר תאוצה ומושך עניין רב, גם החברות המסורתיות לוקחות חלק. כך, לדוגמה, אחת המשקיעות הגדולות בתחום תחליפי הבשר היא חברת תנובה, יצרנית ומשווקת הבשר הגדולה בארץ. דוגמה נוספת היא חברת שטראוס שהקימה ב-2014 את חממת ההזנק המצליחה "דה קיטשן" (The Kitchen) במסגרתה היא מסייעת לחברות פודטק בתחילת דרכן. עד היום השקיעה שטראוס במסגרת החממה למעלה מ-100 מיליון דולר בחברות שונות.
מגייסים את הטכנולוגיה לטובת הפרט והכלל
הפריחה של תעשיית הפודטק נובעת ממגוון גורמים, ומטרתה לספק מענה ברמת הפרט וברמה הגלובלית.
ד"ר גילה אורן, ראשת המחלקה לשיווק בתואר ראשון במנהל עסקים במכללה למינהל, מציינת כי תעשיית הפודטק היא תעשייה נוספת בתוך המכלול העצום של תעשיות הרותמות את הטכנולוגיה לטובת בני האדם. "רתימת הטכנולוגיה לטובת שיפור החיים של כולנו מתבצעת בתחומים רבים - אם זה בעולמות הרפואה והפיתוחים שמאפשרים בדיקות פחות פולשניות מבעבר ואבחון של מחלות בצורה מדויקת יותר, או בתעשיית התקשורת שמאפשרת לחבר יותר ויותר אנשים ברחבי העולם אחד לשני ולמידע, ולמעשה בכל תחומי החיים".
ד"ר אורן מציינת כי פיתוח תעשיית טכנולוגיית המזון נשען על הרצון הבסיסי להאריך את תוחלת החיים ולחיות חיים בריאים יותר.
"תעשיית הפודטק כוללת בתוכה את כל הנושא של מה אנחנו מכניסים לגוף, איך אנחנו משפרים את מה שאנחנו מכניסים לגוף ואיך אנחנו מודדים את זה. העתיד של התחום הזה יהיה, כך נראה, ה-Functional food - מזון 'חכם' ואקטיבי. מזון שלא רק משביע וטעים, אלא בעל יכולת לבחון מה חסר לנו בגוף, למשל, ולספק את החסרים האלו, יכולת לאזן את רמת הסוכר ועוד".
לצד זה, מוסיפה ד"ר אורן, הטכנולוגיה מגויסת גם על מנת לשפר את אמצעי גידול המזון, ניהול הקרקע ופיתוח דרכים לחלוקה טובה יותר של המזון הכלל עולמי, כך שיהיה ניתן למזער את חוסר הביטחון התזונתי בעולם. בנוסף, מגויסת הטכנולוגיה על מנת לצמצם את הנזקים האקלימיים הנגרמים כתוצאה מתהליכי ייצור מזון שונים, ביניהם אלו שיוצרת תעשיית גידול הבקר.
דרושים: מנהלים היודעים לנהל תהליכים ולהניע אנשים
תעשיית הפודטק הפורחת זקוקה כמובן לאנשי טכנולוגיה, לצד אנשים המתמחים בביולוגיה, כימיה, וחקלאות, באופן טבעי. אבל לא רק להם. תחום הפודטק, כמו תחומים נוספים, זקוק לאנשים שיודעים להניע תהליכים ואנשים. "מנהל עסקים הוא ענף בו עוסקים בניהול תהליכים, בניהול אנשים, ובהבנה עמוקה של מה מניע אנשים" אומרת ד"ר אורן, "זה תחום החוקר מה גורם לאנשים לרצות דברים, ועוסק גם באיך לשכנע אותם לשנות התנהגות ולצרוך מוצרים ושירותים ספציפיים. במנהל עסקים לומדים כיצד לנהל תהליכים מורכבים, כולל ניהול של תהליכי שינוי, ומכאן החיבור ההדוק לתעשיית הפודטק", היא אומרת, "חדשנות בפני עצמה זה לא מספיק, היא צריכה להיות כזו שמייצרת ערך לבני האדם. היכולת לזקק את הערכים האלו שחדשנות מסוימת מייצרת, להראות שהיא מספקת מענה לצרכים אמיתיים - היא בבסיס תעשיות רבות, והיא המפתח להצלחה של חברות ולא משנה באיזה תחום הן פועלות".
