כל מה שרציתם לדעת על דיני חוזים
קניתם בבוקר כוס קפה בבית הקפה השכונתי? הבאתם מתנה לשמחה משפחתית? אתם צד לחוזה, גם אם זה נשמע לכם נופל לקטגוריה "מה הקשר?". פרופ' צבי טריגר, מרצה בפקולטה למשפטים, מומחה לדיני חוזים ודיני משפחה, מזכיר כי החיים של כולנו מלאים בחוזים, גם כאשר אנחנו לא מודעים לכך.
"החיים המודרניים תלויים בהתקשרויות חוזיות - בין אם זה רכישות שאנחנו עושים בסופרמרקט, כאשר אנחנו ממלאים דלק, או בסיטואציות שיותר ברורות בהקשר הזה, למשל כאשר אנחנו שוכרים דירה או מתחתנים".
לא חייבים לחתום, כן חייבים להבין
מה זה חוזה? חוזה הוא כלי משפטי המביא לידי ביטוי הסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים, והוא יכול להיכרת בכתב, בעל פה או אפילו בהתנהגות, בלי כל תקשורת מילולית. "כשאנחנו קונים דברים מסוימים, גם אם הם יקרים כמו למשל מכונית או טבעת יהלום, הרכישה לא מלווה בחוזה כתוב, אבל זו עדיין התקשרות חוזית. יש מקרים שאנחנו אפילו לא מדברים עם הצד השני – למשל כשאנחנו נכנסים לחניון אוטומטי", אומר פרופ' טריגר. מתי כן חייב החוזה להיות מועלה על הכתב? "כאשר יש חוק שמחייב עריכת חוזים מסוג מסוים בכתב. למשל, בכל הקשור לנדל"ן, אם זה שכירת דירה או קנייה של דירה, החוק מחייב חוזה בכתב", אומר פרופ' טריגר.
מה הופך חוזה לתקף? פרופ' טריגר מצביע על מספר קריטריונים. "בין הקריטריונים ההופכים חוזה לתקף הם 'גמירות דעת ומסוימות'. המשמעות של זה היא כי הצדדים לחוזה חייבים להסכים על תנאיו, ולדעת את פרטיו. כך לדוגמה, אם ניקח את כוס הקפה בבית הקפה, הקונה יודע שתמורת סכום מסוים הוא יקבל כוס קפה, והבעלים של בית הקפה מחויב לתנאים האלו – הוא לא יכול לשנות את המחיר לאחר שקונה כבר הזמין את כוס הקפה. מנגד – הקונה לא יכול לצפות לקבל במחיר כוס הקפה גם קרואסון. בנוסף, תנאי העסקה צריכים להיות ברורים ושקופים: מה אופי העסקה – מכירה? השכרה? מתי יתקבל המוצר/שירות – עכשיו? בעוד שבוע?"
כיצד מוכיחים הפרה של חוזה כאשר זה אינו כתוב? "באופן כללי, כשהחוזה אינו כתוב זה מילה מול מילה ויש אתגר ראייתי, שצריך להתנהל מול בית המשפט", אומר פרופ' טריגר, "כיום גם התכתבות בוואטסאפ יכולה לשמש כראייה במקרה של טענה להפרת חוזה. בכל מקרה, צריך להפריד בין שאלת התוקף של החוזה לבין הוכחת תוכנו. העובדה שקשה להוכיח את תוכנו לא קשורה לשאלה אם הוא תקף".
לפעמים סנקציות חברתיות עדיפות על פנייה לבית המשפט
האם יכולים להיות מקרים שבהם בית המשפט יחליט כי אינו דן בתביעה על חוזה שהופר? "במקרים שבהם מערכת האכיפה הפנימית-חברתית תהיה טובה יותר – בית המשפט לא יתערב בסכסוך וידחה על הסף את התביעה, בנימוק שהסכסוך אינו שפיט", אומר פרופ' טריגר ומדגים: 4 סטודנטים, שגרים אחד ליד השני, מחליטים כי על מנת לחסוך בהוצאות נסיעה, בכל יום יהיה אחד מהם זה שמסיע את השאר לקמפוס. שלושת הסטודנטים הראשונים ממלאים את חלקם, אבל הרביעי, כשמגיע תורו – מבריז. "שלושת הסטודנטים לא יוכלו להגיש נגד הרביעי תביעה על הפרת חוזה, מכיוון שהמשפט הישראלי מבחין בין הבטחות מחייבות בגלל נורמות חברתיות-מוסריות לבין הבטחות שחלים עליהן דיני חוזים. הרבה יותר יעיל במקרה הזה להשתמש בסנקציה חברתית נגד הסטודנט שהפר את הבטחתו, מאשר להגיש תביעה לבית משפט. תביעה כזו מעמיסה על המערכת וגם פחות יעילה מסנקציות חברתיות. לכן, לפני שמגישים תביעה בשל הפרת חוזה, עולה השאלה המקדמית, האם בכלל חלים על ההבטחה שהופרה דיני החוזים או שמדובר בהבטחה שהמקור להיותה מחייבת הוא לא המשפט אלא נורמות חברתיות".
פרופ' טריגר מאמין כי הידע בדיני חוזים הוא ידע קריטי לכל אדם שחי במדינה מודרנית. "זה חלק מהחיים המודרניים. בכל היבט של החיים שלנו יש התקשרויות חוזיות – כשנרשמים ללימודים, כשנוסעים בתחבורה ציבורית, כשקונים כריך, כשמצלמים סיכומי שיעור. חשוב להיות מודעים למשמעות של ההתקשרויות האלו ולהבין עד כמה הן משפיעות עלינו".
פרופ' צבי טריגר, מרצה בפקולטה למשפטים, מומחה לדיני חוזים ודיני משפחה