כל מה שרציתם לדעת על דיני תאגידים

החיים של כולנו מושפעים מנוכחותם של תאגידים, בין אם נרצה ובין אם לאו. אנחנו צורכים את המוצרים ואת השירותים שהם מייצרים, אנחנו עובדים בהם, או אם אנחנו עצמאים – מקבלים מהם תשלומים.

תאגידים גם משפיעים עלינו בצורה עמוקה יותר – על איכות הסביבה בה אנחנו חיים, רמת השירותים הציבוריים שאנחנו מקבלים, ואפילו על החלטות שלטוניות.

ד"ר עידו באום, מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס, ראש מכון המחקר ע"ש לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה, ומומחה בדיני תאגידים, ממשל תאגידי ושוק ההון, מסביר כי יש סוגים רבים של תאגידים והם שונים זה מזה. "תאגיד זה לא משהו שאנחנו רואים. על אף העובדה שתאגיד הוא ישות שלא קיימת במציאות, חלק מהתאגידים כל כך חזקים שלמעשה הם שולטים בנו. למשל, תאגידי מדיה חברתית אוספים עלינו מידע, קובעים איזה תוכן נקבל ומשפיעים על סדר היום שלנו בלי שאנחנו בכלל מבינים שזה קורה. לכן כל כך חשוב להכיר את התחום של דיני התאגידים. התחום המשפטי הזה קובע את יחסי הכוחות: מי שולט בתאגידים, מה הזכויות והחובות של התאגיד ושל בעלי השליטה בו, ואיך לגרום למי ששולט בתאגיד לעבוד למען החברה בכללותה ולהיטיב איתה. הרי כולנו רוצים לחיות בחברה טובה יותר".

התאגיד הכי נפוץ הוא חברה בע"מ, ולכן רוב הלימודים בדיני תאגידים עוסקים בחוק החברות – החוק שמסדיר את פעילותה של חברה בע"מ. הידע הזה חשוב לא רק למשפטנים ועורכי דין. כך לדוגמה, יזם שמקים חברה, יכול להפיק תועלת רבה מהבנת ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמה ובהתנהלות המשפטית-עסקית של חברה.

הקמה של חברה מעלה הרבה שאלות. למשל, האם להקים את החברה בישראל או במקום אחר בעולם, מי ישלוט בחברה ויקבע כיצד היא תתנהל, כיצד להבטיח שהחברה תהיה אטרקטיבית עבור משקיעים זרים ועוד. "לא רק יזמים מפיקים תועלת מהידע הזה", מדגים ד"ר באום: "כולנו חוסכים לפנסיה, וחלק גדול מהפנסיה שלנו מושקעת, על פי חוק, בתאגידים. חלקם ישראליים חלקם בינלאומיים. רבים מאיתנו לא יודעים שהפנסיה שלנו בבנק בעצם מושקעת וגם מושפעת מחברות כמו גוגל, אמזון ונטפליקס. אם נבין את האופן שבו מתנהלות החברות האלו, נדע טוב יותר כיצד לתכנן את העתיד הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו".

חוק צעיר ודינמי

חוק החברות הישראלי, שמושפע מאוד מהמשפט האמריקאי, הוא חוק צעיר יחסית ונחקק בשנת 1999, אבל לדברי ד"ר באום הוא חוק שעובר שינויים תכופים. "עולם החברות בישראל מאוד דינמי, והוא מגיב לשינויים בעולם העסקי המקומי והגלובלי. לכן יש צורך להגיב לשינויים האלה גם בחוק. אחד השינויים, למשל, הוא הקמת בית המשפט הכלכלי לפני קצת יותר מעשר שנים".

מאז הוקם בית המשפט הכלכלי הוא עוסק בסכסוכים ובמחלוקות עסקיות. "השופטים בבית המשפט הזה, וגם עורכי הדין המציגים בפניו, חייבים להבין לא רק במשפטים אלא גם בעסקים ובכלכלה, ואלו נושאים שנלמדים בקורס בדיני חברות אצלנו", אומר ד"ר באום. לבית המשפט הכלכלי מגיע מגוון רחב של תיקים שכולם עוסקים בסכסוכים עסקיים - בעיקר כאלו הקשורים לעימותים בין בעלי השליטה בחברות לבין שאר בעלי העניין בה, כמו מנכ"לים, מנהלים, בנקים שנתנו לחברה הלוואות או משקיעים אחרים.

כך לדוגמה אחד הסכסוכים שהגיעו לבית המשפט עסק ביזם הייטק ישראלי צעיר שהקים מיד אחרי שחרורו מהצבא חברת הייטק מצליחה יחד עם שניים מחבריו. במהלך תקופה של שלוש שנים הצליח היזם הצעיר, שהיה הרוח החיה של החברה, להפוך אותה לחברה ששווה כמה מיליארדי דולרים ומעסיקה מאות עובדים. כדי להגיע להישגים האלה היזם הצעיר היה צריך הרבה כסף.
את המימון הזה הוא השיג מקרנות השקעה בינלאומיות שמנהלות כספים של משקיעים גדולים מכל העולם. קרנות אלה נתנו ליזם הצעיר את הכסף אבל גם דרשו ממנו לתת להן זכות הצבעה על החלטות חשובות בחברה. בשלב מסוים התגלעה מחלוקת בין היזם שרצה להמשיך ולהגדיל את החברה לבין המשקיעים הבינלאומיים שרצו למכור אותה בסכום אדיר של כמה מיליארדי דולרים. כאשר היזם התעקש להמשיך לנהל את החברה, ניסו המשקיעים לפטר אותו מהחברה שאותה הקים וניהל. "אלה סכסוכים אופייניים לחברות הייטק שבהן הרבה פעמים יכולות להיות מחלוקות בין יזמים שבאים עם חזון לבין משקיעים שבאים עם כסף, ואם הם לא מצליחים להסתדר ביניהם – אלה סכסוכים שיכולים להגיע לבית המשפט הכלכלי שיצטרך להכריע מי ישלוט בעתיד החברה", מסביר ד"ר באום.

כשבעל השליטה מחליט למנות קרוב משפחה

חלק מהמקרים שבהם עוסקים דיני התאגידים הם החלטות של בעלי השליטה הקשורות במינוי מקורבים לתפקידים בכירים בחברה, או הענקת הטבות שונות. "למשל, במקרה מסוים היתה החלטה של בעלים של בית השקעות לשלוח את בנו ללימודים בחו"ל, על חשבון החברה, בטענה שייתכן שיום אחד הבן יועסק בחברה בתפקיד בכיר. ההחלטה הזו מעלה הרבה שאלות כמו - האם הציבור רוצה שהבן ישמש בחברה כמנהל, וגם אם כן – האם כדי להכשיר אותו לתפקיד חייבים לשלוח אותו דווקא ללימודים בחו"ל, והאם הציבור, כבעל מניות בחברה, צריך להשתתף במימון של זה?", אומר ד"ר באום.

"בכלל, מינויים של בני משפחה מעלים שאלות מעניינות וחשובות. האם הם המתאימים ביותר לתפקיד? איזה משכורת לשלם להם? האם יש להעדיף אותם על פני מי שאינו מהמשפחה של המייסד רק בגלל שהמייסד שולט בחברה? אלו סוגיות שצריכות לקחת בחשבון מגוון רחב של שיקולים והן מצריכות הבנה רחבה, גם משפטית אבל גם כלכלית-עסקית", מסכם ד"ר באום.

ד"ר עידו באום, מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס, ראש מכון המחקר ע"ש לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה, ומומחה בדיני תאגידים, ממשל תאגידי ושוק ההון.