ראיון עם פרופ' דניאל פרידמן, שהקים את הפקולטה למשפטים ועמד בראשה

הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס יצרה לעצמה לאורך השנים מוניטין מצוין, והיא נחשבת לאחת הפקולטות המובילות בתחום בישראל. נדמה כי היא חלק מהנוף האקדמי הישראלי מאז ומתמיד, אבל יחסית לפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, היא "צעירה" משמעותית – היא הוקמה רק ב-1990 והייתה לפקולטה הראשונה למשפטים מחוץ למסגרת אוניברסיטאית שהוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

איך הכל התחיל?

פנינו לפרופ' דניאל פרידמן, הרוח החיה שמאחורי הקמת הפקולטה ומי שעמד בראשה בתחילת דרכה.

פרופ' פרידמן, שהיה שר המשפטים בממשלת ישראל ה-31, הוא כיום פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל. בנוסף הוא חתן פרס ישראל למשפטים (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והוא ממייסדי מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטה ומנהלו הראשון. כמו כן, הוא כיהן כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות הרווארד, לונדון, פנסילבניה ופורדהאם.

הפנייה הראשונה אליו כדי שיוביל את הקמת פקולטה למשפטים במכללה למינהל היתה מכיוונו של פרופ' אמנון רובינשטיין ז"ל, בתקופה שרובינשטיין כיהן כחבר כנסת. "אמנון, שהיה גם חבר אישי, פעל בזמנו להרחבת פעילות המכללות באופן כללי. הוא פנה אלי וביקש שאם יפנו אלי מהמכללה למינהל ויבקשו שאוביל את הקמת הפקולטה למשפטים – שאעתר לבקשה זו".

הפעילות של רובינשטיין, בשיתוף עם ח"כ אוריאל לין, שהיה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, להרחבת האופציות ללימודי משפטים בישראל נבעה מהעובדה כי הביקוש ללימודים אלו היה גבוה מאוד והאוניברסיטאות בארץ לא יכלו לעמוד בו. כתוצאה, סטודנטים וסטודנטיות רבים שלא יכלו להתקבל ללימודי משפטים בארץ פנו למוסדות שונים בחו"ל, בעיקר באנגליה. לצד העובדה כי הלימודים בחו"ל היו יקרים משמעותית, נוצר החשש כי אותם בוגרים לא יחזרו בסיומם לארץ. "באותה תקופה, המועצה להשכלה גבוהה לא היתה מוכנה לתמוך בהרחבת הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות או בהקמת פקולטות נוספות. לכן עלה הרעיון לאפשר לימודי משפטים שלא במסלול לקבלת תואר אקדמי, אבל שלימודים אלו יוכרו על ידי לשכת עורכי הדין ויאפשרו קבלת רישיון לעבוד כעורך דין", הוא מספר. בעקבות זאת חוקקה הכנסת תיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שאפשר את המהלך.

מדוע המכללה למינהל עלתה כגוף הראשון החוץ-אוניברסיטאי שיקים פקולטה למשפטים?

"אמנון חשב באותה התקופה כי המכללה למינהל היא הגוף היחיד שמסוגל להתמודד עם האתגר הזה – מבחינה אקדמית וארגונית. מה גם שבמסגרת המכללה היה כבר מסלול אקדמי שהוקם על ידי פרופ' יאיר אהרוני, והעניק תואר במנהל עסקים".

בהמשך פנה אל פרופ' פרידמן גם ד"ר אליעזר פוקס ז"ל, שעמד אז בראש המכללה למינהל, והקמת הפקולטה יצאה לדרך. "נתקלתי בשורה אדירה של קשיים. פעלנו בעיקר בשני מישורים – לפעול למען הכרה של הלימודים לתואר אקדמי על ידי המל"ג, ומול לשכת עורכי הדין, שבתחילה תמכו במהלך, אבל אחר כך הערימו קשיים. רצינו שיהיה מובטח כי הבוגרים והבוגרות שלנו יקבלו את ההכרה מהלשכה וגם יהיו זכאים לתואר אקדמי".

לצד כל זאת, היה גם צורך למצוא מבנה מתאים, וכמובן - לגייס סגל אקדמי. "הצלחנו תוך פרק זמן קצר יחסית לבנות סגל יוצא מן הכלל שכלל, בין השאר, את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק ושופט בית המשפט העליון לשעבר שלמה לוין, כמו גם מורים בעלי שם מאוניברסיטאות אחרות", הוא מספר, "לגבי המבנה, באותה התקופה למכללה למינהל היה קמפוס בצפון תל אביב אבל לא ניתן היה להקים שם את הפקולטה, לכן היא הוקמה במסגרת זמנית בגבעתיים. בהמשך עברנו למיקום הנוכחי בראשון לציון. לצד כל זאת, התעקשתי שמההתחלה תהיה לפקולטה ספריה ברמה איכותית. זה היה כרוך ברכישה ניכרת של ספרים וגם בגיוס כח האדם המתאים לתפעול הספרייה".

עם פתיחת הפקולטה - הביקוש ללימודים בה היה אדיר. "נוצר פתאום ערוץ נוסף שאליו יכלו לפנות צעירים וצעירות שרצו לרכוש השכלה משפטית, שלא היתה נגישה להם במסגרת הרגילה, לצערנו לא יכולנו לקבל את כולם, כמובן".

המאבק מול לשכת עורכי הדין הגיע לבג"ץ

ההתמודדות מול לשכת עורכי הדין ובמקביל מול המל"ג לא הייתה קלה. "היינו הגוף הראשון בארץ שפעל להכשרת עורכי דין מחוץ למסגרת אוניברסיטאית, ולכן הקפידו איתנו הקפדה יתירה", אומר פרופ' פרידמן. "שני הגופים מינו ועדות שבדקו את תנאי הלימוד ורמת הלימודים, ומכיוון שאלה היו ברמה גבוהה היה ברור שלא ניתן יהיה למנוע מאיתנו את ההכרה המלאה". המאבק אכן נשא פרי ובוגרי ובוגרות המחזור הראשון קיבלו תואר אקדמי וגם את ההכרה של לשכת עורכי הדין. "אחרי שהמכללה למינהל קיבלה את ההכרה נפתחה הדרך כמובן למכללות נוספות, שיכלו גם הן להציע לימודי תואר ראשון במשפטים", מזכיר פרופ' פרידמן.

אותו מאבק לא היה המאבק האחרון מול הלשכה. "כשהבוגרים והבוגרות שלנו התחילו להיבחן בבחינות הלשכה, אופן הפרסום של התוצאות היה כזה שציוני בוגרי כל המכללות הוצגו יחד ובנפרד מאלו של בוגרי האוניברסיטאות. בכך כרכה הלשכה את תוצאות בוגרי המכללה למינהל (שהיו כבר גם בעלי תואר אקדמי) עם התוצאות של מכללות אחרות, שחלקן היו ללא תואר אקדמי. הלשכה גם סרבה למסור לנו בנפרד את התוצאות של הבוגרים שלנו. הייתי משוכנע באיכותם וברמת הלימודים של בוגרינו, והאמנתי בכך שתוצאותיהם היו גבוהות משמעותית מאלו של בוגרי שאר המכללות. פנייתנו ללשכה בעניין זה היתה ללא הועיל ונאלצנו לפנות לבג"ץ. ייצג אותנו טל בנד, עורך דין מהשורה הראשונה ממשרד ש. הורביץ והעתירה התקבלה וניתן צו החלטי נגד הלשכה שאף חוייבה לשלם לנו הוצאות (פסק הדין פורסם בפ"ד נו(5) 166)".

במהלך השנים הראשונות של הפקולטה, בהן שימש פרופ' פרידמן כדיקן שלה, הוא הוביל כמה מהלכים חשובים. "יצרנו סגל איכותי, שבחלקו היה מורים ששימשו כאסיסטנטים וכמורים מהחוץ, ובהמשך התקדמו למשרות קבועות. בתוך כמה שנים נבנה לפקולטה סגל יוצא מן הכלל. בנוסף, הנהגתי שיטה של תמיכה בסטודנטים מצטיינים שאפשרה להם לקבל מלגה ללימודי המשך בחו"ל, תוך התחייבות שהם יחזרו ללמד במכללה. השיטה הזו לא שיעבדה אותם כי מי שלא יכל/רצה ללמד במכללה היה יכול להשתחרר מההתחייבות על ידי החזרת המלגה. במקביל, ניסיתי לדאוג לכך ששכר הלימוד לא יהיה גבוה מדי על מנת שהלימודים יהיו נגישים לכמות גדולה יחסית של מועמדים ומועמדות".

רשימת בוגרים ובוגרות מרשימה

מבין המורים שלימדו באותן שנים מזכיר פרופ' פרידמן את פרופ' עופר גרוסקופף, המכהן כיום כשופט בבית המשפט העליון, את ברק מדינה שהיה כעבור זמן דיקן הפקולטה למשפטים בירושלים ורקטור האוניברסיטה העברית ואת פרופ' יובל שני.

"יצרנו גם קשרים עם אוניברסיטאות בחו"ל. היה לנו קשר מצוין עם אוניברסיטת פורדהם בניו יורק, שאחדים ממרציה הגיעו ללמד בפקולטה ובוגרים שלנו נסעו אליה ללימודי תואר שני. יצרנו גם קשרים באנגליה ובאירופה וסטודנטים מהפקולטה נשלחו ללימודי קיץ בחו"ל. אני רוצה להזכיר בהקשר זה את תרומתה הגדולה של פרופ' תמר גדרון, שכיהנה כדיקנית הפקולטה, לקשרים אלה".

פרופ' פרידמן מזכיר כי לאורך השנים לימדו בפקולטה דמויות בכירות מהעולם המשפטי, וכי על בוגריה נמנים גם כן מי שהפכו למוכרים ומובילים בתחום המשפטי ובתחומים נוספים, ביניהם ניתן להזכיר את ח"כ קארין אלהרר, השופט עודד מאור, פרופ' אסף מידני, פרופ' יורם רבין, ד"ר יוסי רחמים, ד"ר חן קוגל מלמד, ד"ר גיא רוטקופף, עו"ד אבי אורטל ועוד רבים ורבות.

"ההצלחה של המחזורים בהם לימדתי והייתי דיקן הפקולטה, הייתה מרגשת, וחשוב לציין כגורם משמעותי שסייע להצלחה זו את ד"ר פוקס, שיש לו חלק משמעותי בכל הבניין של המוסד הזה. אני מסתכל אחורה ושמח על התרומה המשמעותית של הפקולטה לעולם האקדמי ולחברה הישראלית.
אני גאה בהצלחה של הפקולטה ושל הבוגרים והבוגרות שלה", מסכם פרופ' פרידמן.

פרופ' דניאל פרידמן, הדיקן המייסד של הפקולטה למשפטים ע''ש חיים שטריקס