מהו מקומה של הרשות השופטת בוועדת חקירה ממלכתית?

מאז ה-7 באוקטובר נשמעים קולות, ההולכים ומתחזקים, הדורשים להקים ועדת חקירה ממלכתית, כזו שתבחן את הכשלים שהובילו למחדלים שאיפשרו את הטבח הנורא. ממשלת ישראל, בינתיים לפחות, לא ממהרת לקדם הקמה של ועדה כזו. אבל נראה כי הדיונים סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ילוו את הציבור הישראלי עוד זמן מה.

ד"ר רועי פלד, מרצה למשפט חוקתי ומנהלי בפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס, מציין כי ועדת חקירה ממלכתית מוקמת מתוקף חוק ועדת חקירה, המסדיר את מינויה, הרכבה ופעילותה. "ועדת חקירה ממלכתית מוקמת כאשר יש מצבים שבהם ברור כי קרה משהו שלא היה צריך לקרות.
לא בהכרח מדובר בעבירות פליליות, אלא דברים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום וקריטי ללמוד את ההתרחשויות לעומק על מנת לוודא שהן לא יקרו שוב".

ועדת חקירה ממלכתית יכולה להיות מוקמת רק על ידי הממשלה או הוועדה לביקורת המדינה

ועדת חקירה ממלכתית יכולה להיות מוקמת על ידי החלטה של שני גופים בלבד - ממשלת ישראל והוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ומי שממנה את חבריה הוא נשיא/ת בית המשפט העליון. "טבעי שהממשלה לא תרצה להקים ועדה שחוקרת את התנהלותה. גם בימים שהפוליטיקה הישראלית היתה יותר מתוקנת, ועדות חקירה הוקמו לאחר מחאות שונות. כך למשל ועדת אגרנט שהוקמה לאחר מחאה ציבורית נרחבת, הוועדה שחקרה את אירועי סברה ושתילה הוקמה לאחר הפגנת ה-400 אלף ועוד", אומר ד"ר פלד.

בישראל הוקמו עד היום 20 ועדות חקירה, "אף לא אחת בכל שנות שלטונו של נתניהו", מציין ד"ר פלד. לא כל ועדות החקירה שקמו בישראל עסקו בנושאים דרמטיים כמו מלחמת יום כיפור (ועדת אגרנט), טבח סברה ושתילה (ועדת כהן), ועדת החקירה בעקבות רצח רבין או ועדת החקירה לבחינת האסון במירון. כך, היו בעבר בישראל ועדות חקירה ממלכתיות שבחנו את תפקודה של מערכת הבריאות, מצב בתי הכלא ועוד.

כאמור, ממשלת ישראל מתעלמת בינתיים מהדרישה הציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "לא ניתן לנתק את ההתנגדות הזו מהמהלכים השונים של הממשלה לשינוי מערכת המשפט שהובילו למאבק עמוק בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. חלק מהמהלכים שמקדמת הממשלה הם הרי מהלכים שמטרתם לשנות את תהליך בחירת שופטי בית המשפט העליון ולקבוע כי הממשלה תהיה זו שתקבע את זהות שופטי העליון ונשיא בית המשפט העליון. מיותר להגיד, כי לתפיסת הממשלה הנוכחית, נשיא בית משפט עליון שיבחר על ידה יהיה נוח יותר עבורה בעת קביעת חברי ועדת חקירה ממלכתית".

"זו ועדה שתידרש לבדוק נושאים רחבים בהרבה מכל הנושאים בהם עסקו ועדות חקירה ממלכתיות בעבר"

ד"ר פלד מזכיר, כי בעבר התנגד אהוד אולמרט, בעת כהונתו כראש ממשלה, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה. אולמרט הקים לבסוף "ועדת בדיקה", ועדת וינוגרד, והיה זה שבחר את חבריה. "אבל אין דמיון בין מלחמת לבנון השנייה לנוכחית. הפעם מדובר באירוע שהוא תוצר של שנים של תפיסות מדיניות, ביטחוניות ומודיעיניות. יהיה צריך לבחון היקף עצום של מהלכים והחלטות של כל הדרגים. בנוסף יש את כל ההתנהלות האזרחית מול המפונים, את התנהלות הממשלה בזמן המלחמה, את ההתנהלות במישור הבינלאומי, את תהליכי קבלת ההחלטות הבעייתיים בממשלה. זו ועדה שתידרש לבדוק נושאים רחבים בהרבה מכל הנושאים בהם עסקו ועדות חקירה ממלכתיות בעבר".

ייתכן כי לממשלה לא תהיה ברירה והיא תהיה חייבת להכריז על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. משפחות שכולות, משפחות מפונות וקרובי חטופים עתרו לאחרונה לבג"ץ בדרישה להוצאת צו על תנאי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "העותרים פנו על סמך טענת הסבירות - הם ביקשו שבג"ץ יקבע האם סביר בהתחשב בהיקף האירוע ובזמן שחלף, שהממשלה עדיין לא ממנה ועידת חקירה ממלכתית".

בג"ץ קבע כי על הממשלה להגיב לעתירה תוך פרק זמן קצר יחסית. "אני מעריך כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תתקשה להציג את עמדת הממשלה שאומרת שאין צורך בוועדת חקירה ממלכתית", אומר ד"ר פלד.

האם צעד בו בג"ץ יכפה הקמת ועדת חקירה ממלכתית יחזק או יחליש את אמון הציבור בגוף זה? "כאשר מסתכלים על מקרים בעבר בהם הוקמו ועדת חקירה ממלכתית, ועל הסיטואציה הנוכחית - קשה מאוד להסביר מדוע לא מוקמת כזו עכשיו. בג"ץ מודע לזה שיהיו עליו התקפות, אבל הוא לא מתמודד בבחירות או בתוכנית ריאליטי. אני מאמין שהוא יקבל החלטה לגופו של עניין, ולא יחשוש לקבל החלטה כלשהיא בגלל תגובה ציבורית", מסכם ד"ר פלד.

ד"ר רועי פלד, מרצה בפקולטה למשפטים