מתנסים בעשייה משפטית תקדימית

עו''ד ירון זמר, מרצה בפקולטה למשפטים ומנחה המשפט המבויים, מציין כי השנה עסק הקורס בשאלות הנוגעות לתביעות השתקה. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בכמות תביעות ההשתקה בישראל. במסגרת הקליניקות המשפטיות בפקולטה אנחנו מייצגים לא מעט נתבעים במסגרת תביעות כאלו", הוא אומר.

הדיון בקורס עסק במקרה פיקטיבי של תלמידת תיכון שטענה כי מנהל בית הספר בו היא לומדת הטריד אותה מינית, והתכתבה על הטענה הזו בקבוצת וואטסאפ סגורה. הדיון הופץ הלאה, ומנהל בית הספר תבע אותה בגין לשון הרע, במטרה להשתיקה.
עו"ד ירון זמר ציין גם כי הדיון עסק גם בגבולותיה של האחריות ההורית, זאת לצד דיון בתכולת המושג תביעות ההשתקה בדין הישראלי - מה נחשב לתביעת השתקה, ומה המשמעות של תביעה כזו.

הסטודנטים נחלקו ל-3 קבוצות - מערערים, משיבים ועמדת המדינה - והציגו את טיעוניהם בפני פורום שופטים שכלל את שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, פרופ' יפעת ביטון וד"ר ישגב נקדימון. "דעות השופטים היו חלוקות", אומר זמר, "היתה הסכמה לגבי המאפיינים של תביעת השתקה, אך הם היו חלוקים בשאלת התוצאות של תביעת ההשתקה".

לדבריו, הייחודיות של הקורס היא בכך שהוא מאפשר לסטודנטים התנסות יוצאת דופן בעשייה משפטית אמיתית. "מכיוון שמדובר בנושא תקדימי שלא הוכרע בפסיקה, הסטודנטים נדרשו לעשות עבודת מחקר מקיפה ולחקור פסיקה זרה. בנוסף, הם מתנסים בכל העשייה של עבודת עורכי הדין - הם לומדים איך לכתוב כתבי טענות, איך לטעון בפני בית משפט. זו למידה דרך הרגליים המספקת להם חוויה אחרת לגמרי".

"הסטודנטים בקורס אמרו שזו היתה החוויה הכי משמעותית בתואר שלהם" מוסיף זמר, "ואלו סטודנטים שמעורבים בקליניקות המשפטיות, בכתבי עת, משמשים כחונכים. הקורס מספק להם הזדמנות לחוות עשייה משפטית אינטנסיבית, ללא הנחות. הם צריכים ללמוד לטעון בעל פה, ולהיות מסוגלים להתמודד עם שאלות  של שופטים. לא הופתענו שחלקם בחרו להאריך את תקופת הלימודים על מנת להשתתף בקורס.