כיצד פסיקת בית המשפט הבינלאומי בהאג שינתה את הסכסוך הישראלי פלסטינאי

בסוף חודש מאי הודיע התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC - International Criminal Court) - כרים קאן - על כוונתו לבקש הוצאת צווי מעצר נגד רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובכירי החמאס יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף, בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה ברצועת עזה. ההודעה הזו יצרה הדים רבים והובילה לביקורת רבה.

מה המשמעות של הודעה זו? מה יכולות להיות ההשלכות שלה? וגם - כיצד פסיקה מוקדמת יותר של בית הדין הפלילי שינתה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והובילה אותנו לנקודת הזמן הזו?

עו"ד ירון זמר, עורך דין במשרד עורכי הדין ג'ון גבע, הדר ושות', מומחה למשפט בינלאומי ומרצה בפקולטה למשפטים, מסביר.

בית הדין הכיר בסמכותו לדון בסוגיות הנובעות מה"מצב בפלסטין"

בעיקרון, עמדתה של ישראל ביחס ל־ICC היא שלילית, וישראל גורסת כי אין לבית הדין סמכות שיפוט ביחס אליה, כמו גם בשטחי הגדה המערבית ובעזה. הבסיס לטענה, בעיקרו, כי ישראל אינה חתומה על אמנת רומא, שעל בסיסה הוקם בית הדין, והיא אינה חברה בו.

בפברואר 2021, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הכיר בסמכותו לדון בסוגיות הנובעות מה"מצב בפלסטין". ההחלטה הגיעה בעקבות הכרת האו"ם בפלסטין כמדינה משקיפה לא-חברה ב-2012, והצטרפותה לאמנת רומא ב-2015. "ההחלטה הזו היא שנתנה את הסמכות לבית הדין לפעול כעת", מסביר עו"ד זמר, "מכוח אותה החלטה פנה התובע לבית הדין בבקשה להוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, לצד בכירי החמאס. אגב, האופן שבו הוא הודיע על זה היה יוצא דופן - הוא כינס מסיבת עיתונאים והודיע על הכוונה שלו לבקש את צווי המעצר, זה הליך שבאופן כללי לא מתבצע כך. העובדה שהוא עשה את זה באופן פומבי היא חריגה ומן הסתם יש לה אג'נדה".

לדברי עו"ד זמר, הפסיקה ההיא מ-2021 העבירה את הסכסוך מסכסוך מקומי-אזורי לסכסוך שמתנהל בזירה המשפטית הבינלאומית, ולכך יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת, אם בין הדין הפלילי הבינלאומי יחליט להפעיל את סמכותו - כפי שאנחנו רואים כעת.

"בית הדין, בהרכב של 3 שופטים, צריך עכשיו לדון בבקשה של התובע", מסביר עו"ד זמר, "זה יכול לקחת זמן, אבל מצד שני - גם יכול להיות הליך מהיר מאוד".

אם אכן תתקבל בקשת התובע - ויוצאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, יש לכך השלכות בעייתיות עבור ישראל. "המשמעות של הוצאת צווי מעצר היא כי המדינות החברות בבית הדין, 123 במספר, לא יוכלו להזמין את גלנט ונתניהו לביקורים רשמיים, למעשה - אותן מדינות יהיו חייבות למלא את הצו ולעצור את הבכירים הישראלים אם יגיעו לשטחן".

בריטניה וארה"ב מתנגדות לבקשה

עו"ד זמר מציין כי אם מסתכלים על מי שהורשעו בעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי - לא ימצאו ברשימות אלו מנהיגים של מדינות דמוקרטיות.
"מי שהורשעו בעבר בבית הדין הם מנהיגים ממדינות עולם שלישי, רובן מאפריקה. כמו כן, הוצא צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בטענה כי הוא אחראי לפשעי מלחמה".

לדבריו, אם יוצאו צווי מעצר דומים לנתניהו וגלנט תהיה לכך פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל. "העובדה שהתובע משווה בין נתניהו וגלנט לסינוואר ודף - היא לא נתפסת. לכן לא מעט מדינות, ביניהן בריטניה וארה"ב, הודיעו כי הן מגנות את ההחלטה".

מכיוון שבריטניה חברה בבית הדין היא יכולה לפנות לשופטים ולהציג את עמדתה בסוגיה. בית הדין הודיע כי יאפשר לכל מדינה החברה בו המבקשת לטעון בפניו בנושא, לעשות זאת עד ה-12 ביולי. "זה נותן פתח לעוד מדינות להתערב בסכסוך, שפעם היה מוגבל רק לישראל ולפלסטינאים - וזה כאמור השפעה של אותה החלטה מ-2021", מציין עו"ד זמר, "ייתכן כי לא מעט מדינות מתנגדות להוצאת צווי מעצר כאלו כי הן חוששות להיות באותו המצב כמו ישראל בעתיד", הוא מסכם.

עו"ד ירון זמר, מומחה למשפט בינלאומי ומרצה בפקולטה למשפטים