­­­מקומן של נשים בפוליטיקה הישראלית ובמוקדי קבלת ההחלטות

היעדרן של נשים מהזירה הפוליטית הישראלית בולט כבר שנים רבות, אבל זועק עוד יותר בתקופות של משבר. הנושא הזה היה במרכזו של דיון שערכה הקליניקה למשפט ומגדר של הפקולטה למשפטים, שבו השתתפה השרה לשעבר ציפי לבני. לבני דיברה על נשים בפוליטיקה הישראלית,
על התפיסות הביטחוניות והפוליטיות שלה, וניהלה שיחה מרתקת עם המשתתפות והמשתתפים.

עו"ד מרים זלקינד, מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה, מציינת כי הדיון בו השתתפה לבני הוא חלק ממגוון פעילויות שמקדמת הקליניקה, העוסקת בפרויקטים של קידום מדיניות לשוויון מגדרי. בין השאר פועלים הסטודנטים והסטודנטיות בקליניקה לסיוע לנשים מאוכלוסיות מוחלשות במגוון תחומים - הוצאה לפועל, דיני משפחה ואלימות נגד נשים.

ישראל הדרדרה בסולם הייצוג הפרלמנטרי העולמי

"בכנסת הקודמת, ה-24, היה מספר שיא של נשים - 45, והן היוו 30% מכלל הח"כים", אומרת עו"ד זלקינד, "בכנסת הנוכחית מספר הנשים צנח ל-33 בלבד. בסולם הייצוג הפרלמנטרי ישראל הדרדרה 35 מקומות - מהמקום ה-61 למקום ה-96, והיא נמצאת באחד המקומות הנמוכים בעולם מבחינת ייצוג של נשים בפרלמנט".

עו"ד זלקינד מדגישה כי "מדינות שסובלות מייצוג חסר של נשים בהנהגה שלהן הן מדינות פחות דמוקרטיות, מכיוון שבמדינות כאלו הממשלות מייצגות באופן שאינו מיטבי את כלל האוכלוסייה. חשוב להזכיר שבישראל יש שתי מפלגות שבאופן עקבי לא מאפשרות לנשים להתמודד לתפקידים בהן - ש"ס ויהדות התורה. המשמעות של זה היא שהצרכים של הנשים החרדיות מוזנחים, הנושאים שחשובים להן לא מגיעים לסדר היום".

אחד הנושאים המרכזיים בהן עוסקת הקליניקה אותה מובילה עו"ד זלקינד הוא הדרת נשים, במובן הרחב שלה. כך, בסמסטר א', לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הוציאה הקליניקה "זכותונים" למועמדים והמועמדות ברשויות המקומיות ולבוחרים ולבוחרות, שהסבירו מהי הדרה, בדגש על השחתת תמונות נשים ונערות במרחב העירוני. "בנוסף, החתמנו מועמדות ומועמדים רבים על התחייבות להיאבק בתופעה".

היעדר נשים ממוקדי קבלת החלטות צורם בעיקר בתקופות משבר, ובעיקר לנוכח התפקיד המשמעותי שיש לנשים במלחמה הנוכחית. "כבר בימים הראשונים של המלחמה ראינו את המרכזיות של נשים בלחימה עצמה - נשים שסיכנו חיים והצילו אנשים רבים, נשים שגויסו למילואים משמעותיים, ביניהן גם סטודנטיות שלנו, אלפי נשים שמחזיקות את העורף בתנאים בלתי אפשריים, נשים שממלאות מגוון תפקידים במקצועות הטיפול השונים שקורסות כעת תחת העומס", אומרת עו"ד זלקינד, "לצד המרכזיות והחשיבות הרבה שלהן – אפשר לראות איך הזלזול בתרומה שלהן נמשך - אם זה הזלזול בתצפיתניות, חוסר ההקשבה לנשים באופן כללי, והעובדה שאין כמעט נשים בקבינט ובוודאי לא בקבינט המצומצם שיכולות להציף נושאים רבים וקריטיים ל-50% מהאוכלוסייה בישראל".

כאשר נשים הן חלק ממו"מ להסכם שלום - יש לו יותר סיכוי להתממש

עו"ד זלקינד מדגישה את הקולות הנשיים הבולטים שנשמעים בתקופה הזו, מחוץ למערכת הפוליטית: "את המאבק להחזרת החטופות והחטופים מובילות נשים. הן משמיעות שיח אחר, קולות של חמלה, קריאות שלא לצאת למלחמות מיותרות, לא לסכן את החיילים. הן גם מדברות על היום שאחרי - נשים כאלו אנחנו צריכים בהנהגה שלנו".

לדבריה, מחקרים שונים מראים כי כאשר נשים לוקחות חלק בדיונים מדיניים על הפסקות אש והסכמי שלום - יש להסכמים אלו סיכוי גדול יותר להתממש ולהחזיק מעמד לאורך זמן, ולכן לדבריה חשוב לשלב גם בדיונים הנוכחיים שישראל מקיימת יותר נשים.

"אבל מעל לכל - לא ייתכן שלנשים לא יהיה ייצוג הולם, ולא רק בממשלה. אנחנו גם לא רואות מספיק נשים בדיונים בטלוויזיה, למשל.
אם אנחנו רוצים שהילדות והילדים שלנו יחיו בעולם טוב יותר, כולנו צריכים לשאוף לייצוג שוויוני".

והיא מסכמת במסר מעודד: "אני רואה את הסטודנטיות שמגיעות לקליניקה - נשים צעירות, חכמות ומבטיחות עם ברק בעיניים שמאמינות ויודעות שהן יכולות לעשות שינוי בחברה הישראלית. הלהט, האמונה, הכוח והחוכמה שלהן - מייצרים תקווה".