איך הקורונה שינתה את עולם הטלמדיסין? רפואה מרחוק בלחיצת כפתור

תחום הרפואה הדיגיטלית (Digital Healthcare), הפך למוכר הרבה יותר בשנים האחרונות.
תחום זה משלב את עולם הרפואה ואת המהפכה הדיגיטלית, כדי לייעל ולשפר את שירותי הרפואה, הפרטית והציבורית, ועושה שימוש במידע רפואי לצד שימוש בחידושים טכנולוגיים מעולם המידע והתקשורת. תחום הרפואה הדיגיטלית עוסק בכל המכשור והטכנולוגיות שנועדו לסייע לצוות הרפואי לטפל בחולים ולהשיג איכות טיפול טובה יותר.

תחום זה הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות הודות להתפתחות טכנולוגיות חדשות, המאפשרות אבחון וטיפול בחולים באופן ממוקד ויעיל יותר מבעבר. פתרונות בתחום הרפואה הדיגיטלית נוגעים בכמה נושאים בהם: תחום הרפואה מרחוק, המכונה גם טלמדיסין; רפואה מותאמת אישית; ניטור מדדים אישיים ע"י המטופל; ניטור וטיפול במצבים רפואיים; ניתוח נתוני Big data; בדיקות גנטיות ואבחון של בעיות גנטיות באמצעות בינה מלאכותית או מכשור טכנולוגי ועוד.

אבחון ובדיקה מרחוק של מטופל

תחום הטלמדיסין, שכאמור הוא חלק ממערך הרפואה הדיגיטלית, כולל שירותים רפואיים שניתנים באמצעים טכנולוגיים או באמצעות תקשורת אלקטרונית. באמצעות טלרפואה/טלמדיסין מתאפשרים מרחוק: מעקב אחרי מידע, קביעת תורים, אבחון ובדיקה, מעקב אחרי המטופל וניטור ואף מפגשים עם מטפלים באמצעות שימוש באמצעים אלה.

תחום הטלרפואה התפתח במאה ה-20 בזכות אמצעי התקשורת וטכנולוגיות המידע המודרניות. טכנולוגיות אלה מאפשרות תקשורת בין המטופל לבין הצוות הרפואי בזמן אמת או באופן דחוי.

מהם סוגי השירותים ברפואה מרחוק?
- מידע רפואי מרחוק: אפליקציות ואתרי אינטרנט ייעודיים להצגת מידע רפואי על המטופל, כמו נתונים ומסמכים מעברו הרפואי, תוצאות בדיקות, הזמנת מרשמים לתרופות וקביעת תורים.
- מפגש מקוון בזמן אמת: עם המטופל באמצעות שיחת וידיאו או שיחת טלפון.
- בדיקה במכשיר רפואי מקוון: המאפשר צפייה, מדידה, עיבוד והצגה של נתונים פיזיולוגיים של המטופל, כגון בדיקת קצב לב וקצב נשימה, כאשר המידע מועבר באופן מקוון לרופא.
- מעקב וניטור רפואי: מכשירים לבישים או מושתלים בתוך גופו של המטופל, כמו קוצב לב או מוניטורים של רמות גלוקוז בדם, המאפשרים מעקב רציף על ידי שליחת מידע באופן תדיר לגורם המטפל.
- אבחון מבוסס בינה מלאכותית: המאפשרת להציע אבחנה רפואית וטיפול אפשריים.

טלמדיסין בישראל: היסטוריה של שני עשורים

תחום הטלמדיסין קיים בישראל למעלה מעשרים שנה. מרבית המרכזים הרפואיים בארץ היום, לרבות קופות החולים, הקימו מערכי רפואה מרחוק הנותנים טיפול למטופל בביתו, ומופעלים על ידי אנשי צוות אשר חלקם מחברות פרטיות לדוגמה, חברת שרן וקיימות עוד כעשרים חברות קטנות. חברות אלו מעסיקות כוח אדם רפואי ופרא-רפואי ומספקות שירותי רפואה מרחוק לטיפול ביתי בחולים כרוניים. החברות שולחות נציג לבית המטופל/ת, שמחבר אותו למכשור, ובמוקד החברה מתבצעות הקריאה והניתוח של הנתונים המסייעות למטפל לתת את הטיפול המיטבי בבית המטופל.

המפתח של תחום הרפואה הביתית מרחוק בארץ הוא ד"ר איב ביטון, הבעלים של חברת שרן המספקת שירותי טלמדיסין.

הקורונה האיצה שימוש בכלים מעולם הרפואה הדיגיטלית

באופן טבעי בעקבות מגפת הקורונה הואץ השימוש בכלים מתחום הרפואה הדיגיטלית בצורה משמעותית בארץ ובעולם. כך, בעקבות הקורונה לא רק חולי לב שמשתמשים בשירותי טלרפואה (חברות שחל ונטלי מספקות שירותים אלו בישראל), נזקקו לרפואה מרחוק אלא כלל האוכלוסייה. נוצר צורך לטפל במטופלים מרחוק שהיו בבידוד ולנטר אותם מרחוק, ולשם כך פותחו אמצעים מהירים. כך פותחו במהלך המגפה סנסורים רבים שהוצמדו למטופל, כדי לבצע מעקב הדוק אחר מצבו ולמנוע הידרדרות. בין היתר, פותחו סנסורים לבדיקת חום רציפה, לניטור תנועות נשימה ואחוז החמצן בדם ועוד. פותחה גם מערכת הדמיה, שנשלחה לביתו של המטופל, ושם ביצע איש צוות צילום חזה. הודות לקורונה גם יוצרו מכונות הנשמה ניידות ופשוטות להפעלה, שיוכלו להיכנס לביתו של המטופל. הקורונה אף הביאה לזינוק בשימוש בשיחות וידיאו עם הגורם המטפל וכן לעלייה דרמטית בשימוש במכשור שהיה קיים עוד לפני המגפה, אך לא היה בשימוש רב.

בנוסף לטיפול מרחוק בחולי קורונה במהלך תקופת המגפה, בוצעו גם טיפולים מרחוק בחולים כרוניים שלא יכלו להגיע למרכזים הרפואיים. גם טיפולים במחלות פסיכיאטריות ומעקב אחר נשים בהיריון בסיכון בוצעו באמצעות טלרפואה בזמן הקורונה. כדי לבצע מעקב כזה בביתן של הנשים, נדרשו מכשיר אולטרסאונד נייד ובדיקות מעבדה ניידות המספקות תוצאות במהירות.