סיפור ההצלחה של חיים בוקעי
מאמרים אקדמיים נדמו לי תמיד כמתישים מדי לקריאה ולהבנה, שפה גבוהה, מלל שלא תמיד נדמה כיצד הוא קשור, ביבליוגרפיה שלא מובן מאיפה הושגה, נתונים שלא ידוע מהיכן הגיעו ועוד, את כל זה תוכנית התזה שינתה.
במהלך תכנית התזה מקבלים את הכלים לקחת מאמר ולפשט אותו כך שהוא יהיה מובן לקריאה ולהבנה. לומדים את מבנה המאמר, כיצד לקרוא אותו ובאילו חלקים להתמקד. מבינים את סוגי המחקרים השונים וכיצד לסווגם, כלי אדיר שיכול להואיל בהבנת ספרות מחקרית.
אם בעבר קריאת מאמר אקדמאי היה נדמה לי כאורך הגלות אזי בתום סדנת התזה זמן הקריאה הצטמצם פלאים תוך שימת דגש על חלקים חשובים של המאמר, התמקדות והבנה שלהם. המאמרים האקדמאיים לא נראים מפחידים יותר.
התרומה ממשיכה לכתיבת התזה עצמה. איסוף הנתונים, ניתוח הנתונים, הצגה רהוטה של הממצאים, הפרפקציוניזם הנדרש ועוד. הלימוד משליך הלאה לכתיבת מסמכים ועבודות בעבודה היומיומית.
אשקר אם אומר שכתיבת התזה לא הייתה מאתגרת. התמקדות בשאלת המאמר, השקעה באיתור וסינון הנתונים הרלוונטיים, ממש הוצאת המץ מן התבן, אך שכרה בצידה כאשר מגיעים לניתוח עצמו ומגלים כי הנתונים מסתדרים מעצמם בתבנית מסוימת. זאת כמובן בלי לפסוח על הכתיבה עצמה שדורשת יכולת התמדה.
לבסוף אבקש להודות לשתי מנחות התזה שלי, לד"ר מאיה פינגר שידעה לתת את הדחיפה ואת ההערות הנדרשות ובעיקר לפרופ' רוני מנוס שידעה להנחות אותי תוך גילוי הבנה וסבלנות אין קץ צעד אחר צעד בכתיבה ובניתוח המחקר האקדמאי. ללא ספק זכיתי.
