ChatGTP - האם כולנו נוחלף על ידי בינה מלאכותית?
מנכ"ל IBM העולמית הטיל פצצה בחודש מאי השנה כשהודיע על כוונת החברה להקפיא אלפי גיוסים מתוכננים, כי להערכת החברה ניתן יהיה להחליף עובדים אלו בשנים הקרובות בבינה מלאכותית. מנכ"ל החברה, המעסיקה מעל 260 אלף עובדים ברחבי העולם ובין השאר גם בישראל, אמר כי הגיוסים יוקפאו או יואטו בעיקר במחלקות בק אופיס כמו משאבי אנוש. להערכתו, ניתן יהיה להחליף 30% מהתפקידים שאינם דורשים פגישות עם לקוחות על ידי בינה מלאכותית או אוטומציה כבר בשנים הקרובות.
ההצהרה הזו, בעיקר כשהיא מגיעה מחברה מובילת שוק, מייצרת כמובן חששות רבים בקרב עובדים במגוון תחומים, ובקרב מי שצפויים להצטרף לשוק העבודה בשנים הקרובות.
אין ספק כי מהפכת ה-AI מייצרת שינויים משמעותיים בשוק העבודה, כמו גם בשווקים נוספים, וייתכן כי שינויים אלו יגרמו להיעלמותם של מקצועות שונים, ושינוי משמעותי באופיים של אחרים.
יניב רונן, אסטרטג ויועץ חדשנות לעסקים, מרצה בבית הספר לתקשורת, מזכיר כי בכל פעם שנכנסת טכנולוגיה חדשה, היא מייצרת שינויים ומובילה לזעזועים. "ה-AI לא שונה בהיבט הזה. חשוב לבחון מה מרחב ההזדמנויות שהטכנולוגיה הזו מביאה למעסיקים וגם לעובדים".
"לדעת לדבר את שפת המכונה"
רונן לוקח את המקרה של IBM כדוגמה, "הבינה המלאכותית מקלה על תהליך הגיוס והופכת אותו לאוטומטי בחלקים רבים. במקום ללכת ולחקור על כל מועמד בנפרד ולהקצות לכך זמן יקר, ניתן לעשות שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמסייעים להעריך מה הסיכוי שאותו מועמד/ת מתאים ל-DNA של החברה. מה היכולת שלו להצליח לשגשג ולבוא לידי ביטוי, על סמך, נגיד – הפעילות שלו ברשתות החברתיות. כל התהליכים האלו יכולים לעשות על ידי מכונה ובמהירות יחסית".
לדבריו, מי שמסיימים את הלימודים כבר כעת צריכים להיות מודעים לכך ולדעת איך המערכות האלו עובדות, על מנת להתאים את קורות החיים שלהם, ולייצר את התוכן הרלוונטי שאותן מערכות סורקות ומחפשות.
"צריך לדעת לדבר את שפת המכונה, ולא רק כאשר מחפשים עבודה", הוא אומר. רונן מציין כי הבינה המלאכותית מייצרת מקצועות חדשים, אחד מהם הוא מהנדס פרומפט. "האנשים האלו הם מי שיודעים כיצד לעבוד מול מערכות בינה מלאכותית על מנת לייצר את התוצרים הכי מדויקים. הם בכלל לא צריכים להיות מתחום מדעי המחשב – הם יכולים להיות אנשי תוכן למשל, שלומדים את המערכות הקיימות וכיצד לעבוד מולן, איזה שאילתות לכתוב, אלו הנחיות לתת. זה תפקיד שנולד מתוך צורך אמיתי, וכדי להשתלב בו חייבים להכיר את כלי הבינה המלאכותית על היתרונות והחסרונות שלהם".
הצורך במגע האנושי לא ייעלם
לצד התפקידים החדשים שייווצרו, והתפקידים שישתנו, רונן מרגיע כי לא כל כך מהר ייעלמו תפקידים קיימים. "אם נחזור שוב לדוגמה של IBM – גם אם מצמצמים את הפונקציות האנושיות בתחום הגיוס - עדיין צריך פונקציה אנושית שתבקר את הנתונים מול המערכת. "המערכות האלו עדיין לא מושלמות וארגונים וחברות לא ייקחו את הסיכון. הם יצמידו אנשי מקצוע שיצטרכו לבקר את הפעילות של אותן מערכות".
כך, למשל, בתחום של כתיבת תוכן. "מערכות הבינה המלאכותית הקיימות כבר היום, למשל ChatGTP , יודעות לייצר תוצרים איכותיים אבל עדיין צריכים איש מקצוע שיבקר ויאמת את הנתונים. לפעמים המערכות מספקות מידע לא מדויק, וחייב להיות פיקוח על זה. בנוסף, בתחום של כתיבת תוכן חשובה היכולת לייצר ייחודיות, בידול, והכלים הקיימים עדיין לא מסוגלים לעשות זאת".
הצורך בגורם אנושי המנהל את מערכות הבינה המלאכותית והיודע לתשאל אותן נובע גם בשל ההטיות מהן הן מושפעות. כך, אם תבקשו ייצוג ויזואלי של אדם עשיר מ- Midjourney סביר להניח שתקבלו תמונה של גבר לבן – לא אישה, או גבר שחור. "מערכות אלו מושפעות מהטיות קיימות, ואלו מקבלות ביסוס ומעמד ומשכפלות את עצמן. זו מערכות שאינן לומדות. הן משקפת את עולם התוכן של מי שמזין לתוכן את הנתונים, ומשקפות את המשתמשים בהן - לטוב ולרע", אומר רונן, "בנוסף, מידג'רני זו מערכת שיכולה להחליף את העבודה של הביצועיסט, אבל היא לא יכולה להחליף את ההיבט הקריאטיבי. יצירה אמיתית היא כזו שיכולה לגרום לאנשים להרגיש משהו כלפיה, ויצירות כאלו הן מקוריות ולא משהו שבינה מלאכותית יכולה כעת לייצר".
רונן מדגיש גם את ההיבט החשוב של המגע האנושי. "אם מוותרים על חיבור בין אדם לאדם - מאבדים את הלב הפועם, את היצירתיות, את הביקורתיות ואת היכולת לשים גבולות".
