משבר הג'וניורים בהייטק: כיצד האקדמיה יכולה לסייע בפתרונו?
בשנים האחרונות, תחום ההייטק חווה צמיחה מהירה לצד טלטלות משמעותיות. מצד אחד זו תעשייה שגדלה בצורה משמעותית והביקוש לעובדים בה שומר כל הזמן על רמה גבוהה. מצד שני זה ענף שרגיש יחסית למשברים, כלכליים וביטחוניים, ונוטה להתכווץ בתקופות מאתגרות.
אחת הבעיות המרכזיות בענף, בהיבט של כוח אדם, שהפכה לנוכחת עוד יותר בשנה האחרונה, היא משבר הג'וניורים – בוגרי ובוגרות תארים טכנולוגיים שמתקשים להשתלב בתעשייה בשל היעדר ניסיון מעשי. באופן טבעי, חברות רבות מעדיפות לגייס עובדים מנוסים שיכולים להשתלב בעבודה במהירות, וכתוצאה מאות בוגרים מוצאים את עצמם ללא משרה בתחום לאחר סיום הלימודים.
מעסיקים מעדיפים ניסיון וחוששים מההשקעה
למשבר הג'וניורים יש מספר גורמים: רבים מהבוגרים והבוגרות מסיימים את הלימודים עם ידע אקדמי רחב אך עם ניסיון מעשי מצומצם. מעסיקים רבים, מצידם, חוששים מההשקעה הנדרשת בהכשרת ג'וניורים ולכן מעדיפים לגייס מועמדים עם ניסיון קודם.
כמו כן, אין אפשר להתעלם מהמצב בשוק התעסוקה - בתקופה של אי וודאות כלכלית, חברות מצמצמות גיוסים ומעדיפים להתמקד בגיוס טאלנטים מנוסים.
כאשר שאלנו את השותפים שלנו בחברות הייטק מדוע צמצמו באופן ניכר את גיוס הג'וניורים עלו מספר סיבות:
1. חברות מעדיפות להתמקד בעובדים שיכולים להשתלב במהירות בצוותים ולהתחיל לתרום לפרויקטים בלי צורך בהכשרה ממושכת. ג'וניורים לעומת זאת, דורשים זמן למידה וליווי מצד עובדים ותיקים ומנוסים. קושי זה בולט בעיקר בחברות סטארט אפ בהן כמעט ואין מחלקות הכשרה מסודרות ולכן הכשרת ג'וניורים גוזלת זמן מהעובדים העמוסים ממילא.
2. ישנם מעסיקים החוששים כי ג'וניורים לא מכירים מתודולוגית עבודה מקובלת, ולא רגילים לסביבת עבודה אינטנסיבית, מה שיפגע בתהליכי העבודה בחברה.
3. עלות העסקה מול הערך שמתקבל – יש חברות הרואות בהכשרתם של ג'וניורים השקעה שלא מביאה תמורה מיידית.
4. לאור הפיטורים והאטה בגיוסים בתעשיית ההייטק יש כיום היצע גדול יותר של מועמדים מנוסים שמחפשים עבודה, מה שמוביל לתחרות קשה יותר עבור ג'וניורים. חברות מעדיפות לנצל את המצב ולהעסיק מועמדים שכבר צברו ניסיון, גם אם מדובר במשרות זוטרות.
לא גזרת גורל: כיצד האקדמיה יכולה לסייע בפתרון המשבר
אנחנו מאמינים שמשבר הג'וניורים בהייטק אינו גזירת גורל, ומשוכנעים כי יש למוסדות האקדמיים יכולת לתרום לפתרונו.
האקדמיה צריכה להבין כי אחד מתפקידיה המשמעותיים, ולא רק בתחום ההייטק, היא לסייע לבוגרים ולבוגרות לצבור ניסיון מקצועי עוד במהלך הלימודים. באמצעות תוכניות התמחות כמו תוכנית ה-Internship שאנחנו מיישמים, במסגרתה סטודנטים וסטודנטיות צוברים ניסיון מקצועי בחברות, באמצעות חיבור לתעשייה במגוון פרויקטים, על ידי הכשרה מעשית לאורך כל התואר ויישום תוכניות וסדנאות שונות התומכות בתהליך בניית הקריירה של הסטודנטים – ניתן לעזור להם לצבור ניסיון מקצועי מצד אחד, ומצד שני לחשוף חברות לכוח אדם איכותי שהן יכולות לגדל. בכך, ניתן לאפשר לבוגרים כניסה חלקה יותר לעולם ההייטק.
בנוסף, כדי להתמודד עם המשבר, יש לקדם מודלים חדשים של שילוב ג'וניורים בתעשייה על ידי יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים עם תמיכה ממשלתית, מתן תמריצים לחברות שיגייסו ויאמנו ג'וניורים, הכוונת סטודנטים לתחומים מבוקשים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי ועוד.
למרות האתגרים, התעשייה הישראלית ידועה בגמישותה וביכולתה להתאושש. חיזוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה, הממשלה והתעשייה יוכל לא רק ולהבטיח עתיד תעסוקתי לדור הבא של ההייטקיסטים, אלא יתרום למשק כולו.
ליאת אלוני, יועצת קריירה בפקולטה למדעי המחשב