כל הדרך מהחינוך החרדי לתואר שני בהצטיינות
כל מה שאתם צריכים לדעת
לימודים אקדמיים מציבים אתגרים רבים עבור מי שבוחרים בהם: אינטלקטואליים, רגשיים ואפילו תפעוליים (איך משלבים לימודים עם עבודה?
עם חיים אישיים?). עבור מי שמגיעים ללא רקע בסיסי במקצועות הליבה - האתגרים גדולים פי כמה. מי שהתמודדה עם אתגרים אלו, ובצורה מעוררת השראה, היא רבקה ביתן.
ביתן גדלה במגזר החרדי, והחינוך אותו קיבלה לא כלל לימודי ליבה. בתור יוצאת בשאלה, אפשרויות הקריירה שהיו פתוחות בפניה היו מצומצמות ביותר. "כל מי שגדלו איתי עובדות בתחומים שקשורים להוראה וטיפול בילדים", היא מספרת, "כשניסיתי לפנות לעבודות אחרות, ראיתי שאין לי סיכוי. בכל מקום רצו לראות תואר, או לפחות בגרויות. היה בפני מחסום מאוד ברור, בגלל הרקע שלי".
לימודים בכיתות קטנות
ביתן החליטה שהיא לא תיתן לחסמים האלו לעצור אותה. "אמרתי לעצמי, זה הרקע שלי, כך גדלתי, אבל אני לא אשב ואבכה. אני אלחם בציפורניים כדי להתקדם". היא החלה לפנות למוסדות השונים להשכלה גבוהה על מנת לברר איפה תוכל להשתלב בלימודים אקדמיים, עם הרקע שלה - ללא תעודת בגרות. "לא רציתי להשלים בגרויות כי זה תהליך שלוקח המון זמן", היא אומרת. כשהגיעה לייעוץ במכללה למינהל, הציעו לה להשתלב במכינה לגילאי 30+ , מכינה ייעודית המיועדת למועמדים ומועמדות מעל גיל 30, להם אין בגרויות.
על פי החלטת המל"ג, ניתן לקבל פטור מהשלמת בגרויות כתנאי לקבלה ללימודים אקדמיים, אם המועמד/ת מעל גיל 30 - בכפוף למעבר מכינה ייעודית. במכללה למינהל יצרו מכינות המתאימות לאוכלוסייה זו כדי לסייע למועמדים ולמועמדות מעל גיל 30, ללא זכאות לבגרות, להתקבל ללימודים. המכינות מקנות לבוגרים ולבוגרות את הרקע שהם נזקקים לו כדי להשתלב בכל אחד ממסלולי התואר הראשון שמציעה המכללה, למעט תכנית התואר הראשון בניהול מערכות מידע.
המכינות במכללה נעשות בכיתות קטנות, ואורכן סמסטר אחד. ביתן השתלבה במכינה המיועדת למי שמעוניינים ללמוד תואר ראשון במדעי ההתנהגות. "המכינה היתה קשה, על גבול הבלתי אפשרי בעיקר במתמטיקה. היו לי חסרים משמעותיים. לא ידעתי מתמטיקה ברמה הבסיסית ביותר", היא מספרת.
"המרצה אמרה לי 'אני איתך יד ביד עד סוף המכינה'"
את המכינה סיימה ביתן בהצלחה, הרבה בזכות כח הרצון וההשקעה שלה, אבל גם הודות לתמיכה האדירה של צוות המרצים. "מושיקו, המרצה בקורס המתמטיקה, חיזק אותי כל הזמן. הוא ביקש ממני להתקשר אליו בכל שאלה. הייתי מתקשרת אליו בערב והוא היה מסביר לי איך לפתור תרגילים. גם המרצה לאנגלית היתה מדהימה. כשסיפרתי לה את הבסיס לקושי שלי, את הרקע שלי, היא הרגיעה אותי ואמרה לי 'אני איתך יד ביד עד סוף המכינה'".
ביתן סיימה את המכינה בציונים גבוהים ביותר, והמשיכה ישר לתכנית התואר הראשון במדעי ההתנהגות של המכללה, אותה סיימה בהצטיינות. לאחרונה סיימה בהצטיינות גם תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני - אף הוא של המכללה.
"הליווי המדהים של המרצים במכינה, גרם לי לרצות להמשיך ללמוד במכללה גם את התארים", היא אומרת, "ובאמת לאורך כל תקופת הלימודים שלי קיבלתי תמיכה וחיזוקים רבים, ועזרה בכל פעם שהייתי צריכה".
ביתן, שכעת מחפשת עבודה, מודעת לפער שעדיין קיים בינה לבין מי שהחלו את הלימודים בגיל צעיר יותר. "אני יוצאת לשוק העבודה בגיל 35, ויש פער גילאים ביני לבין אנשים אחרים שסיימו את אותם התארים כמוני. אבל אני לא אשאר מאחור. הוכחתי לעצמי בעבר כי כאשר אני רוצה משהו - אני משיגה אותו".