ספיר אשר

המורכבות של נפש האדם היא דבר מרתק שמשך אותי כמעט מאז ומעולם. את הרעיון של "להיות פסיכולוגית" התחלתי לגבש בצבא – בתור מאבחנת ומראיינת פסיכוטכנית. במהלך השירות שלי פגשתי מגוון רחב של טיפוסים, מרואיינים רבים שכל אחד מהם נראה לי עולם ומלואו. הבנתי שהעולם הפנימי שלהם מעניין אותי, ולא משנה אם היו אלה נערים נורמטיביים, נערים שהתמודדו עם בעיות נפשיות או כאלו שהספיקו לצבור עבר פלילי מרשים. כשהשתחררתי מהצבא הרגשתי ברת מזל על כך שהבנתי בגיל מוקדם את הכיוון שלי בחיים, בזמן שחברים שלי עדיין התלבטו מה ואיפה ללמוד. עדיין לא הבנתי כמה מורכב, קשה וארוך יהיה המסלול אל עבר הקליניקה, ועד כמה הבחירה במוסד האקדמי שבו מתחילים היא כבדת משקל.

בהתחלה, הנטייה שלי הייתה לבחור באופציה של אוניברסיטה, אבל אז, חברה טובה שהתחילה ללמוד במכללה למינהל סיפרה לי כמה שהיא מרוצה מהמקום וכך בהחלטה רגעית אמרתי לעצמי שכדאי בכל זאת לתת צ'אנס למכללה ולהגיע ליום פתוח של החוג לפסיכולוגיה. רק שם הבנתי על מה בעצם מדובר.

החשיבות של סגל נעים ומבין היא בלתי ניתנת לתיאור כאשר מצופה מאתנו כסטודנטים לתפקד גם במישור האקדמי וגם בתחום המעשי: קיבלתי ליווי מהמכללה גם כשהתנדבתי בהוסטל לנערות וגם לאחר מכן, כשהמשכתי להתנסות המעשית שלי במרפאה לילדים ונוער בבית החולים בנס ציונה. הצעדים הראשונים שלי לעבר הגילוי שלי את עצמי כמטפלת נעשו בסביבה שידעה לתת לי לצמוח ולהתנסות בסביבה בטוחה. זה נתן לי המון. גם ההתנסות המחקרית מקבלת מקום של כבוד בחוג. כמו כל הסטודנטים בכיתה שלי, גם אני הכנתי שתי עבודות סמינריוניות (בזמן שבמוסדות אקדמיים אחרים מכינים רק אחת) ובנוסף לכך, הזדמן לי לשמש כעוזרת מחקר בכמה מחקרים מרתקים, שאחד מהם נמצא בשלבים האחרונים לקראת פרסומו. בנקודה הזאת יהיה הוגן לומר ששלוש השנים שלי במכללה היו בהחלט עמוסות, ושכדאי להתכונן לקראת תואר שהעבודה בו קשה ומאומצת (לפחות אצל מי שכמוני, מכוון לתואר שני בקלינית, שתנאי הקבלה אליו לא פשוטים). אבל, לכל אורך הדרך לא הייתי לבד: כמו שכבר הזכרתי, הסגל ליווה אותי בכל צעד והיה זמין לכל שאלה, וגם החברים שפגשתי בתואר ועברו יחד איתי את המסע הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית ומהחיים שלי בכלל.

היום, שנתיים אחרי סיום תואר ראשון בלימודי פסיכולוגיה, אני משמשת כמדריכה בקורס מתא"ם (מילה גסה שעוד תשמעו עליה בהמשך הדרך, חבל לי להלחיץ אתכם כבר מעכשיו..) ומתרגשת להתחיל את התואר השני בפסיכולוגיה קלינית. אני בטוחה שלבחירה שלי ללמוד במכללה למנהל הייתה ותהיה השפעה גדולה על המשך הדרך שלי, וממליצה לכל מי שחושב לטווח הרחוק להגיע ליום הפתוח ולהרגיש את האווירה המיוחדת שיש בחוג הזה לעומת מקומות אחרים. אני בטוחה שכמוני, גם אתם תתאהבו...