כיצד בינה מלאכותית (AI) יכולה לסייע לנו להבין את סוד האישיות?

האם מכונה יכולה לעזור לאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה והטיפול הנפשי להכיר יותר טוב את נפש האדם? האם היכולות המתקדמות של כלי ה-AI השונים יכולות לאפשר למחשב לאבחן הפרעות נפשיות?

ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני ומרצה בבית ספר למדעי ההתנהגות של המכללה למינהל, מציין כי מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת באופן טבעי חוסר וודאות וחששות, כמו למשל מפני הפוטנציאל שלה להחליף מקצועות בשוק העבודה, בין השאר גם בתחום בריאות הנפש. "צריך להתייחס לסוגייה הזו בזהירות", הוא אומר, "מצד אחד, טכנולוגיית ה-AI מתבססת על כלים בעלי יכולות סטטיסטיות יוצאות מן הכלל. אלו כלים מתוחכמים מאוד שיכולים לאתר ולחבר במהירות דאטה ממקורות רבים תוך אינטגרציה ויצירת תכנים חדשים. מצד שני, נכון להיום, ולעתיד הנראה לעין, אלו כלים שמגיבים לפקודות שהם מקבלים, ועושים זאת ללא רגשות וללא מודעות. לכן, הם עשויים להוות כלי עזר משמעותיים לאנשי בריאות הנפש, ואף לתת שירותים פסיכולוגיים מסוימים לקהל הרחב. אבל הם לא צפויים בעתיד הנראה לעין להחליף את הקשר האנושי עם פסיכולוגים שיש לו משמעות טיפולית עמוקה".

ד"ר סלע מנחה בתואר ראשון בפסיכולוגיה בסמינר שנושאו "טכנולוגיה בשירות הנפש" העוסק בשימושים דיגיטליים לשיפור האבחון והטיפול הפסיכולוגי. בנוסף, הוא עמית מחקר במכון לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (The Research Center for Internet Psychology) באוניברסיטת רייכמן.

להתאים את הטיפול למטופל

ד"ר סלע מציין כי התרומה האדירה של כלי ה-AI השונים באה לידי ביטוי ביכולת לא רק למצוא טקסטים רלוונטיים, כמו מחקרים עדכניים, אלא גם ביכולת לחבר בין רעיונות ועל ידי כך ליצור טקסט חדש, או רעיון חדש או אפילו שיטת טיפול חדשה. "נכון להיום הבינה מלאכותית רק מחקה – היא לוקחת את המידע הקיים ויכולה לעשות אחד ועוד אחד. היא יכולה לייצר תכנים חדשים מתוך התכנים והמידע הקיים ברשת", הוא מסביר, "כך, היא יכולה להשתמש בטקסט על התפתחות הילד, ולהישען על רעיונות לטיפול בילדים קטנים ולפתח על בסיסם רעיונות לטיפול במתבגרים, למשל".

דרך נוספת שבה כלי בינה מלאכותית מסייעים בתחום הטיפול הנפשי היא באיתור החומרים העדכניים ביותר. "אם, למשל, אני נתקל במטופל שיש לו הפרעה שאני פחות בקיא בה, ובכל זאת אני רוצה לתת לו את הטיפול המיטבי, היום בעידן ה-ChatGPT יותר קל לי. בעבר הייתי פונה למאגרים אקדמיים ומחפש את המחקרים העדכניים ושיטות הטיפול המתקדמות, ומנסה לתרגם את זה בעצמי לטיפול באותו מטופל. היום ChatGPT יודע לעשות את האינטגרציה הזו בצורה לא מושלמת אבל גם לא רעה בכלל. ניתן באמצעותו לאתר את המחקרים העדכניים ביותר, תוך שהוא עושה אינטגרציה בין כולם ומסכם את הדברים".

אבל יש דרך יותר מתקדמת בה ניתן להיעזר בבינה מלאכותית כדי לדייק את הטיפול. "אם השלב הראשון הוא לבקש את המאמרים העדכניים ביותר, השלב הבא הוא לבקש מ- ChatGPT רעיונות לטיפול יותר פרסונלי, אפילו עד רמת תסריטי השיחה עם המטופל", אומר ד"ר סלע ומדגים: "נניח שיש לי מטופל עם בעיית התמכרות למריחואנה. ההנחיה הראשונה של המטפל ל- ChatGPT יכולה להיות שימצא את המאמרים העדכניים בתחום.
השלב הבא הוא על סמך אותם מאמרים שנשען עליהם לייצר תסריט שיחה /עקרונות טיפול למטופל בן 14 עם הפרעות קשב וריכוז".

כלי תומך באבחון הפרעות נפשיות

תחום נוסף בו ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית הוא תחום האבחון. "אבחון פסיכולוגי נשען על שלושה תהליכים", אומר ד"ר סלע, "הראשון הוא ראיון עם המטופל, השני הוא שאלונים שונים, כמו שאלון לאבחון דכאון, והתהליך השלישי הוא שימוש בכלים השלכתיים כמו מבחן רורשאך, כאשר בתחום האבחון לא תמיד משתמשים בכל התהליכים. היכולות של כלי הבינה המלאכותית בתחום הזה, שמתפתחים בקצב משמעותי, הם בהצעות לפרשנות של התוצאות", הוא מסביר. "ניתן היום להזין את התשובות של המטופלים, או המרואיינים לעבודה, ל- ChatGPT ולבקש פרשנות לנתונים האלו.
למשל אחד השאלונים המתוקפים והמוכרים ביותר בראיונות לעבודה הוא שאלון ה-Big Five שמאבחן 5 תכונות אישיות, ומנבא טווח רחב של התנהגויות. ניתן להזין את ציוני השאלון המועמד ל- ChatGPT ובסוף ההזנה לבקש על בסיס אבחון ה-Big Five פרשנות כמה אותו מועמד יכול להתאים לעבודה כמתכנת למשל. ChatGTP יכול לקחת את כל אחד מהציונים להשוות לנורמות שקיימות ולתרגם לעיסוק הספציפי".

הסיוע הזה באבחון יכול לבוא לידי ביטוי גם בתחום הטיפולי. "פסיכולוג יכול אחרי הפגישה הראשונה עם מטופל להכניס את התמלול ל- ChatGPT ולבקש אבחנה. המכונה לא בנויה לתת אבחון חד משמעי, והיא תיתן התרשמות כללית ולא מחייבת. מה שהמטפל צריך לעשות עם הנתונים האלו הוא לבקש מ- ChatGPT כל התרשמות – הראה לי עוד מאיפה הסקת את זה מהשיחה'. אחרי כמה הנחיות כאלו ועיבוד המידע על ידי המטפל, יהיה לו – באופן עקרוני – קל יותר לבסס את האבחון שלו. בשורה התחתונה ChatGPT הוא כבר היום כלי תומך החלטות מצוין בתחום בריאות הנפש ואני מעודד פסיכולוגים להכיר ולהשתמש בו בעבודתם".

כאמור, מדובר לדברי ד"ר סלע בכלים שיכולים להקל מאוד על עבודת המטפלים, אך לא להחליף אותם. "היכולת לנתח את הנתונים, לבקר אותם נשארת בידי הגורם האנושי. בנוסף, בעבודה הטיפולית אין תחליף לקשר האנושי", הוא מסכם.