בינה מלאכותית בתחום בריאות הנפש - הווה ועתיד

החיים המודרניים מספקים אינספור התמודדויות נפשיות, חלקן לא פשוטות. הדינמיות והשינויים הרבים לצד החשיפה לאינספור גירויים עלולים להיות קשים עבור אנשים מסוימים. בנוסף, הרשתות החברתיות שמאפשרות חיבור ואינטראקציה עם אנשים רבים - יכולות גם הן לייצר טריגרים בעייתיים.

במקביל, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לאנשי מקצוע בתחום הטיפול הנפשי להעניק טיפול למספר רב יותר של אנשים, וגם לספק טיפול מדויק יותר. הדוגמה אולי הבסיסית ביותר היא היכולת לספק שירות מרחוק - באמצעות zoom ודומותיה, ללא צורך להגיע לקליניקה של המטפל.ת.

תחום הטיפול הנפשי אף נתרם משמעותית מההתפתחויות השונות בתחום ה-AI. ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני ומרצה בתואר ראשון בפסיכולוגיה של בית הספר למדעי ההתנהגות מציין כי ההתפתחויות השונות בתחום הבינה המלאכותית מסייעות בשיפור האבחון ובשיפור הטיפול הפסיכולוגי.
ד"ר סלע מנחה במכללה סמינר שנושאו "טכנולוגיה בשירות הנפש" העוסק בשימושים דיגיטליים לשיפור האבחון והטיפול הפסיכולוגי.
בנוסף, הוא עמית מחקר במכון לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (The Research Center for Internet Psychology) באוניברסיטת רייכמן.

שימוש בדאטה כדי לאתר דיכאון ואובדנות

ד"ר סלע מדבר על תחום ה- Cyberpsychology (סייבר-פסיכולוגיה). "תחום זה כולל 3 עולמות תוכן: פסיכולוגיה, טכנולוגיה וביג דאטה", הוא אומר, "במסגרת תחום זה נחקרות תופעות פסיכולוגיות שקשורות לשימושים בטכנולוגיה, וגם כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה לשיפור האבחון והטיפול".

אחת הדרכים בהן אינטליגנציה מלאכותית מסייעת באבחון היא על ידי שימוש במידע הנאסף מהעקבות הדיגיטליים שכולנו משאירים. למעשה, כמעט לכל פעולה שאנו עושים ברשת יש עקבות דיגיטליים - בין אם זה חיפוש בגוגל, כתיבת פוסט בפייסבוק, העלאת סטורי באינסטגרם ועוד. "ככל שנאסף מספיק מידע על תופעה מסוימת - ניתן להשתמש בו על מנת לבנות מודל שיכול לנבא כל מיני תופעות בפסיכולוגיה", אומר ד"ר סלע. "ישנם מחקרים, לדוגמה, שבדקו האם ניתן לנבא דיכאון על סמך פוסטים בפייסבוק. המחקרים האלו השתמשו בכלים מעולם ה-NLP (עיבוד שפה טבעית) וניסו למצוא קשר בין התדירות של שימוש במילים מסוימות להסתברות שלאדם יש דיכאון, נטייה לאובדנות, סובל מפסיכוזה ועוד. כך, לדוגמה, עלה ממחקרים כי יש קשר בין שימוש רב במילים מסוימות שקשורות לבדידות להסתברות כי האדם שמשתמש בהן סובל מדיכאון".

לקבל תמיכה וטיפול בסיסי מאפליקציה

בנוסף, כלים טכנולוגיים שונים יכולים לשפר את הנגישות לטיפול. "אחד האתגרים של תחום בריאות הנפש הוא היקף המשאבים מול כמות המטופלים", אומר ד"ר סלע, "המשאבים - אנשי המקצוע - תמיד בחסר. זה מקשה להעניק טיפול לכל מי שזקוק לו". אבל הקושי נובע לא רק מכמות המטפלים. לעיתים מרחק גיאוגרפי, כאשר מדובר במדינות בעלות שטח גדול מאוד, גם הוא מקשה על אנשים להגיע לטיפול שיסייע להם, זאת לצד העלות של הטיפול שבמקרים רבים אינה נגישה לכל כיס.

"בתחום הזה הבינה המלאכותית מביאה בשורה משמעותית" אומר ד"ר סלע, "כלים שונים מבוססי AI יכולים לספק מענה טיפולי מאוד מסוים בעיקר בהתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT)". כבר כמה שנים קיימות אפליקציות שונות שיודעות "לדבר" עם המטופל (באמצעות טקסט),
תוך שהן מתבססות על ניתוח מידע מכמויות אדירות של טקסטים דומים.

כך, ה- AI agents האלו יודעים להגיב למגוון תחושות שמטופל.ת מעלים - "קמתי הבוקר מדוכדך", "פיטרו אותי מהעבודה ואני מודאג", "אני מתגרש ומרגיש לבד". סוכני ה-AI האלו יכולים לשאול את המטופל.ת שאלות רלוונטיות ולשקף לו מה הוא עובר - אם מטופל.ת מספר על קשיי שינה, דימוי עצמי נמוך, פגיעה בתיאבון, האפליקציות האלו יכולות להגיד לו, בהסתמך על ניתוח של טקסטים דומים וכן בהתבסס על הידע שהצטבר מתוך מגוון רחב מאוד של מחקרים על סימפטומים דומים, כי קיימת סבירות שהוא סובל מדיכאון. אבל אותן אפליקציות לא נשארות רק בתחום השיקוף -
הן יכולות להציע למטופל.ת, בהתבסס על ההיכרות שצברו איתו, טכניקות הרגעה שונות. "כבר היום יש כלים שונים בתחום זה שיודעים להשתמש במחקר הקיים על הפרעות שונות, ולחקות את הדינמיקה בין מטפל למטופל, ולהתאים הצעות שונות בהתאם לפרופיל של המטופל - מין, גיל ועוד", אומר ד"ר סלע.

ד"ר סלע מצין כי לכלים מבוססי אינטליגנציה המלאכותית יש יתרון גדול בכך שהם מסייעים באבחון של מטופלים, המתקשים להגיע לאבחון מסיבות שונות - גיאוגרפית, כלכלית, תרבותית. "יכול להיות שאדם סובל מתחושות של דיכאון אבל בתרבות ממנה הוא בא לא מקובל ללכת להתייעץ עם פסיכולוג. עבורו, השימוש באפליקציה יכול מאוד לסייע. מחקרים שנעשו בקרב אוכלוסיות כאלו הראו העדפה לאפליקציות בטיפול הראשוני. עבור חלק מהמטופלים זה מספיק - הם זקוקים לגורם שיעזור להם להבין מה עובר עליהם, ולהקל את הסבל באמצעים שונים. במקרים אחרים, עבור מטופלים שמעולם לא היו אצל מטפל, היכולת לעשות את הצעדים הראשונים מול אפליקציה מקלה עליהם לפנות בהמשך לטיפול אצל מטפל.ת אנושי".

הטיפול האנושי לא צפוי להיעלם

הפריצה של ה- Chatgptלחיינו באופן טבעי מעלה שאלות לגבי היכולות שלו גם בתחום הטיפול הנפשי. "היתרון של האפליקציות הקיימות,
על פני ה- Chatgpt שהן מאומנות על עולם התוכן של הטיפול הנפשי ושואבות את התגובות שלהן וההצעות שלהן מעולם תוכן זה.
ה- Chatgpt עדיין מוגבל לעומתן כשמדובר בעולם התוכן הטיפולי, מכיוון שהאפליקציות מבוססות על מקורות ידע יותר מהימנים ועקבות דיגיטליים יותר ספציפיים. בנוסף, האפליקציות מתוכננות כך שכשהן מזהות סיכון אובדני הן אומרות למשתמש לפנות מיד לעזרה, וחלקן עושות את הקישור באופן ישיר".

האם המשמעות היא כי אפשר לנטוש את הטיפול האנושי? לדבר ד"ר סלע אין חשש כזה. "הבינה המלאכותית על כל יתרונותיה לא יכולה להחליף מטפלים. היא יכולה לסייע במקרים קלים של דיכאון וחרדה, אבל בוודאי לא לטפל במקרי קיצון. אבל לא רק במקרי קיצון היא מוגבלת - האפליקציות השונות גם לא יכולות לתת מענה לתהליכים נפשיים מורכבים מאוד כגון טיפול בטראומה, טיפול זוגי, טיפול פסיכודינמי, סוגיות של חיפוש זהות מקצועית ועוד".

ומה לגבי העתיד? ד"ר סלע לא מתנבא אבל הוא מעריך כי שכלול של Chatgpt ודומיו יכול לסייע משמעותית למטפלים. "זה יכול להיות כלי עזר נהדר שמביא את כל המחקרים הרלוונטיים בתחום, ולשמש ככלי שתומך בתהליך קבלת ההחלטות בטיפול. זה כבר קיים במידה רבה בתחומים שונים ברפואה. אני מאמין שנראה עוד ועוד כלים טכנולוגים שמסייעים לאנשי מקצוע לקבל החלטה יותר מושכלת".

ברמת המטופל, לכלים אלו תהיה יכולת להציע טיפולים מותאמים יותר. "ככל שהכלים האלו יאספו יותר מידע על מגוון רחב יותר של אוכלוסיות - פיזור גיאוגרפי, רקע אתני, רקע תרבותי וכו' - ניתן יהיה באמצעותם לתת מענה מדויק למטופל", הוא אומר.

"ועדיין - פסיכולוג הוא מקצוע שבו מעבר להיכרות עם המדע והרקע התיאורטי יש חשיבות רבה מאוד לאינטראקציה הרגישה והעדינה בין מטפל למטופל, ליכולת האמפתית, להקשבה ולהבנה האנושית. בעתיד הקרוב אני לא רואה איך בינה מלאכותית מצליחה לחקות את הפסיכולוגים ביכולות אלו".