מה באמת לומדים בתואר ראשון בפסיכולוגיה? שוברים את כל המיתוסים

לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון הם בין תחומי הלימוד המבוקשים ביותר בישראל כבר שנים רבות, וגם כאלו הנחשבים כבעלי רף כניסה גבוה. תואר זה נחשב לתואר יוקרתי, גם בגלל הקושי היחסי להתקבל אליו, אבל גם מפני שלימודים אלו נתפסים כקשים, וכאלו המבטיחים הכנסה גבוהה בהמשך הדרך.

מה אנשים רואים לנגד עיניהם כשהם חושבים על לימודים פסיכולוגיה? מה התפיסות השגויות הנפוצות סביב לימודים אלו, ואיך הם נראים באמת?
ד"ר חנה בינוני, ראשת החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי האדם והחברה, עוזרת לנו לנתץ כמה מיתוסים מובילים:

1. הדרך לספת הטיפולים עוד ארוכה: "הרבה ממי שחושבים על לימודי פסיכולוגיה מדמיינים ספת טיפולים, וחושבים שכבר בתואר הראשון הם יעסקו בתכנים שקשורים ישירות לטיפול באנשים", אומרת ד"ר בינוני.

לדבריה, בתואר ראשון בפסיכולוגיה כמעט ולא עוסקים בכלל בתכנים הקשורים לטיפול. "התואר הראשון מאוד מגוון וכולל תכנים רבים ובעיקר העמקה ביסודות ההתנהגות האנושית, אבל אין בו כלל הכשרה טיפולית", היא אומרת, "לטיפול מגיעים במסגרת תוכניות התואר השני".

2. ממש לא רק לימודים הומניים: לימודי פסיכולוגיה נחשבים ללימודים הומניים, כאלו שנדרשת בהם חשיבה מתחום עולמות הרוח. "פסיכולוגיה הוא תחום רב גוני, הדורש כישורי חשיבה שונים. זה תחום היושב על נקודת התפר בין מדעי החברה, מדעי הרוח ומדעי הטבע. תואר ראשון בפסיכולוגיה הוא שילוב בין צורות חשיבה שונות. זה תואר שדורש חשיבה הומנית אבל גם הרבה מאוד חשיבה ריאלית ואנליטית", אומרת ד"ר בינוני, "זה תואר שעמוס בקורסים מתודולוגיים. לאורך כל הלימודים לומדים קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, מכיוון שהתוכנית כוללת שני פרויקטים אמפיריים במהלך השנה השלישית. בנוסף, זה תואר שכולל תחומים הקשורים למדעי המוח, מתוך מטרה להבין את הבסיס הנוירולוגי להתנהגות אנושית, קורסים במדעי החברה שעוזרים להבין את התנהגות האדם בהקשר החברתי ועוד". 
 
3. לא כל פסיכולוג הוא פסיכולוג מטפל: באופן טבעי, רבים ממי שבוחרים בלימודי פסיכולוגיה רוצים להפוך לפסיכולוגים קליניים. "רק חלק קטן ממי שמסיימים את התואר הראשון הופכים בהמשך הדרך לפסיכולוגים קליניים", אומרת ד"ר בינוני. לדבריה, לאחר שמסיימים את התואר הראשון בפסיכולוגיה ניתן להמשיך לתואר שני במגוון תחומים מעולם הפסיכולוגיה – תחומים טיפוליים נוספים למסלול הקליני - פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה רפואית, פסיכולוגיה חינוכית, ופסיכולוגיה התפתחותית. כמו כן ניתן להמשיך לתחומים המשיקים לתחום הטיפולי כמו פסיכולוגיה של הספורט, ייעוץ ארגוני, פסיכולוגיה תעסוקתית, או שניתן להמשיך במגוון מגמות מחקריות, שאינן טיפוליות, כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, נוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה פיסיולוגית, ועוד. "כל מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה יכול להירשם בפנקס הפסיכולוגים כפסיכולוג, אבל זה עדיין לא הופך אותו לפסיכולוג קליני או פסיכולוג מטפל. כדי להיות פסיכולוג קליני או פסיכולוג מטפל, יש לעבור הכשרה בפסיכולוגיה טיפולית, ולאחריה התמחות של מספר שנים", היא מסבירה.
בהקשר זה היא מציינת כי לא כל מי שסיים תואר באוריינטציה טיפולית (פסיכודרמה, טיפול באומנות ועוד) יכול להירשם כפסיכולוג על ידי משרד הבריאות, או להציג את עצמו ככזה. 

4. פותח דלת למגוון תחומי עיסוק: לא כל מי שמסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה בוחר להמשיך לתואר שני. חשוב לזכור שתואר ראשון בפסיכולוגיה יכול לפתוח דלת למגוון עיסוקים. חטיבת ניהול משאבי אנוש הנלמדת לצד התואר החד חוגי במכללה למינהל מאפשרת לחלק מהסטודנטים להמשיך לעבודות בתחום ניהול משאבי אנוש. אחרים משתלבים במגוון משרות בתחום המחקר וההדרכה, ותהיה להם עדיפות במשרות הדורשות תואר כללי במדעי החברה. 

5. מתנסים במחקר- כבר בתואר הראשון: במרבית התארים הראשונים מתנסים הסטודנטים והסטודנטיות בלמידה אקדמית לראשונה בחייהם, שכוללת כמובן הגשת עבודות, מבחנים ועוד - אבל לא בהכרח במחקר. בתוכנית התואר הראשון בפסיכולוגיה נדרשים הסטודנטים לבצע גם פרויקט מחקרי. "למיטב ידיעתי, אנחנו תוכנית התואר הראשון היחידה בפסיכולוגיה שדורשת מהסטודנטים לעמוד בשני פרויקטים מחקריים במסגרת סמינרים אמפיריים שנתיים, מתוך ההכרה בחשיבות תרומתם להמשך ההתפתחות שלהם", אומרת ד"ר בינוני. ההתנסות המעשית במסגרת הלימודים במכללה לא מסתכמת רק בפרויקטים המחקריים והסטודנטים והסטודנטיות בתוכנית יכולים לבחור בקורס שנתי – פרקטיקום - שבו הם משתלבים בעבודה כמתנדבים בבתי חולים בתחום בריאות הנפש עם ליווי צמוד של אנשי מקצוע.

ד"ר חנה בינוני, ראשת החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי האדם והחברה