האימפקט של דינמיקת הקבוצה על ביצועים בספורט – מחקרים ודוגמאות

מה גרם לפטריוטס להפוך לקבוצה מובילה, על אף היחסים הרעועים בין חבריה? איך תורמת או הורסת האישיות של כוכבי-על לקבוצות בהן הם משחקים? על כל זה יענה ד"ר אסף בלאט, פסיכולוג בתחום הספורט

מה הופך קבוצות ספורט לטובות יותר או פחות? מה הם הגורמים המשפיעים ביותר על ההישגים של קבוצות ספורט שונות? הרי ברור שאלו לא רק האיכויות של כל אחד ואחת מהשחקנים והשחקניות. ישנם גורמים רבים המשפיעים על הביצועים בספורט קבוצתי, ואחד המשמעותיים שבהם הוא הדינמיקה בין חברי וחברות הקבוצה.

ד"ר אסף בלאט, פסיכולוג ומרצה במסלול תואר שני בפסיכולוגיה של הספורט, מציין כי קבוצות ספורט פועלות על מנת להשיג מטרות משותפות - זו התכלית שלהן. אבל לפני שהוא צולל לגורמים המנבאים הצלחה של קבוצת ספורט הוא מסביר מה בכלל גורם לאנשים להצטרף לספורט קבוצתי. "קבוצה מעניקה תחושה של כוח. הרבה פעמים בקבוצה יש תחושה של שייכות לקהילה, וההשתייכות הזו מניבה רווחים גם ליחיד. קבוצה מעניקה תחושה של סדר, מבהירה מה הכללים ומה הנורמות. מצד שני, יכולה להיווצר חרדה בלהיות חלק מקבוצה - בגלל ההכרח לציית. יש אנשים שעלולים להרגיש כי חובת הציות גורמת להם לשים בצד את הערכים שלהם ואולי אף חלק מהאישיות. כך, מחקרים מראים כי אנשים קונפורמיסטים יעדיפו קבוצות גדולות יותר, ואלו שפחות קונפורמיסטים יעדיפו קבוצות יותר קטנות".

לכידות חברתית מול לכידות משימתית

לגבי הגורמים המנבאים הצלחה של קבוצות מסוימות, ד"ר בלאט מסביר: "יש מושג שנקרא לכידות קבוצתית והוא מורכב מלכידות חברתית ולכידות משימתית", הוא אומר, "לכידות חברתית היא עד כמה השחקנים אוהבים להיות יחד, עד כמה האווירה בקבוצה נעימה. לכידות משימתית היא עד כמה הקבוצה מתפקדת טוב יחד, עד כמה חברי הקבוצה מסונכרנים יחד במשימות. כשמסתכלים על ספורט - מה שיותר מנבא ביצועים גבוהים זו רמת הלכידות המשימתית".

האם ניתן לשפר לכידות משימתית? ד"ר בלאט אומר שהתשובה לכך חיובית, וזה אחד התחומים בהם עוסק ענף הפסיכולוגיה של הספורט.
לצד תפקידיו השונים באקדמיה, ד"ר בלאט עבד עם ענף החדשנות של קבוצת ברצלונה על סוגי מנהיגים בקבוצה, ועובד עם מועדוני כדורסל
וכדורגל בארץ בעולם. "כדי לשפר לכידות משימתית ניתן לעבוד על האופן שבו מתקשרים כשנמצאים על המגרש, הרבה פעמים באמצעות סימולציות של משחק/תחרות, ותרגול של סיטואציות בתנאי לחץ. למשל, לייצר רעש אמיתי של קהל ועוד".

על אף היותה של הלכידות המשימתית זו שמנבאת הצלחה של קבוצה, היא לא מספיקה לאורך זמן. "לשחקנים חשוב גם הקטע החברתי - להרגיש חלק מקבוצה, ליהנות מלבלות יחד. כשזה לא קורה - יש פרישות של שחקנים. למשל, קבוצת הפוטבול האמריקאית ניו אינגלנד פטריוטס, בה שיחק טום בריידי, היא קבוצה שהלכידות המשימתית שלה היתה מאוד גבוהה והיא זכתה באליפות הסופרבול 6 פעמים. אבל לא היה כיף להיות בקבוצה, שחקנים העידו על כך. האווירה הלא נעימה הזו הובילה לעזיבות שחייבו את הקבוצה לבנות את עצמה כל פעם מחדש. דוגמה נוספת היא קבוצת הכדורסל לוס אנג'לס לייקרס בתקופה שהובילו אותה קובי בריאנט ושאקיל אוניל. באותה תקופה היא היתה קבוצה מאוד טובה עם לכידות משימה מאוד גבוהה, אבל בריאנט ואוניל לא אהבו אחד את השני, ובסוף אוניל עזב את הקבוצה".

כיצד תורמים כוכבי על ללכידות המשימתית וללכידות החברתית? זה תלוי עד כמה חברי הקבוצה מקבלים את הסמכות והמנהיגות של אותם כוכבים, וד"ר בלאט מדגים: "נבחרת ארגנטינה במונדיאל האחרון, עבדה בשביל כוכב העל שלה - מסי. השחקנים בקבוצה גדלו עליו וקיבלו את המנהיגות שלו, וזה הצליח. לעומת זאת בנבחרת פורטוגל השחקנים ערערו על הסמכות של רונאלדו ופחות קיבלו את המנהיגות שלו - והביצועים של הקבוצה היו פחות טובים".

מלמדים לחשוף ולשתף

למרות הדברים האלו, ד"ר בלאט מזכיר כי קבוצות יכולות להצליח לאורך זמן גם כאשר הלכידות החברתית לא גבוהה, כאשר יש שיטה שהקבוצה מתנהלת לפיה, ויש אוטוריטות ברורות שצריך לציית להן. "כך, מחקר על קבוצות שטיפסו על האוורסט, שבחן מעל 5,000 משלחות, הראה כי משלחות מקבוצות ממדינות סמכותניות יותר, כמו סין ומלזיה, הצליחו להגיע לפסגה יותר ממשלחות ממדינות פחות סמכותניות, אבל גם שיעור המתים בהן היה גבוה יותר".

ד"ר בלאט מציין כי בקבוצות בהן יש יחסים עכורים בין חברי הקבוצה, מנסים כמובן לשפר אותם על ידי פעילויות גיבוש שונות, אבל גם בעבודה על התקשורת בין חברי הקבוצה. "אנחנו עובדים איתם כיצד להיות על המגרש ברורים וקונקרטיים. בנוסף, נרצה להשתית תרבות המאפשרת חשיפה אישית, כי חשיפה כזו מייצרת קרבה. לכן עובדים על יצירת תרבות המאפשרת לשחקנים להרגיש שהם יכולים לחשוף דברים אישיים ולא יחששו כי אותם דברים ישמשו נגדם. עוד דבר שאנחנו עובדים עליו בקבוצות הוא כיצד לתת ביקורת ומתי - עם המאמנים וגם עם השחקנים עצמם.
אנחנו עוזרים להם לזהות את הדרכים בהם מומלץ לפנות לכל אחד מחברי הקבוצה ומתי. בנוסף, אנחנו משתמשים הרבה בדינמיקות קבוצתיות שמאפשרות לקחת את הצד האחר ולראות דברים מנקודת מבטו".

תחום הפסיכולוגיה של הספורט צובר תאוצה בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר קבוצות נעזרות באנשי מקצוע מהתחום. "בעבר כמעט ולא הכירו את הנושא, היום יודעים בקבוצות רבות מה התרומה של התהליכים האלו וכמה הם יכולים לעזור", מסכם ד"ר בלאט.