תומך למידה: קצין המילואים בעזה שחנך את המילואימניק בגבול הצפון

שנת הלימודים האקדמית האחרונה התנהלה כולה על רקע מלחמת "חרבות ברזל" וייצרה אתגרים שונים. סטודנטים וסטודנטיות רבים, מכל מוסדות הלימוד, גויסו למילואים – חלקם למשך תקופות ארוכות, ובמקביל גם היו מחויבים לעמוד בדרישות האקדמיות.

עמית שוורץ, סטודנט בתוכנית תואר ראשון במנהל עסקים, בהתמחות במימון ושוק ההון של המכללה, הצליח במהלך המילואים לא רק לעמוד במחויבות האישיות שלו – אלא גם ללוות סטודנט אחר – מילואימניק אף הוא – במסגרת פרויקט החונכות "סטודנט לסטודנט".

לקיים את הפרויקט – למרות הכל

על "סטודנט לסטודנט" מספרת יובל וקנין, רכזת הפרויקט במכללה למינהל: "במסגרת הפרויקט אנחנו, בדיקאנט, מגייסים סטודנטים וסטודנטיות עם רף ציונים מסוים, כדי שיחנכו ויעזרו לסטודנטים וסטודנטיות ובתמורה לעזרה הזו הם מקבלים מלגה", היא אומרת. במסגרת הפרויקט סטודנטים וסטודנטיות משנים מתקדמות מלווים סטודנטים וסטודנטיות מאותה הפקולטה, בתחילת דרכם האקדמית.

המלחמה טרפה את הקלפים ויצרה חוסר ודאות, אבל יובל מדגישה כי למכללה היה חשוב לקיים את הפרויקט על אף הקשיים. "גם בשנה כזו, ובעיקר בתנאים שנוצרו – היה חשוב לנו לאפשר את התמיכה הזו", היא אומרת.

כאמור, עמית שהיה מצטיין דיקן, היה אחד מהחונכים בפרויקט. "הצטרפתי ל'סטודנט לסטודנט' עוד לפני המלחמה, והייתי אמור ללוות סטודנט משנה א' – את תומר רון".

עם תחילת המלחמה גויסו גם עמית וגם רון למילואים. "במהלך רוב הסמסטר הראשון הייתי במילואים בעוטף עזה. בתפקיד שלי אני מפקד מכלול ושותף בתכנון הלחימה. רון באותה התקופה היה במילואים בצפון במסגרת חיל התותחנים".

"היה לי חשוב לעזור לו לחוות חוויה סטודנטיאלית"

איך הצליחו השניים, ששירתו בשתי גזרות מרוחקות, להיפגש? בזכות הזום. "התפקיד שלי במילואים כלל עבודה במשמרות, אז כל פעם שיכולתי, כשהיתה לי הפסקה, הייתי קובע עם רון, והיינו נפגשים על כוס קפה – בזום – ועוברים על השיעורים שלו", אומר עמית, "לפעמים, באמצע המפגשים היו מקפיצים אותי או אותו, אבל בסופו של דבר הצלחנו להיפגש ולעבוד יחד".

למרות הקשיים, עמית אומר כי היה לו חשוב לקיים את החונכות, גם בתנאים הלא אופטימליים האלו. "קודם כל – זו מחויבות שלקחתי על עצמי והיה לי חשוב לעמוד בה. אבל לפני הכל – הרגשתי מחויב לרון. הוא התחיל את שנת הלימודים הראשונה שלו במכללה ללא אירועי פתיחה, ללא כל התמיכה הרגילה. היה לי חשוב לעזור לו לחוות חוויה סטודנטיאלית".

עמית ורון הצליחו בסופו של דבר להיפגש גם פנים אל פנים בקמפוס המכללה, רק אחר חודשיים של תהליך חניכה. "סיימנו את תהליך החונכות ביוני, אבל אנחנו עדיין בקשר ורון מתייעץ איתי לגבי דברים שונים. היה לנו חיבור טוב", אומר עמית.

עמית, שבעת הריאיון היה שוב במילואים, מספר כי במהלך השנה עשה למעלה מ-100 ימי מילואים. "זו היתה תקופה קשוחה, אבל הצלחתי לסיים את שנת הלימודים", הוא אומר, "חשוב לי גם בשנת הלימודים האחרונה לקחת חלק בפרויקט 'סטודנט לסטודנט' כי אני רואה את החשיבות של התהליך הזה".