ללמוד איך ללמוד: הזווית הסטודנטיאלית

כל שינוי בחיים מחייב תקופת הסתגלות, בעיקר כאשר מדובר בלימודים באקדמיה. גם עבור מי שהיו תלמידים מצטיינים בתיכון מדובר בשינוי משמעותי – אופן הלמידה הנדרש באקדמיה שונה כמעט לחלוטין ממה שהיו מורגלים בו.
אסף בן דוד, סטודנט למדעי ההתנהגות, החליט לחקור את הנושא לעומק וחזר עם תובנות. "במהלך הלימודים היה שלב שבו התמודדתי עם כמה קשיים במקביל, כולל הפרעת הקשב ולקויות הלמידה שלי, ומתוך הקשיים האלו התחלתי במסע מחקרי שהוביל אותי להבנה כיצד יש ללמוד".

המחקר של בן דוד כלל פגישות עם יהודית נשרי מקוב מנהלת תחום למידה בדיקאנט, קריאה רבה של חומרים בנושא ופגישות עם חוקרים בתחום הפרעות הקשב. "המסקנות של המסע הזה מתאימות לכולם ולכולן", הוא מדגיש, "לא רק למי שיש להם הפרעות קשב ולקויות למידה".
התוצר של המחקר הזה יוביל להרצאה בנושא למידה אפקטיבית אותה יעביר בן דוד.

מה העקרונות המובילים של למידה אפקטיבית?

1. למידה פעילה: "כשאנחנו לומדים אנחנו צריכים להיות אקטיביים ולהשתמש בכמה שיותר חושים במהלך הלמידה", אומר בן דוד. כך לדוגמה, כשיושבים בהרצאה עדיף לא רק להקשיב לדברי המרצה אלא גם לסכם אותם (בין אם במחשב או בכתיבה במחברת). "אפשר לסכם אפילו רק בנקודות", אומר בן דוד, "כך אנחנו משתמשים לא רק בחוש הראייה והשמיעה, אלא גם בחוש המישוש. השילוב של כמה חושים בתהליך עוזר ללמידה להיות יותר אפקטיבית".
2. למידה מחזורית: כדי לוודא שהחומר הנלמד ייקלט יש לחזור עליו ועדיף כמה שיותר מהר- בטווח של 24-48 שעות מסיום ההרצאה. "יש מחקרים שמראים כי ברגע שאנחנו נתקלים בידע חדש ככול שנחזור אליו יותר מוקדם – כך יגדלו הסיכויים לזכור ולהטמיע אותו".

לצד שני העקרונות המרכזיים האלו לבן דוד יש עוד כמה טיפים כללים:
הגדירו לעצמכם מרחב למידה: בין אם זה פינת למידה ייעודית בחדר שלכם בדירה השכורה/מעונות, או בספרייה – בחרו לכם פינה שתהיה מרחב הלמידה שלכם והקפידו לנקות אותה ממסיחי דעת שונים כמו מסכים למיניהם. בנוסף, כשאתם יושבים ולומדים תתנתקו ממסיחי דעת נוספים כמו – לקום ולעשות כביסה, לשטוף כלים וכו'. ללא ההפרעות האלו – הקשב שלכם יעלה בצורה משמעותית והלמידה שלכם תהיה יעילה יותר. "אני, למשל, הקפדתי ללמוד בספריה, ולפעמים אפילו במשרד בעבודה אחרי שהייתי מסיים משמרת. חשוב שיהיו כמה מרחבי למידה כאלו למקרה שאחד מהם לפתע לא זמין או מאוד רועש", אומר בן דוד.

תייצרו לוח זמנים קבוע: קבעו זמני למידה מוגדרים והיצמדו אליהם, גם אם זה קשה בהתחלה – ההרגל הזה יהפוך לאוטומטי. כך, אם אתם קובעים לעצמכם כי פעמיים ביום אתם מקדישים בשעות קבועות שעתיים ללמידה בכל פעם – בהתחלה תדבקו בלו"ז הזה כי אין ברירה, בהמשך הוא יהפוך להרגל ולחלק מהיום-יום שלכם.

אל תשכחו להקפיד על ספורט ותזונה: החיים הסטודנטיאליים יכולים להוביל לאימוץ הרגלי חיים פחות בריאים – כמו אכילה לא מאוזנת ושעות רבות של ישיבה. תקפידו על ספורט – מחקרים מוכיחים כי ספורט אפקטיבי מאוד ללמידה יעילה ועוזר בהגברת הריכוז. בנוסף, העדיפו פחמימות מורכבות ואוכל שאינו שומני וכבד – מאכלים שמייצרים תחושת שובע אבל אינם מכבידים.

אל תתקעו: לפעמים יש תחושה של תקיעות עם החומר. אתם משננים ומשננים ומרגישים ששום דבר לא נקלט. במצב כזה, ממליץ בן דוד, קחו הפסקה. "יש תהליך של עיבוד החומר גם אם כאשר אתם מניחים אותו בצד".

אפקט ה"המשך יבוא": כשאתם יושבים ולומדים ומתכננים הפסקה – בין אם היא קצרה או ארוכה – תעברו רגע לפני על רשימת המשימות שלכם להמשך הלמידה. "גם אם אתם מתכוונים לעשות הפסקה קצרה של כמה דקות – תפתחו שוב את החומר ותראו על איזה נושאים אתם הולכים לעבור אחרי ההפסקה. יש בעשייה הזו משהו שמכווין את הקשב שלנו, עוזר לעשות סדר והופך את הלמידה שתבוא אחר כך לאפקטיבית יותר", אומר בן דוד.