האינפלציה בישראל מגיעה לשיא חדש – סיבות והשפעות
בשנה החולפת אי אפשר היה להתעלם מעליית האינפלציה בעולם כולו ובישראל. גם אם לא חשופים לחדשות ולא עוקבים אחרי הדיווחים הכלכליים, הביטוי המיידי של האינפלציה - עליית מחירים מתמשכת - הורגש על ידי כל אזרח ואזרחית.
פרופ' ארז סיניבר, ראש תכנית התואר שני בכלכלה יישומית בבית הספר לכלכלה ובעבר דיקן בית הספר, מסביר מה היא אינפלציה:
"אינפלציה היא עליית מחירים לאורך זמן. העלייה הזו הופכת לבעייתית כאשר יש שחיקה של השכר - כאשר השכר הנומינלי לא משתנה בהתאם לקצב עליית המחירים. במצב כזה כוח הקנייה יורד, ומי שסובלים מכך בעיקר הן השכבות החלשות, אבל לא רק הן".
לדברי פרופ' סיניבר משנת 2003 האינפלציה בישראל שמרה על רמה נמוכה יחסית ולא עברה את ה-3%, בתוך הטווח שהגדיר בנק ישראל שהוא אינפלציה שנתית שנעה בין 1% ל-3%, "היו אפילו שנים של אינפלציה שלילית. על פי הערכות, האינפלציה השנתית ב-2022 תהיה מעל 5% - ובמצב כזה בנק ישראל חייב להתערב".
סיבות לאינפלציה: קורונה, המלחמה באוקראינה וגם "אפקט העושר"
עליית האינפלציה נובעת מכמה גורמים. האחד הוא גרעון, אותו ממשלות רוצות לממן על ידי הדפסת כסף, במקום הטלת מיסים נוספים.
תהליך כזה גורם לעליית מחירים ושוחק את כוח הקנייה.
"סיבה נוספת לעליית אינפלציה היא עלייה בביקושים", מסביר פרופ' סיניבר, "העולם כולו חווה סביבה של ריבית נמוכה במשך שנים. מ-2008 הריבית בישראל, אירופה וארה"ב היתה כמעט אפסית. ברגע שהריבית כל כך נמוכה - הציבור לא רוצה לחסוך. זה פחות משתלם לו. זה מגדיל את הצריכה, מגביר את הביקוש לנדל"ן ומגדיל ביקושים באופן כללי. אבל העלייה בביקושים לא הובילה בעצמה לאינפלציה, כי עלויות הייצור בשנים האלו ירדו - כתוצאה משיפורים טכנולוגיים וגורמים נוספים", הוא אומר. "כל זה השתנה עם פרוץ הקורונה. השיבושים שיצרה הקורונה, בשל הסגרים, הובילו לעלייה בעלויות השינוע ולעלייה בשכר העובדים, שנובעת ממחסור בעובדים שעדיין מורגש".
בנוסף, פרצה המלחמה באוקראינה שהובילה אף היא לעליות מחירים. המלחמה הובילה לעליות משמעותיות במחירי החיטה והנפט שהשפיעו על העולם כולו, ולראייה - האינפלציה זינקה לרמות שיא במדינות רבות. כך, בארה"ב עומדת האינפלציה על 7%, בבריטניה הגיעה האינפלציה למעל 10% ובגוש האירו הגיעה האינפלציה ל-9% (נכון לינואר 2023).
סיבה נוספת לעליית האינפלציה היא "אפקט העושר" - תחושה של צרכנים שיש להם כסף כתוצאה מעליית מחירי הנדל"ן ו/או הבורסות בעולם
(שני תחומים בהם נרשמו עליות משמעותיות בשנים האחרונות). "אפקט העושר גורם לאנשים לצרוך לא רק על פי ההכנסה שלהם, אלא גם על פי שווי הנכסים שלהם - אם שווי הבית שלנו עולה, נרגיש עשירים יותר ונצרוך יותר".
מדוע אם כן בישראל האינפלציה היא "רק" 5%? "ישראל מראש היא מדינה יקרה", אומר פרופ' סיניבר, "בנוסף יש סיבות נוספות שמיתנו את האינפלציה בארץ - העובדה שאנחנו מדינה מבודדת, העובדה שיש לנו גז ואנחנו לא נסמכים רק על נפט, הירידה בשערי מטבעות החוץ, שהתמתנה באחרונה, וגם העובדה שמחירי הדיור - שעלו בשנה החולפת ב-20%, אינם נכנסים למדד המחירים ואינם משפיעים עליו, מכיוון שרכישת דירה מוגדרת כשהשקעה ולא כצריכה".
הדרך לעצירת האינפלציה - מיתון פיסיקלי והעלאת הריבית
פרופ' סיניבר מזכיר כי בשנות ה-80 של המאה הקודמת סבלה ישראל מאינפלציה גבוהה באופן שכיום הוא כמעט בלתי נתפס: "האינפלציה בישראל באותן שנים הגיעה בשיא ל-440% - זו הייתה היפר אינפלציה, זו תופעה שקרתה גם בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, למשל. האינפלציה נעצרה בזכות תכנית הייצוב הכלכלית שהוכרזה ב-1985 שכללה הפחתת הגרעון הממשלתי, והחלטה שלא ניתן לממנו על ידי הדפסת כסף. צעדים נוספים היו הקפאת מחירים, שערי חליפין ושכר".
הדרך למגר את האינפלציה הנוכחית לדברי פרופ' סיניבר היא על ידי משמעת קואליציונית שאינה מאפשרת הגדלת הגרעון ועל ידי העלאות ריבית. ואכן הבנקים המרכזיים במדינות רבות נוקטים בצעד זה, כמו גם בנק ישראל. בתחילת ינואר 2023 העלה שוב בנק ישראל הריבית ב-0.5% ל-3.75% - רמתה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. באותה הזדמנות אף ציין נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כי הריבית תישאר גבוהה "עוד זמן מה".
"בכלכלה אין win-win. יש מי שסובלים מהעלאת הריבית, ויש מי שמרוויחים"
להעלאת הריבית יש לצד האפקט החיובי המצופה של מיתון האינפלציה גם אפקטים שליליים, והבולט ביניהם הוא ייקור המשכנתאות. "במציאות בה ריבית הפריים היא כבר 5.25% ההלוואות שצמודות למדד מתייקרות, בניהן המשכנתאות", מסביר פרופ' סיניבר, "בישראל חלק גדול מהמשכנתאות הוא צמוד מדד. כך, עבור מי שלקח משכנתה של מיליון שקל מדובר בהחזר חודשי שעלול לגדול משמעותית". ואכן, לפי הנתונים, ההעלאה האחרונה של הריבית תגדיל את ההחזר החודשי של משכנתה ממוצעת ב-131 שקל בחודש, ומאז אפריל 2022 נרשמה עלייה של 876 שקל בהחזר החודשי.
"בכלכלה אין win-win. יש מי שסובלים מהצעד של העלאת הריבית, ויש מי שמרוויחים. למשל החוסכים באפיקים סולידיים מקבלים ריבית גבוהה יותר על החסכונות שלהם. בנוסף, העלאת הריבית עשויה למתן את שוק הדיור בישראל. בגלל עליית הריבית, המשכנתאות יקרות יותר ואנשים יחשבו פעמיים אם לקחת משכנתה על מנת לשפר דיור או במטרה לקנות דירה לראשונה. הירידה בביקוש לדירות בשילוב צעדים שהממשלה תנקוט על מנת להגביר את היצע הדירות - עשויה להוביל לירידת מחירים, וגם לירידת שכר הדירה".
מיגור אינפלציה בישראל יעבור דרך האטה כלכלית
למה ניתן לצפות? פרופ' סיניבר אומר כי הכל תלוי בבנק ישראל ובמדיניות הממשלה החדשה. "אם תהיה ממשלה יציבה ואחראית שתפעל לצמצום הוצאות הממשלה ועל ידי כך לצמצום הגרעון הממשלתי, לצד צעדים אחראיים של בנק ישראל - נראה השפעה חיובית בטווח של השנה- שנתיים הקרובות", הוא מעריך, "חשוב לזכור שצעדים של העלאת ריבית משמעותם הורדת הצמיחה - האטה כלכלית. האקלים של ריביות נמוכות וצמיחה - לא צפוי לחזור על עצמו בטווח הנראה לעין", הוא מעריך.
הנושאים האלו, ועוד רבים, נדונים לעומק בתכנית התואר השני בכלכלה יישומית אותה מוביל פרופ' סיניבר. "כל הנושאים בהם אנחנו מעמיקים בתכנית כמו מקרו כלכלה, גלובליזציה, כלכלת עבודה ועוד - כולם קשורים לתהליכים הנוכחיים".
