פרקטיקום בכלכלה יישומית: ככה זה נראה מבפנים

סטודנטיות וסטודנטים בתכנית התואר השני בכלכלה יישומית של המכללה למינהל מקבלים הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק בתהליכי ייעוץ משמעותיים לגופים מובילים במשק.

הסטודנטיות והסטודנטים זוכים להתנסות זו במסגרת הפרקטיקום שהוא חלק בלתי נפרד מתכנית התואר השני. במסגרת סדנה זו הם חוברים למגוון רחב של גופים ומיישמים תיאוריות, שיטות עבודה, כלי ניתוח ומודלים אותם למדו במהלך התואר.

קידום רפורמה לטובת האזרחים הוותיקים

אביעד יצחקי, סטודנט מצטיין בתכנית, מקדם במסגרת הפרקטיקום מחקר במטרה לסייע למשרד הרווחה לקידום "רפורמת התקציב הגמיש" לשינוי מערך הפעלת שירותי הרווחה בישראל. יצחקי, המשמש כאחראי על תקצוב ופיתוח פרויקטים הקשורים לאזרחים ותיקים ומחשוב במשרד הרווחה, עובד בצמוד להנהלת המשרד בקידום תכניות לאומיות שמטרתן שיפור חיי האוכלוסייה הוותיקה בישראל.

"כחלק מהחלטות ממשלה לקידום ביזור סמכויות לרשויות מקומיות והחלטה לקידום זקנה מיטבית בישראל, סוכם בין משרד הרווחה לאגף תקציבים באוצר לקדם רפורמה במטרה להפוך את הרשויות המקומיות למתכננות השירותים לזקן בקהילה", מסביר יצחקי. "מתחילת 2022 התקציב יועבר באופן שוויוני לרשויות, והן יחליטו בהתאם למדיניות מקצועית והדאטה הנוגע לאזרחים הוותיקים ברשות כיצד הן רוצות לעשות בו שימוש. משרדי הרווחה והאוצר מבקשים דרך הפיילוט לקדם שיטת עבודה חדשה שתשנה את שירותי הרווחה בישראל. בשלב הבא המטרה תהיה לקדם את המודל ביתר שירותי הרווחה ואף להרחיב את המנגנון עבור האזרחים הוותיקים מול משרדי ממשלה נוספים".

לדבריו, הזדקנות האוכלוסייה הוגדרה כאחד מששת האתגרים האסטרטגיים של מדינת ישראל: "אנו זוכים להיות שותפים בחזית ההיערכות בחמ"ל של משרד הרווחה".

במסגרת הפרקטיקום יצחקי והשותפות שלו, שירלי ברנע שריקי, ראש אגף תקציבים במשרד לאיכות הסביבה, והודיה כהן ממשרד החינוך, פועלים על מנת לעזור למשרד הרווחה למנף את השינוי במודל התקצוב כמענה לאתגרים נוספים. "במחקר אנו משקפים בעיות רוחב קיימות בעולם הזקנה, ובוחנים כיצד ניתן להשתמש ברפורמה כדי לתקן ולתת מענה טוב יותר לאזרחים הוותיקים".

יצחקי מציין כי כחלק מההמלצות שגובשו במהלך הפרקטיקום הם מציעים לפתח ברשויות מנגנון קבלת החלטות מבוסס ביג דאטה. "במהלך העבודה, שכללה מחקר עומק משווה, תהליך שיתופי רב מערכתי יחד עם הנהלת המשרד, המחוזות והרשויות מקומיות על מנת להבין את האתגרים השונים, אנחנו מייצרים שיטת עבודה חדשה שמטרתה לסייע לרשויות להתמודד עם האתגרים השונים ולקדם תקצוב חכם מבוסס נתונים", הוא אומר, "הפרקטיקום עצמו הוא התנסות חשובה שמאפשרת לנו להסתכל על האתגרים, הנתונים ותהליכים לעומק, ולקחת חלק בעבודה בעלת ערך חברתי רב לחברה הישראלית".

להפוך את המידע למונגש בתחום הסיעוד

גם טליה פואה, סטודנטית בתכנית, מרגישה שבמהלך הפרקטיקום שלה מתאפשר לה לקחת חלק בתהליך בעלת חשיבות חברתית. פואה ושותפיה, שיר אקוע ואילן בריי, מסייעים למיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית" בהנגשת המידע הכרוך בהעסקת עובד זר לצרכים סיעודיים.

"אנשים רבים הנדרשים לטיפול סיעודי לא יודעים מה בדיוק מגיע להם", אומרת פואה, "התבקשנו במסגרת הפרקטיקום לייצר מודל שמאפשר לאנשים הזכאים לעובד סיעודי להבין מה החלופות הקיימות בפניהם ומה העלות הכלכלית שמושתת עליהם בכל אחת מהחלופות".

הפרקטיקום התחיל עם איסוף נתונים. "זה תחום שיש בו המון מידע אבל הוא לא מונגש. אזרח שצריך להעסיק עובד זר לא מבין מה הזכויות שלו, מה כדאי לו לעשות. האם כדאי לו להיות המעסיק הישיר של העובד? או שאולי עדיף שהקצבה לה הוא זכאי תעבור לחברת הסיעוד והיא זו שתעסיק את העובד?".

פואה ושותפיה פועלים במסגרת הפרקטיקום לייצר מעין מחשבון שיאפשר לכל אזרח להזין את הנתונים האישיים שלו ולקבל את האלטרנטיבה העדיפה עבורו.

"העבודה במסגרת הפרקטיקום איפשרה לנו לעסוק בתחום שיש לו נגיעה לחיים של כמעט כל אזרח ואזרחית בישראל - אם זה כעת או בעתיד", היא אומרת, "היא איפשרה לנו לשלב מודלים וכלי ניתוח וחשיבה שקיבלנו בתואר לטובת הנעה של תהליך חשוב ואמיתי".