לקויות למידה והפרעות קשב - מידע כללי
הפרעות קשב וריכוז הן קשיים ספציפיים הממוקדים בתחומי הלמידה הבסיסיים, כגון: קריאה והבנת הנקרא, כתיבה והתבטאות בכתב, חשבון ולימוד שפות זרות. תחת הכותרת של לקויות למידה, נהוג לסווג כיום גם הפרעות קשב וריכוז הפוגעות גם הן באופן בולט בכל הקשור ללמידה.
מקור הלקויות הוא נוירולוגי ומולד ויש להן מרכיב גנטי משמעותי. יש לזכות כי לקויות למידה אינן קשורות לאינטליגנציה ואנשים רבים בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, סובלים מלקויות למידה.
אבחון לקויות למידה
את לקויות הלמידה מאבחנים אנשי מקצוע, פסיכולוגים, מאבחנים דידקטיים ורופאים. האבחון הדידקטי מועבר על ידי מאבחנת דידקטית. הוא אורך כארבע עד חמש שעות וכולל בדיקת תפקודי קריאה, הבנת נקרא, כתיב וכתיבה בעברית ובאנגלית, חשבון, תפקוד פסיכו-מוטורי ובחינת תפקודי קשב, ריכוז וזיכרון.
האבחון הפסיכו-דידקטי מועבר על ידי פסיכולוגית, אורך בין שבע לשמונה שעות וכולל גם הערכת יכולות אינטלקטואליות והערכת כישורים נרחבת, בתחומים המילוליים, הצורניים והחשבונאים.
אבחון הפרעת קשב וריכוז
האבחון נעשה בשני מישורים:
- במישור הרפואי - הרופאים המורשים לאבחן את ההפרעה הם נוירולוגים ופסיכולוגים מומחים להפרעות קשב וריכוז. הם גם יכולים לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי (בריטלין ונגזרותיו), לרשום תרופות וללוות את המאובחן עד לאיזון המינון המתאים לו. האבחון הרפואי שולל הפרעת קשב ממקור שאינו נוירולוגי־מולד (כגון: הפרעות שינה, אנמיה, מחסור בוויטמינים או מינרלים שונים, מצבי דיכאון או חרדה וכד'), אך אינו מנתח את תפקודי הקשב השונים לשם מתן התאמות בבחינות.
- במישור התפקודי לימודי - לשם קבלת המלצות להתאמת תנאי בחינות. יש צורך לעבור אבחון, הבודק האם התפקודים הפגועים אכן משפיעים על ההישגים האקדמיים, ומצריכים מתן התאמות בבחינות.