כריזמה בהוראה: פענוח הצופן

העברת ידע על ידי מרצים באוניברסיטה בצורה בהירה ומעניינת, עדיין אינה ערובה ללמידה יעילה. למידה יעילה של חומר הלימוד על ידי סטודנטים מחייבת, ברוב המקרים, השקעת מאמץ רב המתמשכת לאורך הקורס. בעת תכנון קורסים, מרצים רבים נותנים את דעתם למבנה הקורס, לשיטות הוראה, לשילוב טכנולוגיות בהוראה, לשימוש במעוררי עניין ועוד. ואולם, היות והם נוטים להטיל על הסטודנט הבוגר את האחריות ללימודיו, הם מסירים מעצמם אחריות לקידום המוטיבציה של הסטודנטים ללמידה.

לעומת זאת, יש מרצים שמצליחים להניע את הסטודנטים לרמות גבוהות של מאמץ. זוהי תופעה שמוכרת לכולנו, שבה מרצים מסוימים "יש להם את זה", "משהו" מסוים כך, שהסטודנטים נכבשים על ידם, והם מצליחים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנטים בתהליך הלמידה ולסחוף אותם בשיעוריהם. במקרים רבים ניתן אף להבחין בשינוי שמתחולל בכיתות הלימוד עם כניסתם של מרצים אלה; מכיתה שרוב תלמידיה מחכים בקוצר רוח לסיום השיעור או הסמסטר לכיתה של סטודנטים שרובם חדורי מסירות והתלהבות. מרצים אלה  מצליחים ליצור מצב של אהדה ותמיכה ואף מעוררים נכונות גבוהה לביצוע דרישות הקורס. הם מפתחים את מלוא הפוטנציאל של הסטודנטים לעבר השגת הרמה הגבוהה ביותר האפשרית של ביצוע המטלות.

מה יש באישיותם ובהתנהגותם של מרצים אלה? כיצד הם מצליחים לכבוש את תלמידיהם? כיצד הם מניעים את הסטודנטים? מה סוד הקסם של מרצה שזוכה להערות מסוג זה, כדברי אחד הסטודנטים: "מרצה כריזמטי ומרתק. אי אפשר לצאת לדקה מהשיעורים שלו. חוויה גדולה".

הסדנה מנסה להשיב לשאלות אלו אך אינה מתיימרת למצוא שיטתיות אחת ויחידה בתהליכי ההשפעה של מרצים על סטודנטים ואינה באה לתת תשובות נחרצות לשאלת המרצה הכריזמטי, אלא להצביע על 10 יסודות כריזמטיים, שבאמצעותם ניתן להגביר את רמות המאמץ והמוטיבציה של הסטודנטים ולתרגל כל אחד מהן.