כיצד להפוך שיעור מצולם בווידיאו לשיעור מוצלח?

מרצים רבים התבקשו בעבר לצלם ולהקליט את הרצאותיהם לרווחתם של הסטודנטים – לאפשר להם  לצפות בשיעור לצורך השלמת נושאי הלימוד במקרה של היעדרות או לצורך הבנה טובה יותר של חומר הלימוד באמצעות צפייה חוזרת. כיום ההוראה באקדמיה משנה את פניה ואנו עדים לשילוב שיטות הוראה חדשות המותאמות להוראה בדור הדיגיטלי ולטכנולוגיית העברת מידע בפס רחב. הסגל האקדמי מתבקש לצלם ולהקליט את הרצאותיו כדי שיהוו נדבך מרכזי לשילוב טכנולוגיות הוראה חדשות. מרצה המצלם את שיעוריו יכול להתבסס עליהם כאשר הוא משלב שיטות הוראה חדשות, כגון:

• שיעורים מתוקשבים מבוססי צפייה בווידאו (למידה מרחוק)
• 'הכיתה ההפוכה'
• פרויקטים מגוונים של למידה וירטואלית
• הוראה בקורסי (MOOCs (Massive Open Online Courses
• הרצאות אורח ב-TED

בכל המקרים הללו הלמידה מתרחשת כאשר הסטודנט צופה בהרצאה במקום ובמועד אחר.

בין אם ההרצאה מהווה כיום תשתית להוראה בשיטות החדשות ובין אם היא משרתת את ההוראה המסורתית כבעבר, המרצה נדרש לצלם ולהקליט את הרצאתו ובתום השיעור להעלותה לרשת ולאפשר לתלמידי הקורס לצפות בה או לאפשר צפייה פתוחה לקהל הרחב. 

אם החלטתם להשתלב במהפכה המתרחשת בהוראה האקדמית ולצלם את הרצאותיכם כדאי לבחון את הסוגיות המרכזיות:

• האם מבנה השיעורים המצולמים זהה למבנה של שיעור פרונטלי?
• האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על משך השיעור המצולם? מהן האלטרנטיבות?
• כיצד לשלב מצגות בהרצאה?
• האם אפשר לשלב למידה פעילה? כיצד הסטודנט-הצופה יידע מה רמת השליטה שלו בחומר הלימוד?
• כיצד מעדכנים הרצאות מצולמות?

תהליך הפקה של הרצאות מצולמות המשלבות מצגות הוא מורכב ומאתגר ולכן בסדנה נעסוק בסוגיות אלה ואחרות ונתמקד בתכנון שיעור מצולם, מבנה שיעור, שילוב מצגות נכון, אינטראקציה עם 'הצופה המדומיין', שיטות ההוראה, משך הזמן האפקטיבי, התקשורת הבלתי מילולית וההופעה החיצונית.

שיטת הלימוד מבוססת על השתתפות פעילה של כל הלומדים וכוללת תרגילים ובצוע פרזנטציות מגוונות המצולמות בווידיאו, ביקורת וניתוח התרגילים, צפייה בהרצאות הנמצאות ברשת וניתוחם.