מהן הטעויות שיובילו אותך להצטיינות בהוראה?

השגיאות והטעויות מחוללות רגשות של תסכול, בושה, אכזבה ולעיתים פוגעות בדימוי החיובי ובתחושת ההישג של סטודנטים טועים, בעיקר כשהן נחשפות באולם ההרצאות.

תלמידי דור ה-Y רכשו ניסיון עשיר במשחקי מחשב המבוססים על ניסוי ותעייה. הם מנסים, נכשלים ומנסים מחדש עד שהם לומדים מהי הדרך לפיצוח המשימה. אם כך, מדוע כשהם מגיעים לכיתה הם חוששים ונרתעים מטעויות?

הטעויות והשגיאות בכיתה מעלות שאלות מאתגרות נוספות, כגון: למה סטודנטים טועים כשהמרצה מסביר היטב את נושאי הלימוד? כיצד על המרצה להגיב לטעויות במהלך דיון בכיתה?

האם להגיב לכל טעות? כיצד להתמודד עם טעויות בתרגילים ובמבחנים? האם כדאי להימנע מדיון בטעויות כדי לא להעצים את תחושת הכישלון והתסכול? האם דיון בטעויות יוצר אקלים לימודי הפוגע ביעילות הלמידה? כיצד לגרום לסטודנטים לחשוב מחדש על טעויות? והשאלה המרתקת ביותר היא האם המבחן הסופי בסמסטר הוא אכן מבחן סופי?

האם ניתן להמשיך את תהליך הלמידה לאחר הבחינה?

לשמחתנו, קיימות דרכים חדשות המחזקות את הגישה של הכרה בטעויות והפיכתן לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים בקורס. הגישה החדשה פותחת אפיקים יעילים ביותר להתמודדות עם טעויות בתהליך הלמידה ומשלבת את הלמידה מטעויות כחלק מובנה ומתוכנן בסילבוס.

בסדנה נעסוק בתכנית מקיפה ויסודית להתמודדות עם טעויות באופן היעיל והנכון ביותר הן במישור הרגשי והן במישור הקוגניטיבי, כך שהטעויות תהיינה מנוף להבנה מעמיקה של הנושא הלימודי ולשיפור ההישגים.