מאגר מידע: מיזוגים

השינוי בתקנות יצר שינוי במתכונת הדיווחים על מיזוגים לממונה על התחרות. המטרה של השינוי היא לספק לאפשר לרשות לקבל את מלוא המידע הנדרש כבר בעת ההגשה, וכך ניתן לקצר את משך הבדיקה ולחסוך משאבים לרשות. השינוי דורש הרחבה של היקף המידע שהצדדים למיזוג יצטרכו לאסוף ולהעביר לממונה. כתוצאה מכך, בכל עסקת מיזוג הצדדים צריכים להקדיש פרק זמן משמעותי לאיסוף מידע, תוך כדי עבודה על העסקה עצמה.

חברת אוסם פעלה כדי להפוך לחברה פרטית, באמצעות המנגנון של המיזוג המשולש. לשם כך, אוסם הקימה חברת בת כדי שתקנה את כל מניות הציבור ותימכר לנסטלה. כתוצאה מכך, נסטלה תחזיק את כל מניות חברת אוסם. בפסק הדין נקבע שכדי שהמיזוג המשולש יהיה חוקי, יש לקבל אישור משולש. כחלק מכך, בית המשפט העליון קבע שכאשר יש אישור של רוב מקרב המיעוט, זה העיקר, וזה מחזק את תקינות ההליך. אם ניתן אישור כזה, בית המשפט צריך למתן את ההתערבות השיפוטית שלו.

המאמר בוחן שתי דרכים שמאפשרות לבעל שליטה להפוך חברה ציבורית לפרטית. ראשית, הצעת רכש מלאה. שנית, מיזוג משולש הופכי. כחלק מכך, המחברים מצביעים על הבדלים מהותיים בין שתי האפשרויות. לעמדתם, יש חשש שההעדפה למיזוג והסתמכות על בוועדה בלתי תלויה – נובעת מהיכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות. בעניין זה, אם בעלי השליטה ישפיעו על מקבלי ההחלטות הם יוכלו להשיג עסקה נוחה יותר.

סעיפים 350–351 לחוק החברות רלוונטיים לעסקאות מיזוג. הם מעגנים שיקול דעת מאוד משמעותי לבית המשפט בעת בחינת מיזוגים. במאמר של חנס וחמדני, המחברים מציגים מספר נימוקים מדוע צריך לבצע עסקאות מיזוג לפי סעיפים אלה.
1. במקרים של עסקה מורכבת, החוק מתיר מרחב פעלה רחב לבית המשפט. כחלק מכך, בית המשפט יכול לבחון את גיבוש ההסדרים בבואו לאשר עסקאות מיזוג.
2. הסעיפים מאפשרים יתרון מבחינת המיסוי משום שדוחים את מועד המיזוג
3. דיון "מוסרי" – בעסקאות מורכבות, בעלי שליטה רוצים לקבל אישור מבית משפט, כדי להציג את המיזוג בצורה לגיטימית. סעיפים אלה מאפשרים לבית המשפט לאשר את העסקה ולקדם את הפעילות המוסרית.

מדובר בפסק הדין מנחה בנושא גיבוש עסקאות מיזוג. בעניין זה עסקו ביכולת הצדדים לערוך עסקת מיזוג בדרך שהם יבחרו. כחלק מכך, יש התייחסות למיזוג בהצעת רכש, מיזוג סטטוטורי או עסקת מיזוג לפי סעיפים 350, 351 לחוק החברות. לפי פסק הדין, הצדדים יוכלו לבחור באחת מהדרכים שהם יראו לנכון – כל זמן שאין פגיעה בהוראות החוק.

המאמר בוחן שתי דרכים שמאפשרות לבעל שליטה להפוך חברה ציבורית לפרטית. ראשית, הצעת רכש מלאה. שנית, מיזוג משולש הופכי. כחלק מכך, המחברים מצביעים על הבדלים מהותיים בין שתי האפשרויות. לעמדתם, יש חשש שההעדפה למיזוג והסתמכות על בוועדה בלתי תלויה – נובעת מהיכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות. בעניין זה, אם בעלי השליטה ישפיעו על מקבלי ההחלטות הם יוכלו להשיג עסקה נוחה יותר.

נבחן מיזוג בין חב' כרמל המבקשת לרכוש את חב' ארזה. הממונה התנגד בעילה שהמיזוג מקים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות ובציבור. הנימוקים: חשש מהפעלת כוח שוק חד צדדי בשוק התירוש; חשש מהפעלת כוח שוק חד צדדי בשוק יין הקידוש; הצבת חסמי כניסה בפני מתחרים חדשים. צוין כי המיזוג מעלה חשש סביר להעלאת מחירים על ידי החברה הממוזגת.

הממונה על התחרות תשקול מתן פטור מהודעת מיזוג בכל מקרה שבו הצדדים חוצים את הסף המינימאלי הקבוע כיום (10 מיליון ש״ח), אולם אינם עוברים את הסף המינימאלי שמוצע בתזכיר לתיקון התקנות (20 מיליון ש״ח).

סקירת דיני התחרות האירופאים והשוואתם לדיני ההגבלים העסקיים בישראל. הפרקים: מבוא לדיני התחרות באירופה בישראל; דיני התחרות- אבני יסוד; הגדרת שוק; תחולת דיני התחרות; הסדרים אנטי תחרותיים; הסדרים אופקיים; הסדרים אנכיים; מיזוגים.

גילוי דעת העוסק בדרך בה יטופלו מיזוגים שמעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות. משנקבע כי מיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, מתווה סעיף 21(א) לחוק התחרות הכלכלית שתי דרכים להתמודדות עם החשש: אישורו של המיזוג בכפוף לתנאים או התנגדות לו. ההלכה הפסוקה קבעה שיש למצות את בדיקת האפשרות לאשר את המיזוג בתנאים, לפני התנגדות.

גילוי הדעת עוסק בעניין האופן בו מנתחים תחרותית מיזוגים אופקיים. נקבע כי הליך בחינת המיזוגים כולל את השלבים הבאים: הגדרת שוק המוצר והשוק הגיאוגרפי הרלוונטיים; זיהוי מתחרים בשוק וקביעת נתחי השוק המוחזקים בידם; ניתוח חסמי הכניסה לשוק; הערכת רמת התחרות הצפויה לשרור בשוק לפני שיצא המיזוג אל הפועל וזו הצפויה במידה שיבוצע מיזוג ; הערכת יעילות המיזוג.