תמצית הרצאה: אלגוריתמיקה והטיית מידע

ברור שצריך לנסוע ישר, אך הווייז לוקח אותך מסביב.

השאלה הגדולה היא, מדוע אנחנו מוכנים להקריב את שיקול הדעת העצמאי שלנו ולמסור את ההחלטה שלנו בידי אלגוריתם שתוכנת על ידי אחרים?

הצד החיובי של הביג דאטה - מחקר המבוסס על הנתונים האישיים של הפציינט יכול לחזות התפרצות של מחלת הסרטן מראש, לפי גורמי סיכון. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכונים: אלגוריתם מובנה בהגדרת מחיר למוצר באינטרנט יציע לך מחיר גבוה יותר אם יזהה שאתה עובד עם לפטופ יוקרתי. זוהי אפליית מחירים. אלגוריתם שמיצרים אפליית מחירים מכוונת על ידי היוצרים, הם כאלה שמפלחים את הצרכנים לפי יכולות כלכליות אישיות, ומנסים לגבות מהצרכן את המקסימום שהצרכן הספציפי הזה יכול לשלם. 

תופעת הביג דאטה משליכה על השיח הפוליטי – אנו מכירים את השלמת המילים בגוגל לפי התחלת המילים שהקלדנו. זה עלול להטות את כיווני החשיבה – לדוגמא – כשכותבים את השם של הילרי קלינטון הוא שולח את המחפש לכתבות על עבירות פליליות שהיא לכאורה ביצעה, ולא לכתבות על המאבק שלה בפשע.

 GDPR  -- הרגולציה של האיחוד האירופי מכינה תשובה למצבים של פעילות אלגוריתמית העלולה לפגוע בצרכן, ודורשת לפחות ממד של שקיפות מול המשתמש.

אצלנו בישראל:

חוק הגנת הצרכן –

אם אתר אינטרנט מטעה את הצרכן אז צריך להכיר בעילת בהתאם לחוק הגנת הצרכן. טרם הוכרע: אם אני מקבל הצעת מחיר גבוהה מזו שקיבל חברי, האם אני יכול לטעון להטעיה?

בפן המעשי, מה עלינו לעשות?

עלינו להכיר בעובדה שחיינו מנוהלים היום על ידי אלגוריתמים.

דרכי התמודדות:

• לחנך למודעות
• רגולציה ואכיפה
•  חקיקה שיפוטית, בין השאר בפסיקה בתובענות ייצוגיות.