תמצית הרצאה: BIG DATA כחסם כניסה

אפליית המחירים עליה דיבר חברי עו"ד אביב איילון לא התחילה בעידן האינטרנט והיא הייתה קיימת גם קודם לכן.
מה ההבדל בין מחיר שגובה ירקן בכיכר המדינה לבין מחיר שגובה ירקן בקרית שמונה? גדול. אותו דבר - מערכת אלגוריתמית מטה את המחירים בהתאם למידע שיש לה.
פעם זה היה לפי מיקום גיאוגרפי וצורת הלבוש של הרוכש שנכנס לחנות, ועכשיו יודעים עלינו יותר. המוטיבציה להפלות מחירים לא השתנתה.
גם חדשות מטעות (faked news ) תמיד היו,  רק שלא ראו אותן בכל מקום, והיום החשיפה שלהן גדולה הרבה יותר דרך הרשתות החברתיות.

מהם דיני ההגבלים העסקיים?
זהו תחום משפטי עם מתודה סדורה, ותשובות מקצועיות הנשענות על מדע הכלכלה. באופן הזה מצליחים לבצע אכיפה בענפי תעשיה שונים.

האם הביג דאטה  משנה את העולם או לא, ואיך דיני ההגבלים העסקיים מתמודדים עם התופעה הזו?
דיני הגבלים מתעסקים עם שלוש תופעות:

• קרטלים – המכונים בחוק הסדרים כובלים,
• מונופולים
• מיזוגי חברות.

המידע שרץ באינטרנט מקל על גיבוש קרטלים ועל התנהלות מונופוליסטית, שכן:

• אין משא ומתן בין הספק לצרכן, והספק יכול להכתיב חוזה חד צדדי;
• שקיפות המחירים היא גבוהה והדבר יוצר פלטפורמה להתיישרות של השוק על המחיר הגבוה. דו"ח של CMA הראה שחנויות בודקות את מחירי המתחרים כל הזמן ובהתאם לכך קובעות את המחיר לצרכן שלהן האם יש פה קרטל?

במישור המיזוגים:
איך תופסים מיזוגים חסרי מחזור?
Waze- לא היה מחזור כספי  ולכן לא ניתן לבדוק מיזוג כזה.
NOWCASTING  -  מנועי חיפוש יודעים מתי הבאזז קורה לפי כמות השאלות בנושא.
כשגוגל תזהה באזז על חברה  שתאיים עליה כארגון, היא תקנה אותה מכיוון שגוגל יודעת שאם לא תעצור זה יתחרה בה - אותם שחקנים יש להם יתרון  נראה שלרגולטורים אין את הכלים הנכונים להתמודד.

במישור המונופול: אפקט הרשת - Network effect , דוגמת מכשיר הטלפון שהתועלת ממנו גדלה כאשר יש את המכשיר לכמות גדולה יותר של אנשים – זה יוצר חסם כניסה מפני טכנולוגיות מתחרות, שצריכות לחדור בצורה מסיבית ולרכוש כמות משתתפים גדולה כדי להתחרות. לכן רף הכניסה לתחרות הוא, למי שיש יותר מהמוצר.
זה מוביל למצב שבו החזק מנצח, וזה לא בהכרח יעיל וטוב לנו כצרכנים.

המונופול הוא לא בהכרח רע – הוא לא רע ככזה, אלא כשנעשה בו שימוש לרעה.

על רשות ההגבלים העסקיים לזהות ניצול לרעה של כוח שוק -  abuse of dominant position. כאן צריך לזכור שגם עודף רגולציה עלול לגרום לנזק: לאפקט מצנן על גלגלי התחרות. עודף רגולציה עלול להפחית את התמריץ או היכולת להמציא ולחדש. 

ומה לגבי הפרטיות – האם ניתן לטעון שפגיעה בפרטיות מהווה שימוש לרעה של כוח שוק מונופוליסטי? האם יש קשר בין הפרת הפרטיות לבין דיני ההגבלים העסקיים? זה שאתה מונופול, זה לא בהכרח אומר שהשתמשת בכוח השוק המונופוליסטי שלך לרעה אם הפרת פרטיות. למשל, האם מונופול שהפר את זכויות העובדים שלו, ניתן לאמר עליו שהוא מנצל לרעה כוח שוק מונופוליסטי? הוא מפר את חוקי העבודה, אך אין פירוש הדבר שהוא עושה מונופוליזציה אסורה.

היום אין בארץ רגולציה אפקטיבית כנגד פעילות מונופוליסטית באינטרנט.
ניתן לאמר הרגולציה בארץ בוואקום. והיא תיקרא לדגל להתמודד עם האיומים החדשים. ואולי דווקא החוסר ברגולציה תורמת ליכולת של הסטרטאפים לפרוח פה?