תמצית הרצאה: על הגנת הפרטיות בעידן ה- BIG DATA

נפתח בשאלה יסודית: מדוע הפרטיות חשובה? הפרטיות חשובה לפרט לא רק משום ש"יש לו מה להסתיר". גם אדם שומר חוק, שלכאורה "אין לו מה להסתיר", יהיו דברים שלא ירצה לחלוק אלא בחוג המשפחה, בחוג החברים או בעבודה.
אדם זכאי להחליט מה לחלוק, עם מי ומתי. אין צורך להרחיב בנוגע לאפקט המצנן והמצנזר על התנהגות והתנהלות של אדם שצופים בו כל העת.

היתרונות העצומים של תופעת הביג דאטה ברורים.  דוגמא מובהקת ליתרון ניתן למצוא בתחומי המחקר.
לצד יתרונות אלה  עלינו להתמודד עם ההשלכות של אלה על הפרטיות  וההגנה על המידע האישי.

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) היא הרשות להגנת הפרטיות- והגוף המומחה בטיפול בתחום ההגנה על מידע אישי במאגרי מידע דיגיטליים. ייעודה הוא להתוות את מדיניות ההגנה על המידע האישי בישראל.  כשומרת הסף של זכויות האזרח בתחום הגנת המידע האישי, משימתה העיקרית של רמו"ט  היא קידום של ציות לדיני הגנת המידע בכל חברה, עסק וגוף ציבורי בישראל שמנהלים מידע אישי על אנשים, כך שיפעלו לניהול המידע שברשותם באופן תקין, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, הוראותיו ותקנותיו.

חשוב לזכור שכיום חברות וגופים מסחריים  יוצרים פרופיל וירטואלי שלנו –פרופיל מידע אישי המתייחס רק אלינו ומשפיע בלי ידיעתנו על חיינו והתנהלותנו בעולם.

האפליקציות/האלגוריתמים/המכונות - מראים לאדם רק את מה שלדעתם/לרצונם מתאים לו, או מה שלדעתם הוא ״צריך״ לדעת. באופן כזה גם המסחר (הדיגיטלי והאוף לייני גם יחד) הופך להיות משהו אחר לחלוטין ממה שמוכר לנו. 

הרשת היא לא זירה ניטרלית והאדם שגולש בה לצורכי מסחר או צרכים אחרים מקבל את המידע המיועד לו באופן מניפולטיבי, לרבות את המחיר המתאים ביותר עבורו - כלומר המחיר הגבוה ביותר ש"המכונות" סבורות שיסכים לשלם לאור נסיבותיו. זו המשמעות האמתית של צבירת המידע, פילוחו, הצלבתו לצורך בנית פרופיל צרכני אישי על ידי ענקיות המידע.

דבר זה מחייב שינוי תפישתי כולל ומחשבה מחודשת גם רגולטורית  על כל הנושא - רגולציה על אלגוריתמים היא סוגיה שכבר מועלית לדיון ומנותחת בגופי המחקר בתחום המידע והפרטיות.

הגנה על מידע אישי  צריכה להיות בנפשנו – שכן אנחנו מסתכנים בכך שנהפוך להיות "מדינת רובוטים", לאנשים שמתועלים לפעול ולחשוב מכוח האלגוריתם שזיהה אותנו ובנה לנו פרופיל. האם אתם זוכרים את ספרו של ג'ורג' אורוול הקלאסי 1984?

אני טוען כי בלא שמתקיים דיון ציבורי אמיתי ובעקבותיו רגולציה וכללי אתיקה מחייבים, אנו צועדים במהירות לעולם שבו:

Big data is the new big brother

מעבר למעקב המתמיד עלינו, הביג דאטה מאפשרת למכונות לחדור אל חיינו. כיום למשל אנו ניצבים מול היכולת הטכנולוגית המתפתחת למכוניות אוטונומיות וזו מעלה שאלות משפטיות ומוסריות לא פשוטות כלל;

מה יקרה כאשר במכונית תהיה תקלה או שתתקל במכשול ותאלץ לסטות בחדות ממסלולה? האם האלגוריתם יתוכנן כדי להגן על הנהג בתוכה אבל לפגוע בהולכי הרגל או במכוניות אחרות?

לפגוע באדם יחיד בכיוון הנסיעה הרגיל של הרכב או בקבוצת אנשים שנמצאת בצד השני, לפגוע באדם קשיש, בילד או בתינוק?

בנוסף, למכוניות אוטונומיות מחוברות יהיה מידע אישי רב על הנהג שנוהג בהן וגם על הנהגים האחרים ועוברי האורח בסביבתן. האם המכונה תחליט  לפגוע בנהג או בהולך רגל שהוא בעל עבר פלילי או כזה שביצע עבירות תעבורה רבות?

האם תפגע המכונה באיש "רגיל", באיש ציבור או מדען מפורסם? באיש שסובל מהרבה בעיות בריאותיות שתוחלת חייו הצפויה קצרה מן הממוצע או באתלטים?

השאלות המוסריות והאתיות לא נגמרות  והיכולת לבססן על ניתוחי מידע אישי ו- BIG DATA  היא שמעלה את הצורך למחשבה מעמיקה של אסדרה בתחום בכללותו.

לסיכום, עלינו להבין שהמידע האישי שלנו הוא יותר מאוסף של נתונים עלינו, המידע האישי שלנו הוא עתידנו וגורלנו. הצעד הראשון להתמודדות עם האח הגדול החדש הוא בראש ובראשונה מודעות לקיומו ולהשלכותיו על כל חלק וחלק מחיינו.