נתונים אישיים מייצרים גל חדש של הזדמנויות ליצירת ערך כלכלי וחברתי. נתונים אישיים הם ה"נפט" החדש, המשאב יקר הערך של המאה ה־21. הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות, בראשן גוגל, פייסבוק (מטא), אמזון ואפל, ידועות זה מכבר בכינוין כ"שומרות סף", ביטוי המצביע על מעמד שוק מונופוליסטי גלובלי המאפשר להן להקים חסמי כניסה לזירת האינטרנט. הן אוחזות, כל אחת בתחומה, במפתחות הכניסה לזירת שוק חשובה זו, המהווה כיום את המקום העיקרי לפעילות הכלכלית על ענפיה: מסחר כמו גם מופעי תרבות, תקשורת בין־אישית ועשייה ציבורית, חברתית ואישית. אומנם, מונופולים גדולים היו ועודם קיימים בזירות שוק שונות, אך בזירה הדיגיטלית אנו צופים במונופולים "על סטרואידים" המסכנים את המשך ההתפתחות התחרותית של השוק. אין צורך לומר כי החדשנות הטכנולוגית מצעידה את האנושות קדימה ומרוממת את רווחת הפרט. אך לצד התועלת הרבה מופיעות עלויות במופעים של ריכוזיות יתרה, שימוש מסחרי מסיבי ומשוכלל במידע פרטי של משתמשים והיקף הכנסות פנטסטי המגדיל (עוד יותר) את אי־השוויון בחברה. על הרקע הזה, ברצוננו לחלוק רעיון של הקמת קרן עושר ייעודית לפלטפורמות דיגיטליות, אליה ינוקז "היטל מידע דיגיטלי" שייגבה מתוך התחשבות בהיקף ההכנסה שהפלטפורמה מפיקה ממשתמשים במדינת המקורואשר מתבסס על כךשהמידע האישי של המשתמשים מוסחר (בדרך כלל לפרסום) והיווה מקור משמעותי להכנסות. הכספים בקרן זו יתועלו להשקעות חברתיות, ובדרך זו ניתן יהיה להחזיר לציבור ולשתפו במידת מה בהכנסות עתק שהופקו כתוצאה ממסחור מידע של משתמשים. נתייחס כאן לפלטפורמות הדיגיטליות באופן קולקטיבי, למרות שהן אינן הומוגניות והכנסותיהן מיוצרות בצורה שונה, זאת בשל כוח השוק המשמעותי שממנו הן נהנות ובשל הדמיון בפעולותיהן, הנגזר מאיסוף, שימוש וניצול־ללא־תמורה של משאב המידע הפרטי להשאת רווחים.
Justice Danziger’s ruling in the Blum case exposes the drama of franchising and necessitates an examination of this important institution at breaking point, when the parties are in conflict and one of them wishes to exit the relationship. The end of the contract rocks the entire contractual boat and is likely to have an impact on the viability of the transaction. The regulation of franchise termination structures the incentives that operate on the parties to the agreement. If we allow the franchisor to terminate the relationship at will, it is likely to obliterate the franchisee’s investments, without allowing the latter to reap the fruits of its labor in the best manner possible. On the other hand, a heavy burden on the franchisor is likely to push the franchisee to reduce its investments and exacerbate the “free rider” problem. The power to leave a franchise affects the commercial certainty of the parties; it stretches the range of forces the parties will traverse during the agreement; and it shapes the commercial value of the franchise. In this article I proposea new arrangement on franchise termination.Iwill start with a reviewof the judgments in the various iterations of the Blum case and analyze the innovative precedent in these judgments. I will compare the Blum rulings with previous rulings, present an economic analysis of the franchise and propose a statutory arrangement on franchise termination against the background of the insights gained.
העולם הטכנולוגי מהווה את אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים כיום בפני רשויות הרגולציה ובתי המשפט. התכונות הייחודיות לרשת האינטרנטית הופכות אותה לפעילות כלכלית מערערת, קשה לתפיסה וקשה לריסון, כזו הטורפת את קלפי המשחק המוכרים ומחייבת להידרש מחדש לגיבוש מדיניות אכיפה ראויה. בפרק זה, אנו דנות בתכונות המיוחדות של הרשת, המאפשרות למונופולים דיגיטליים לנקוט בפרקטיקות מתוחכמות ומוסוות לביצור מונופולים גדולים ועוצמתיים. לצד הכרה בתרומה הייחודית של חברות הטכנולוגיה לפיתוח ידע, יזמות כלכלית וחדשנות טכנולוגית וחברתית, יש להכיר בעלויות הנובעות מפרקטיקות מונופוליסטיות ולשאוף ליצירת איזונים למיתון צד העלויות. נבחן את הפרקטיקה של אספקת מוצרים אינטרנטיים ב"חינם", את אפקט הרשת המתעצם בשווקים דו-צדדיים, ואת חסמי הכניסה הנובעים מכך. נראה כי מוצרים המסופקים ללא תמורה כספית, כמו גם היתרונות של רשת גדולה, דוחפים את השוק הדיגיטלי למבנה ריכוזי שצפוי לפגוע ברמת התחרותיות וברווחת הצרכן. לצד אלה, היבטים חזקים של קדמה טכנולוגית וחדשנות מקשים להרים את המסך מעל המונופול הדיגיטלי ולחשוף את העלויות המגולגלות על הציבור. הניתוח הכלכלי יהווה תשתית לדיון משפטי בסוגיות של אכיפה: נסקור מהלכים הננקטים בעת הזו באירופה ובארצות הברית, ונבחן מה ניתן לעשות בישראל: מכוח דיני התחרות הכלכלית וכן במסגרת תובענות ייצוגיות.
למאמר באתר נבו לחצו כאן>>
Marianna Delegach ,Galit Klein and Tal Katz-Navon
The COVID-19 pandemic brought about changes in the working world. One of the main strategies to cope with the economic situation during lockdowns was to furlough employees. In the current study, we propose that psychological contract breach and violation between the organization and the furloughed employee act as underlying mechanisms that explain the relationship between the employees’ furlough status and the increase in their emotional exhaustion and decrease in affective commitment.
Furthermore, we suggest that perceived organizational support can act as a buffer that attenuates the association between furloughed employment status and perceived contract breach. The study was conducted at two points in time: during the first lockdown and 4 months afterward (N = 336). Results supported the
predicted indirect sequential associations. However, perceived organizational support served to buffer the relationship between furloughed employment status and perceived psychological contract breach only in the case of employees who continued to work.
ד"ר דנה נייער
ענף ההיי טק הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. חלקו של הענף ביצוא הישראלי חצה בשנה האחרונה לראשונה את סף ה50% והוא עומד על 54% מכלל היצוא של מדינת ישראל (כ-67 מיליארד דולר). במקביל לכך ובהתאמה, ענף ההיי טק מהווה את אחד הענפים המבוקשים לתעסוקה בישראל. יותר מ- 10% מהעובדים השכירים בישראל עובדים בענף ההיי טק. כמו כן, על אף משבר הקורונה, הענף התאושש במהירות ומספר השכירים בהיי טק אף צמח בשנת 2021 ב-8% . למעשה, ישראל נחשבת למובילה עולמית בשיעור העובדים בענף ההיי טק ויעד הממשלה הוא להגיע לשיעור של 15% מהעובדים בענף עד שנת 2026 .אולם, הגידול בשיעור התעסוקה בענף ההיי טק אינו כולל את כלל האוכלוסייה. למעשה, ענף ההיי טק הוא ענף בו התעסוקה היא הומוגנית וכמעט ואינה כוללת מועסקים מהחברה הערבית, חרדים או נשים: רוב עובדי ההיי טק הם גברים יהודים.
איריס סורוקר
רגולטורים – מאסדרים – נושאים תפקיד ציבורי חשוב. הם מהווים נקודת ממשק מתווכת בין החוק לבין האזרח. הם מפרשים את החוק המסור לסמכותם, דואגים להתקנת תקנות, מוציאים הנחיות לביצוע, ומקבלים החלטות שדרכן מיושמים חוקי הכנסת הלכה למעשה. רשות התחרות, למשל, מופקדת על נושאיו של חוק התחרות הכלכלית, ומתווה מדיניות משפטית בקשר לנושאים המסורים לסמכותה, כגון מיזוגי חברות. הרשות להגנת הצרכן האמונה על יישום חקיקה למניעת הטעיה כלפי צרכנים, מתווה מדיניות אכיפה המבררת בין סוגי הטעיה, ובכך ממלאת בתוכן ממשי את מושג ההטעיה הסטטוטורי. ניתן לתת כדוגמה גם את הרשות לניירות ערך, המקדמת מהלכים לטיוב המסחר בניירות ערך בבורסה, בגדרי חוק ניירות ערך המסור להפעלתה. רשויות אלה, ואחרות, הן המראה של החוק. הן מתווכות בין החוק לבין האזרח. הן הדרך שבה החוק ישתקף בשטח. מכוח עבודת הרגולטור, החוק הופך ממילה-תלויה-על-עץ למציאות יומיומית.
אור קרסין
מחקר זה בוחן את תהליכי ההתפתחות של כלכלה מעגלית בישראל תוך ניתוח החסמים המונעים את התרחבותה, עם דגש על חסמים רגולטוריים. על אף שכלכלה מעגלית מייצרת הזדמנויות להתייעלות במשאבים בייצור ובצריכה והיא בעלת פוטנציאל לתרום להפחתת פסולת וזיהום סביבתי, מעבר מהמודל הכלכלי הליניארי הרווח אינו מתרחש מעצמו. כדי לקדם את המודל של הכלכלה המעגלית נדרשות מדיניות ורגולציה תומכות. אלה צריכות ליצור תשתית, לספק תמריצים ולהחיל דרישות מחייבות שיאפשרו לקיים מחזור חיים סגור של ייצור תעשייתי, החל משלב כריית חומר הגלם, עבור דרך עיצוב המוצר, הייצור והצריכה וכלה בטיפול בתוצרי הלוואי וחוזר חלילה.
אופירה אילון, חגית זלינגר-שניר, ורד איל-סלדינגר ונעמה שפירא
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי מים או אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד.
חברות משתמשות בתוצרי הלוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך "סוגרות את המעגל" כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת.
מיטל פלג מזרחי ואלון טל
מחקר זה עוסק באופן שבו הבדלים סוציו-אקונומיים משפיעים על אימוץ דפוסי צריכה בני-קיימה וזאת תחת דיסציפלינת המחקר צדק סביבתי.
המחקר בוחן את תרומתם של העשירונים הסוציו- אקונומיים השונים לטביעת הרגל האקולוגית של ישראל ומציג המלצות למדיניות רגולציה סביבתית המבוססות על ההבדלים בדפוסי הצריכה של העשירונים הסוציו-אקונומיים וקבוצות שונות בחברה הישראלית.
ארטיום ז'לנוב ולימור חצור
שאלת המחקר היא כיצד ליישם סימביוזה תעשייתית בצורה מוצלחת ומה הפלטפורמה המתאימה לכך.
אנו מנתחים באילו תעשיות כדאי ליישם סימביוזה תעשייתית ובאילו תעשיות סימביוזה תעשייתית תזיק לקיימות ויש לפתח טכנולוגיות חדשות טרם יישומה. בנוסף, נבחן כיצד רמת התחרות במשק משפיעה על התמריצים של כל חברה לאמץ סימביוזה תעשייתית.
הילית כץ
בשנת 2018 יצאה לדרך הרפורמה במשק החשמל (להלן: "הרפורמה") לאחר כשלושה עשורים שבהם נעשו ניסיונות רבים וכושלים ליישם רפורמה במשק. המאמר בוחן את הרפורמה המיושמת בימים אלה במקטעי הפעילות השונים של חברת החשמל תוך בחינת יישום הרפורמה בחלוף כשנתיים לאחר ההחלטה על החלתה לעומת התחזיות והשפעתה על גורמים כמו ריכוזיות בשוק החשמל, מחירים, מדדים פיננסיים, עובדי חברת החשמל והשפעתה על אנרגיות מתחדשות.
מרים מרקוביץ-ביטון, יפעת נחמיאס ותהילה רוזנצוויג-פלדמן
המונח "ייבוא מקביל" מתאר את הפרקטיקה של ייבוא מוצרים על ידי גורם שאינו היבואן הרשמי לשם מכירתם בשוק המקומי. שנים רבות הוטלו בישראל הגבלות חמורות על ייבוא מקביל בתחום שוק התרופות, אך בתחילת שנות האלפיים תיקן משרד הבריאות את פקודת הרוקחות ואיפשר, הלכה למעשה, ייבוא מקביל של תרופות לישראל. ההנחה הרווחת הייתה כי פתיחת שוק התרופות הישראלי לייבוא מקביל תעודד תחרות, תביא לירידה ניכרת במחירי תרופות ולחיסכון בהוצאות מערכת הבריאות. אולם במבחן התוצאה נמצא כי חרף חשיבותו של הייבוא המקביל, לא נעשה בו שימוש בשוק התרופות הישראלי, אלא בארבעה מקרים בלבד בעשרים השנים שבהן התאפשר.
ברכות לחוקרות ד"ר מרים מרקוביץ-ביטון, ד"ר יפעת נחמיאס וד"ר תהילה רוזנצוויג-פלדמן על קבלת פרס קרן שבתאי זיו ז״ל למחקרן: אסדרת שוק התרופות בישראל. המאמר ראה אור במחקרי רגולציה כרך ד (יולי 2021), עמ' 253.
ליאור ברוך, מעיין פרל וניבה אלקין-קורן
חלק משמעותי מהפעילות בשוק המוזיקה מתרחש כיום ברשת באמצעות פלטפורמות גלובליות, דוגמת YouTube . על אף ההזדמנויות המגוונות שפותח שוק המוזיקה הדיגיטלי בפני יוצרים של יצירות מוזיקליות, דוגמת פוטנציאל חשיפה עצום ויכולת לבסס קשר רציף עם משתמשים, התגמולים הכלכלייםשהוא מציע אינם תואמים לציפיות היוצרים.
אורית פישמן-אפורי, יפעת נחמיאס ואיריס סורוקר
פטנט בעיקרו הוא מונופול הניתן לממציא של אמצאה, בתמורה לגילויה. ביסוד הפטנט עומדת מעין עסקה רעיונית בין הממציא לציבור: הממציא יחשוף את פרטי האמצאה ויעמידה לרשות הציבור, ובתמורה יקבל הגנה של בלעדיות באמצאה לתקופה של כעשרים שנים. על רקע זה, האינטרס הציבורי מחייב בחינה מעמיקה של הליך בחינת פטנטים על ידי רשות הפטנטים, במטרה להבטיח שהאמצאה עומדת בתנאי הכשירות לקבלת פטנט. עד כה, מחקרים מעטים בלבד שמו להם למטרה לבחון באופן אמפירי את הליכי בחינת פטנטים בישראל.
עופר טור-סיני
החל משנת 1998 ,חוק הפטנטים בישראל מאפשר לבעלים של פטנט בתחום הפרמצבטיקה לבקש צו הארכה לתקופת הפטנט. הסדר זה נועד לפצות את בעלי הפטנטים בתחום זה על משכם הארוך של הליכי הרישוי הרגולטוריים, אשר מובילים לקיצור משמעותי של התקופה שבה הם יכולים ליהנות בפועל מן הזכויות הבלעדיות שמקנה הפטנט. ההסדר הסטטוטורי תוקן כמה פעמים מאז שנחקק, בין היתר כתוצאה מלחצים בין-לאומיים, ואספקטים רבים בו נדונו בפסיקה ובהחלטות של רשם הפטנטים.
אור כהן-ששון
הסביבה הטכנולוגית המשתנה מציבה לא פעם אתגרים בפני המשפט, כאלה שלא נצפו לכתחילה על ידי מעצבי הדין. מאמר זה עוסק באתגר שמציבים הסביבה הטכנולוגית של נתוני עתק וערכם הטכנולוגי והמסחרי בפני מערכת הפטנטים, ובפרט בפני חובת הפירוט. חובת הפירוט נועדה להביא לפומביות הידע ההמצאתי הטמון באובייקט שבגינו ניתן פטנט. הפירוט משיג את התוצאה המצופה ביחס להמצאות בתחומי טכנולוגיה "קלאסיים" או מסורתיים, כמו המצאות מכניות, אך כשמדובר בהמצאות מבוססות נתוני עתק, קרי, המצאות שהשימוש השוטף בהן נשען מהותית על מאגר נתוני עתק, מתברר שהפירוט חושף את הידע ההמצאתי באופן חלקי בלבד.
עידו באום, אהוד (אודי) גינדס, דלית גפני
אורית פישמן-אפורי, יפעת נחמיאס ואיריס סורוקר
בספטמבר 2016 נכנס לתוקפו חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, המוכר בכינוי "רפורמת הקורנפלקס". ברפורמה הוחלו הקלות שונות על תהליך היבוא, כחלק מתהליך ממשלתי רחב של טיוב רגולציה והסרת חסמים בתחום היבוא, לאור המלצות ועדות טרכטנברג (2011) ולנג (2014).
מידת האפקטיביות של רגולציה תלויה, בין היתר, במבנה התמריצים של הרגולטורים. ומבנה התמריצים של רגולטורים מושפע משיקולי קריירה. במקרים רבים הזדמנויות תעסוקה רלוונטיות עבור רגולטורית המסיימת את תפקידה הציבורי, מגיעות מהגופים המפוקחים עצמם – אותה תעשייה שבנוגע אליה רכשה הרגולטורית ניסיון.
המאמר בוחן את השפעת מדיניות הדיור הנוכחית על תעסוקת נשים בישראל. באמצעות שאלונים שנענו על ידי כ-800 משיבים ומשיבות, נבחנה השפעת המעבר ממחוז תל-אביב למחוז המרכז על שכרן של נשים, על משלח ידן ועל שעות העבודה שלהן. מחקרים חדשים מצביעים על מגמת הגירה פנימית של מעמד הביניים בישראל מערי מחוז תל אביב אל ערי מחוז המרכז המרוחקות יותר ממוקדי התעסוקה.
השתלבותן של נשים בתפקידי ניהול בכירים בכלל ובתפקידי ניהול בכירים בעולם הכלכלה והפיננסים בפרט היא תהליך ארוך ואיטי. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 עלה מספר זה בהדרגה, עם כניסתן של גליה מאור, סמדר ברבר-צדיק וזהבית כהן לתפקידי מנכ"ל ויו"ר בבנקים ובמוסדות כלכליים בולטים.
בעשור האחרון החיל בנק ישראל שורה של צעדים רגולטוריים הגנתיים בתחום המשכנתאות, וזאת במטרה להגן על יציבות המערכת הבנקאית מסיכונים הנובעים מיכולותיהם הפיננסיות של נוטלי המשכנתאות ומתנודות בשוק הנדל"ן המקומי. מטרת המחקר היא לאמוד אמפירית את יעילותם והשפעתם של הצעדים הרגולטוריים האלו על ידי בחינת השפעתם על החלטות נוטלי המשכנתאות באותה התקופה.
תחום הייעוץ הפיננסי הוא תחום שיש בו דיכוטומיה מגדרית. אומנם מספר הנשים המועסקות בבנקים, כולל בתפקידים בכירים, גבוה ועומד על כמחצית ויותר ממספר המועסקים הכללי, אך מספר הנשים המועסקות כמנהלות תיקים בבתי השקעות נמוך ועומד על כ-30%, לכל היותר.
שוק העבודה המודרני מאופיין במעבר ממודלים של העסקה מסורתית לצורות העסקה חדשות. אחד הביטויים המעניינים של שינויים אלה הוא עלייה בדפוס העסקה של משתתפים חופשיים (פרילנס) ושל יזמויות. צורות העסקה אלה כוללות בתוכן גמישות מרבית, אך בד בבד מגלמות בתוכן שאלות משמעותיות על אודות מעמד תעסוקתי והכלה
של מדיניות וחוקי עבודה.
חקר זה מתמקד בהשכרה קצרת טווח שנעשית דרך Airbnb בערים הגדולות בישראל – תל אביב-יפו וירושלים.החלק הראשון מציג נתונים אמפיריים על היקף הדירות שמוצעות להשכרה קצרת טווח בשתי הערים נכון לסוף שנת 2017 ובוחן את ההשפעה של תופעה זו על שוק הדיור לטווח ארוך. החלק השני מציג ניתוח משווה של אסדרה לגבי Airbnb בשלוש ערים אירופאיות.
מימון המון הוא מנגנון פיננסי מקוון ומבוזר, המאפשר לקשר בין יזמים הזקוקים להון לבין ציבור המתעניין ביוזמה ומוכן לתרום לה. השתתפות פוטנציאלית של תומכים רבים עשויה להגשים את חזון "עושר הרשתות" שניסח יוחאי בנקלר, הגורס שהרשת מאפשרת שילוב מעגלים רחבים יותר במערכת הכלכלית.
בשנים האחרונות ענף הבנקאות חווה שינויים מהותיים, כאשר לצד המוסדות המסורתיים החלו לפעול גופים חוץ בנקאיים הנשענים על עקרונות הכלכלה המשתפת ובראשם פלטפורמות להלוואות בין עמיתים. הלוואות בין עמיתים (Peer to Peer (P2P) loan) הן פלטפורמות אינטרנטיות המקשרות בין מלווים פרטיים לבין אנשי פרטיים או בעלי עסקים הזקוקים להלוואה.
הכלכלה המשתפת היא אחת החידושים המסקרנים ביותר בכלכלה הדיגיטלית. היכולת המוגברת לבצע עסקאות באמצעות פלטפורמות שיתוף דיגיטליות יצרה סוג חדש של משאבים בעלי פוטנציאל של שבירת מבני שוק מסורתיים והגדלת ההיצע של מוצרים ושירותים חדשים.
ניתוח תפוקת החקיקה הראשית והמשנית בישראל, 2017 – 1948
בכל מדינה בעולם שבה קיים מסחר ציבורי (בורסאי) בניירות ערך, קיים איסור רגולטיבי גורף על השימוש במידע פנים, איסור המעוגן על ידי החוק הפלילי. מידע פנים מוגדר כמידע שלא פורסם לציבור הרחב. למרות זאת, לית מאן דפליג כי קיים שימוש במידע פנים אך רק חלק קטן ממנו מתגלה לרשויות המפקחות ועוד פחות מזה מגיע לערכאות.
הסוגיה של יבוא אישי באינטרנט (יבוא אישי מקוון) מצויה בדיון ציבורי ער נוכח המשבר הנמשך בענף הקמעונאות בישראל. נטען - בעיקר על ידי קמעונאים ואיגוד לשכות המסחר - שהטבות המס הניתנות ליבוא אישי מקוון מובילות לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים, כרוכות
